בעת מצב חירום הנפש שלנו יודעת לגייס כוחות שמסייעים לנו להתמודד איתו. כעת אנחנו עוברים משלב "מצב חירום" לשלב "שגרת חירום". זהו מצב שונה שמצריך מאיתנו עמידה לאורך זמן בתנאים לא שגרתיים. להלן כמה נקודות למחשבה שיכולות לסייע, אך הן אינן באות כתחליף לייעוץ מקצועי.
מצורף לינק לשאלון מחקר שמטרתו להבין את ההתמודדות של אנשים עם הקורונה, מוזמנים להשיב ואף להפיץ אותו - לשאלון כנסו כאן
מעבר ממצב סיפי למצב תחנה – תפיסת מצב סיפי, מלשון "סף הדלת" היא תפיסה במסגרתה אדם חש כאילו עוד רגע המצב שבו הוא נתון אמור להשתנות, וכתוצאה אינו מסתגל למצב החדש שאליו הוא נקלע. הידיעה כי אתגר הקורונה הוא זמני וחולף, היא חשובה ומעודדת. עם זאת, תקופה מאתגרת זו צפויה להימשך זמן מסויים, וכדי לתפקד טוב עלינו להכיר בכך ולהיערך בהתאם. כדי להסתגל טוב יותר, כדאי לראות את התקופה הזו כ"תחנה" במסע החיים שלנו, אנו אמנם מקווים כי השהות בתחנה זו תהייה קצרה, אבל כעת אנחנו שוהים בה. זו עובדה קיימת ויש להיערך לקראתה, לעבור ממצב "הישרדות" למצב של "התקיימות". במצב הישרדות ישנה נטייה להתמקד בשאלה כיצד להעביר את הזמן כשהראש נשאר מעל המים. לעומת זאת, במצב התקיימות אדם חושב מה הוא יכול להרוויח מהתקופה הזו, מה ההזדמנויות שהמצב הנוכחי פותח בפניו. הוא לא עסוק בלהיפטר מהמצב, אלא לראותו בו "תחנה" שמרכיבה את ההיסטוריה האישית שלו.
הכרה במגבלות התקופה – בתקופה זו המשאבים הרגשיים שלנו עשויים להיות מצומצמים יחסית. חלק מהדברים שמסייעים לנו להחליף כוח ולהתחדש, אינם קיימים בצורתם הרגילה. אנחנו נמצאים בחששות, שוהים זמן ממושך באותו מרחב, ללא השגרה המוכרת - עבודה ופעילויות פנאי שאנו רגילים אליהן, לפעמים נוצרים חיכוכים עם הקרובים לנו, יכולות לעלות תחושות של שעמום ותסכול. מצבים אלו הם זוללי אנרגיה נפשית. על כן, לצד פעילות שיכולה למלא ולהרגיע, חשוב להכיר בכך שייתכן שלא תמיד נהייה במיטבנו. נקל מעלינו רגשות אשמה ואכזבה, על ידי כך שנתאם את ציפיותינו למצב. אין טעם לנסות לצפות מעצמנו לצורת תפקוד המתאימה לשגרה הרגילה. זוהי שגרת חירום, וכדאי לפתח מעצמנו ציפיות שממוקדות במה שנדרש מאיתנו בסיטואציה ספציפית זו.
פיתוח יכולת הכלת אי-וודאות – אנחנו חיים בתרבות ששואפת לוודאות ושליטה בסיכונים. התקופה הנוכחית מאופיינת בחוסר וודאות: ההנחיות מתעדכנות חדשות לבקרים, איננו יודעים מה תהייה השפעתו על חיינו ועל חיי היקרים לנו, לא ידוע לנו כמה זמן יימשך המצב הנוכחי. חוסר וודאות יכול לעורר אצלנו תחושות רגשיות ואפילו גופניות לא נוחות. כדי לתפקד טוב, אין לנו מנוס מפיתוח סיבולת להכלת חוסר הוודאות. נכיר בכך שבמידה רבה אנו חיים באשליית ידיעה כלפי העתיד. איננו באמת יכולים לצפות את הכל. בעולם הקדום אנשים חיו חיים שלמים בצל רמת וודאות נמוכה יחסית. זה אפשרי. נתמקד במה שעלינו לעשות בטווח הקצר והבינוני, ונשלים עם חוסר היכולת לשלוט בחיינו בצורה אבסולוטית. נשתדל להימנע מהתנהגויות שמטפחות אצלנו את אשליית הידיעה והשליטה במה שאינו באמת נתון לשליטתנו – כמו צריכת חדשות מוגברת.
הימנעות ממחול חרדתי – באופן טבעי ישנה עלייה במפלס החרדה בימים אלה ואנחנו עלולים לחפש "משככי כאבים" רגשיים. ניסיונות להיפטר מאי-הנעימות שכרוך בחרדה, יכולים להגביר את החרדה לטווח ארוך, ואף ליצור חרדה מפני החרדה. ניסיונות לא מוצלחים להיפטר מהחרדה יכולים להתבטא בהתעדכנות אובססיבית במידע על הנגיף, אכילה מרובה או עיסוק בהסחות דעת לא בריאות. במידה שאין מדובר ברמת חרדה חריפה ואינכם סובלים מבעיות חרדה בשגרה, אפשר לנסות לקבל את רגש החרדה, להתייחס אליו כחלק מההוויה האנושית. אנחנו חרדים על חיינו כי הם יקרים לנו. בבסיסו זהו רגש טבעי ותקין המעיד על חיבור וערך לחיים. כאשר גל חרדה מגיע, נוכל לנסות להביט בו בשוויון נפש ככל שניתן, לקחת נשימה עמוקה – כפי שעושים כאשר עוברים בדיקה רפואית כואבת מעט. נתמקד בחוויה, נתבונן בה ונתאר אותה לעצמנו ללא שיפוט. לרגש החרדה יכולות להתלוות מחשבות קטסטרופליות, כדאי "לדבר" איתן מבעוד מועד ולהכניס אותן לפרופורציות.
הימנעות מהערכת יתר של הסכנה – יציאה ממסלול החיים המוכר לנו עלולה להפעיל אצלנו פעמוני אזעקה רבי-עצמה. זהו מנגנון שאמור לשמור עלינו מפני יציאה להרפתקאות מסוכנות, אבל כעת הוא יכול להכביד עלינו, בשל הנטייה שלנו לנפח לממדים לא רציונאליים את גודל הסכנה הטמונה בלא-נודע. הדבר נכון כלפי עתיד לא בהיר בהקשר הבריאותי, המשפחתי או הכלכלי. הכירו בנטייה זו ותנו לה מענה בעזרת מידע בהיר וממוקד בפרקטיקה יומיומית. זכרו, ידע הוא כמו אוכל. מיעוטו יפה ורובו קשה. וכמו אוכל, כדאי לשים לב לאיכות הידע שאתם מזינים בו את עצמכם. מה רמת המהימנות שלו? עד כמה הוא תורם לכם לצורך התפקוד? זכרו שחלק מהידע נמצא אצלכם, העריכו ונתחו בעצמכם את המידע שלכם, הסיקו מסקנות מעשיות ושימרו על פרופורציות הגיוניות.
פנו לעזרה מקצועית אם אתם זקוקים לה – אם אתם חשים מצוקה נפשית שאינכם מצליחים לווסת אותה, פנו לעזרה מקצועית. מצוקה נפשית יכולה להתבטא בקשיים רגשיים, בהתנהגויות לא תקינות או בתסמינים פיזיים. ישנה אפשרות כיום לקבל עזרה רפואית או פסיכולוגית מרחוק, ללא צורך לצאת מהבית.
הכותב הוא דוקטורנט ויו"ר מכון הקשב.