בעבר הלא רחוק החברה המערבית ידעה להעריך אנשים לפי יכולת אחת בלבד – 'אינטליגנציה'. כבר לפני מאה שנה חוקרים של משרד החינוך הצרפתי החלו ביצירת מבחני משכל ומני אז כל אדם החל להמדד בסרגלים מחמירים של IQ. תלמידים התקבלו ללימודים ועובדים למשרות על פי קריטריון אחד נוקשה שמדד יכולת אנושית צרה של עיסוק בבעיות ופתרונם.
הגדיל לעשות מדען יהודי -ג'י גולד- שהוציא את ספרו השנוי במחלוקת 'עקומת הפעמון'. הספר הציג את השוני של מנת המשכל בין אנשים ממוצא אתני שונה ויצא בהצהרה נועזת: הIQ הוא המפתח להצלחה בחיים. הבעיה: IQ הוא יכולת גנטית-מולדת אותה כמעט לא ניתן לשנות ולפתח. הספר עורר תסיסה רבה בקרב הציבור האמריקאי שבלאו הכי סחב בטן מלאה על הקריטריונים הנוקשים לקבלה ללימודים ועבודה בארה"ב שלא נתנו הזדמנות שווה לאנשים שונים.
באותה תקופה החלו אנשים רבים לתור אחרי אג'נדה חדשה שתנתץ את חומות האינטליגנציה שחסמו את דרכם ותאפשר גם לאנשים עם יכולות ויתרונות שונים להיות מוגדרים כאנשים איכותיים עם פוטנציאל להצליח בחיים.
כשחומות האינטליגנציה קרסו
את התשובה להתמרמרות החברתית שהחלה לבעבע בארה"ב הציע עיתונאי ופסיכולוג יהודי-אמריקאי בשם דניאל גולמן. גולמן הוציא את אחד מרבי המכר הגדולים של העשור –'אינטליגנציה רגשית'. בספרו הכריז גולמן על בשורה של ממש שנתפסה בשיח הציבורי כאש בשדה קוצים: "אינטלגנציה רגשית חשובה להצלחה בחיים יותר מIQ". הכרזתו האמיצה של גולמן ניגרה כמים חיים על הציבור האמריקאי שהיה צמא לבשורה שתקפיץ את מעמדם של אלו שלא ניחנו במנת משכל גבוהה.
אולם הבשורה של גולמן הייתה גדולה עוד יותר: אם IQ הוא גזירת גורל אותה האדם לא יכול לשנות. אינטליגנציה רגשית ניתן גם ניתן לפתח בעזרת אימון ועבודה עצמית, כך שלכל אדם מכל מוצא ניתנת הזדמנות שווה להתקדם בחיים ולהצליח.
תופעה נדירה
העניין הרב שהציבור גילה בנושא הביא לתופעה חריגה בעולם הפסיכולוגיה. לרוב, יושבים החוקרים במסדרונות האקדמיה ומוציאים ממוחם הקודח תיאוריות ומחקרים שהמוצלחות מביניהם זוכות לסיקור ועניין בציבור. אולם אינטליגנציה רגשית כמעט ולא זכתה לעניין בקרב חוקרים ופסיכולוגים. רק בשל הפופולריות הרבה שהמושג קיבל בקרב הציבור החלו החוקרים בעקבותיהם לגלות בו עניין ולנסות לתהות על קנקנו.
מהי אינטיליגנציה רגשית
התפיסה המסורתית והעתיקה על הרגש, ראתה בו דבר מה שיש להתגבר עליו, השכל הוא המרכז והרגש מנסה להפריע לו. ההנחה הייתה שכדי לחיות חיים יעילים וטובים על האדם לכבוש את רגשותיו ולשלוט בהם. אולם התפיסות המודרניות החלו לשים לב יותר ויותר לחשיבות המקום של הרגש בחייו של האדם. עוד לפני עליית הנושא של אינטליגנציה רגשית לכותרות הוגים שונים כבר החלו לזהות שהשכל והרגש אינם שתי קצוות נפרדים שנאלצים להיאבק זה עם זה, אלא הם שותפים נאמנים שיכולים להזין ולהפרות אחד את השני. אך אף חוקר לא הצליח לגבש תפיסה מסודרת של הנושא ולהוכיח אותו.
אם גולמן זכה להכתרה כמפיץ בשורת האינטלגנציה הרגשית, הרי שהתשבחות האמיתיות צריכות להיקשר דווקא סביב צמד חוקרים -מאייר וסאלווי- שעסקו בבירור המושג והגדרתו. ספרו של גולמן התבסס למעשה על עבודתם פורצת הדרך כך שלשם הבנת טיבו של המושג יש לפנות דווקא אליהם.
התהודה הרבה לה זכה הנושא של אינטליגנציה רגשית הוביל למצב שכיום מסתובבים מיתוסים רבים שנחשבים בקרב הקהל הרחב לנכונים למרות שהם לא זכו לאישוש מדעי וחלקם אף הופרכו. אין הסכמה ברורה באשר לטבעה ומהותה של האינטליגנציה הרגשית בין החוקרים ובמשך השנים נעשו ניסינות רבים לברר את הנושא ולדייק אותו ללא הצלחה וללא הוכחות חד משמעיות. עד שבאו מאייר וסאלווי. הם היו הראשונים שהיטיבו להגדיר את המשמעות של אינטלגנציה רגשית לאתר דרכים יעילות למדוד אותה ולהוכיח את קיומה. לפי ההגדרה המדוקדקת שניסחו מאייר וסאלווי לאיטילגנציה רגשית ישנם ארבעה רכיבים שבנויים אחד על השני:
זיהוי: היכולת הבסיסית ביותר. בעלי אינטילגנציה רגשית גבוהה מצוידים בסורק משוכלל שמזהה בקלות הופעה של רגשות גם כשהדבר נעשה בצורה עדינה וחמקמקה, הם כבר ידעו לשים עליו את האצבע ולהצמיד לו תווית מדוייקת. זאת יכולת חשובה במיוחד לצורך התמודדות יעילה ומסתגלת לרגשות, מבחינה חינוכית ישנה אפשרות להשפיע על ילדים לפתח את יכולת הזיהוי על ידי הפניית תשומת הלב שלהם והשאלה מה בדיוק הם מרגישים כעת. כך תוכלו להטמיע אצל הילדים שלכם את הגרעין הבסיסי ביותר להצמחת האניטלגנציה הרגשית.
הבנה: זאת כבר יכולת מתקדמת ומשוכללת יותר. אחרי שהאדם הצליח להבחין ברגש שמציף אותו, כעת נשאלת השאלה: מהיכן הוא נובע? האם הוא קשור לרגשות נוספים? מה עלולות להיות ההשלכות שלו? בעלי אינטיליגנציה רגשית גבוהה ידעו לענות בקלות על השאלות האלו ולגבש הבנה מורכבת של החוויה הרגשית.
הטמעה: אנו רגילים לחשוב על רגשות כגורמים שמלווים אותנו ועלינו להתמודד איתם, אולם ככל שאנו מחוננים ביותר אינטליגנציה רגשית יש לנו מיומנות גבוהה יותר להשתמש ברגשות ולמנף אותם כדי להצליח יותר במשימות היומיומיות שלנו. כך למשל עושה אומן כאשר הוא מוצף ברגש של עצבות ומצליח לחלץ מתוכו יצירה מפוארת. אך גם ברמה הפשוטה יותר, מבט נכון על הרגשות שלנו יכול לסייע לנו בקבלת החלטות נכונות יותר בגיוס מוטיבציה וכדומה.
ויסות: זאת היכולת הרגשית המשוכללת ביותר. תארו לעצמכם עולם בו אנשים אינם משועבדים לרגשותיהם- אדרבה- הם מצליחים לווסת ולנהל רגשות שמציפים אותם ויודעים להרגיע זעם שמשתלט עליהם או להציף רגש של ידידות ושמחת חיים. בעלי אינטלגנציה רגשית יושבים מול לוח מחוונים שבעזרתו הם יכולים להסליל את הרגשות שעולים בהם ולכוון אותם בהתאם למטרות והרצונות שלהם.
חשוב להדגיש - סט היכולות האלו מלווים את בעלי האינטילגנציה הרגשית הגבוהה לא רק מול עצמם אלא גם מול בני האדם שבאים איתם במגע, הם יוכלו לזהות בקלות מה חווה האדם מולם, מה מקור הרגש ויוכלו לסייע לו למנף את הרגש ולווסת אותו למקומות יעילים ובריאים.
מתכון למנהיגות
אחד המחקרים המעניינים שביצע גולמן עסק בנושא של מנהיגות, גולמן היה מוטרד מתוכניות שונות להכשרת מנהיגים שעסקו בהקניית יכולות פורמליות ולא ביכולות רגשיות. לאחר מספר מחקרים שביצע, גולמן הגיע למסקנה שהרכיב היותר משמעותי להצמחת מנהיגים ומנהלים פרודוקטיבים הוא דוקא שיפשוף המיומנויות של האינטלגנציה הרגשית שלהם. גולמן הציג את הממצא המדהים לפיו 90 אחוז מההבדל בין מנהל מוצלח למנהל לא מוצלח קשור לתחום האינטיליגנציה הרגשית.
גולמן הצביע על חמש תכונות יסוד שצריכות לאפיין כל מנהיג מצליח:
- מודעות עצמית יכולת ויסות מוטיבציה אמפתיה כישורים חברתיים
אינטואיציה של מנהיג
'מרדכי בדורו כמשה בדורו' – היהדות מראשיתה הובלה על ידי מנהיגים שהפכו לסמל גם בעולם הכללי, אנו מוצאים כבר בפירוש הרמב"ן על התורה את דמותו של מנהיג מעולה כבעל אינטליגנציה רגשית גבוהה. את הפסוק 'איש אשר רוח בו' מסביר הרמב"ן כך: 'שיכול להלך נגד רוחו של אחד ואחד'. מנהיג מוביל צריך תמיד להיות עירני לרחשי הלב של הציבור אותו מוביל. לזהות התפתחות של רגשות וצרכים ולדעת לגבש החלטות שיווסתו את העם ויכוונו אותו למחוזות הנכונים.
דמותו של מרדכי היהודי בולטת בין מנהיגים רבים שמתוארים בתנ"ך כאשר הוא הצליח לזהות בחדות את המשבר הרוחני שהחל להתפתח בעם והצליח לעורר אותו בתשובה ולשמש עבורם מצפן לדרך המלך.
הדבר מתבטא גם בהלכה הפסוקה שהסנהדרין אינם גוזרים על הציבור גזרה שאינו יכול לעמוד בה. לשם כך חברי הסהנדרין מחוייבים לעמוד תמיד עם יד על הדופק ולהרגיש את תנועות הנפש העדינות של העם.
מח שליט על הלב
יחסי הגומלין שמתקיימים בין הרגש והשכל מקבלים מקום רחב בספרי הקדמונים, דוגמא לכך אנו מוצאים בדברי הרמב"ם בהלכות יסודי התורה:
"והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו? בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים והגדולים ויראה מהם חכמתו שאין לה ערך ולא קץ, מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול. כמו שאמר דוד 'צמאה נפשי לאלהים לאל חי'"
התורה עוסקת במצוות רבות שקשורות לתחום הרגש, אהבת ויראת ה', אהבת ישראל ועוד. את הגישה לעולם הרגשי מצע הרמב"ם לפתח דרך השכל שיכול לכוון אותה. נראה שהרמב"ם עוסק כאן באותה נקודת חתך בין הרגש והשכל שניסו להגדיר חוקרי האינטליגנציה הרגשית שנים רבות מאוחר יותר.
נושא זה זכה לעומק רב בספרי החסידות שמחפשים לרתום את הרגש לעבודת ה' דרך החשיבה וההתבוננות הפנימית של האדם. על יסוד דברי הזהר: כי הדעת הוא מפתח הכולל את כל המדות שהם הרגשות האנושיים.