אתם פחדנים. כולכם פחדנים. אל לכם להרגיש לבד, גם כל מי שסביבכם סובל מהפחד הזה, אנו נולדים איתו ברגע הגיענו לעולם. מאותו רגע, בו תינוק יוצא מהמקום הבטוח, למשך החיים כל מעשה האדם, החלטותיו ובחירותיו - בין אם בינו לבין עצמו ובין בקשריו עם סביבתו הוא המלחמה להתגבר על אותו פחד והחיפוש אחר התחושה המוגנת ההיא. זה נמצא בכל שלב, בלי שכלל נשים לב. כל מחשבה שאנו חושבים, כל הרגשה שאנו חשים בכל נושא ללא יוצא מהכלל, קשור בחוט השני לצורך הקיומי האנושי להרגיש בטוח ומוגן.
הצורך הרגשי הזה חשוב לאדם לא פחות ולעתים אף יותר מהצורך הגופני להתקיים. הוא שווה לתינוק בן יומו, למנכ"ל חברה המגלגל מיליונים, לקבצן היושב בפינת הרחוב, לזמר המופיע מול עשרות אלפי אנשים, לאדם העומד למשפט ולראש הממשלה.
למרות שכל האנשים חולקים את אותו הפחד והתלות הרגשית בתחושת ביטחון, אצל כל אחד הוא יתבטא בפועל בצורה ובמינון שונים לחלוטין. לאחד חשובים במיוחד חיזוקים סביבתיים על מנת לחוש בטוח בעצמו, כמו הכרה והערכה, בעוד שאחרים יחושו מוגנים דווקא באמצעות דברים חומריים, כסף ורכוש. יש מי שלא ירגיש יציב בעולמו עד שיבין את משמעות החיים לעומקם ויחווה חוויה רוחנית מרוממת. מגוון האפשרויות המקנות לנו רוגע בקיומנו הוא רחב ונוגע בקצוות רבים. מקרבה משפחתית, קורת גג קבועה ועד הצורך בשליטה והפעלת כוח על אנשים אחרים.
בהסתכלות קצת יותר מעמיקה בהבדלים בהתנהגויות בין בני האדם, קל להבחין שמידת אמונו של האדם בעצמו ובסביבתו אחראי באופן ישיר לכמות החיזוקים שהאדם יזדקק להם על מנת להרגיש בטוח ומוגן.
אתם לא אשמים. גורמים אישיותיים ומשתנים סביבתיים רבים האחראים על יצירת האמון של האדם בעצמו ובסביבתו החל מהחיבוק הראשון מאמא ממש ברגע יציאתו לאוויר העולם כל חוויה שהוא חווה הן כתינוק ובהמשך כילד וכנער, השפיעו השפעה ישירה ולעיתים רבות בלתי הפיכה על יכולתו לפתח אמון פנימי.
במקום שנוצר חוסר הביטחון נפער חור שמתמלא בפחדים וחרדות, מערערות את אמונו העצמי וגורמים לו לחוש חשוף, פגיע ולא מוגן עד כדי כך שבהרגשתו הקיום שלו בסכנה. ומה האינסטינקט הטבעי שלנו לתגובה מול סכנה? לצאת למלחמה. ובמלחמה כמו במלחמה, ככל שהסכנה יותר מוחשית וקיומית התותחים הכבדים נשלפים, התגובה תהיה רחבה ועוצמתית.
זהו הפרק החשוב ביותר בהבנת התנהגות האדם. כמה פעמים אנו נתקלים באדם תוקפני ומבלי להבין שהוא בעצם פוחד ומנסה להגן על ביטחונו, הוא מערער לנו את כל היציבות ואנו מרגישים שאין ברירה אלא לתקוף חזרה. אלו שני חוטים שהסתבכו זה בזה והקשר הולך ומסתבך ומתדרדר.
לעיתים לצאת מהפלונטר הזה דרוש צד שלישי נייטרלי בעל מודעות עצמית ואינטליגנציה רגשית שימצא את הדרך להשיב את תחושת הביטחון ועל הדרך גם להקנות כלי עזר רגשיים להקשבה אמיתית לעצמם ולאנשים שאנו צריכים להסתדר איתם יום יום:
קחו תרגיל: עצמו לרגע עיניים ושאלו את עצמכם האם ואיך גרמתי לכם לחוש חוסר נוחות מעצם העלאת הנושא? מה הדברים ערערו אצלך בפנים? האם יכול להיות שהעובדה שגיליתי לך עכשיו שאתה ייצור כל כך תלותי גרם לך להרגיש פחות בטוח ומוגן מהיום בבוקר? לכאורה לעולם לא נוכל לדעת ולהוכיח האם אני צודק והאם באמת ובתמים הכול רגשי והשכל משמש רק ככלי המגן על הרגש. בדיוק כמו שאני טוען עכשיו שכל טענה שכלית שתרצו עכשיו לעלות על מנת לסתור את דבריי נובעת מחוסר הביטחון הרגשי שגרמתי לכם להרגיש מעצם העלאת הדברים. האומנם?!
הנה ההזדמנות, דווקא עכשיו, להציץ פנימה על עולמנו הרגשי ולשאול באומץ: במי אנו מאמינים? ממה אנו פוחדים? האם אנו באמת שולטים? אני מזמין אתכם לפתוח את העיניים ואת הלב לצאת למסע מרתק של גילוי עצמי.