אתה בוחר איך החיים שלך ייראו

יש אנשים שניחנו בהסתכלות אופטימית על החיים. כשמתעוררת בעיה, הם תמיד ימצאו בה פן חיובי. הקושי הופך אצלם לאתגר וכל משבר הוא הזדמנות לצמיחה. תמיד הם בטוחים שבסופו של דבר יהיה טוב. כיף להימצא בסביבת אנשים כאלו ויש מה לקנא ברוגע ובשלווה שאופפים אותם בזמן שאחרים מתוסכלים מבעיות קטנות בהרבה.

האם באמת זה עניין של אופי מובנה או שאנחנו יכולים לרכוש את היכולת הזאת, למצוא את הזווית המרגיעה והטובה בכל אירוע שקורה לנו.

הפתגם אומר, שכל עליה היא גם ירידה וכל ירידה היא גם עליה, תלוי רק מאיזה זווית אדם בוחר להסתכל. זו בהחלט בחירה שלנו איך להסתכל על הדברים והמאורעות שקורים לנו ולהפנים אותם.

אנחנו כולנו עוברים הרבה דברים בחיים, גם אירועים לא פשוטים. במצב כזה אנחנו צריכים להוציא לרגע מהמשוואה את הנוחות שלנו ולנסות להסתכל קצת יותר לעומק ולבדוק: אם זה קרה ואם זה כבר פה, איך אני צומח מכאן, איך אני בונה נדבך נוסף באישיות המתבגרת שלי.

חז"ל מלמדים אותנו שבכל דבר רע יש גם טוב, ולהיפך. השאלה היא – על מה אני בוחר להסתכל, האם על הקושי או על הטוב שאני יכול להפיק ממנו. על מה שאבחר להסתכל, זה מה שיהפוך לחלק הדומיננטי בעיסוק הפנימי-נפשי שלי.

אינני משלה את עצמי שזה קל. לא פשוט לאדם שנמצא במצב רפואי לא טוב, או בלי פרנסה או בתקופת משבר כלשהו בחיים, להסתכל על הדברים ולהגיד "כמה זה נפלא", ו"מה' יצא דבר". על זה אנחנו הרי מבקשים כל בוקר "ואל תביאנו לידי ניסיון". צריך המון כוחות כדי להצליח להסתכל בצורה אופטימית בתקופה שבה המציאות מזעיפה לנו פנים. אבל כל ניסיון הוא גם מרומם את האדם. מה לעשות שהצמיחה והבניה שלנו נעשים דווקא כשאנחנו 'משתפשפים' עם המציאות של החיים, כי אז אדם מגלה בתוכו כוחות שאפילו הוא לא ידע על קיומם.

הסתכלות נכונה - שלא לדבר על עשיה חיובית אקטיבית שבאה בעקבותיה – יש להם כוח להפוך את מצב הרוח שלנו לטוב יותר. ראיית הצד החיובי בכל דבר, הוא לא רק דבר כדאי, אלא זו גם הסתכלות נכונה ואמיתית יותר.

במה אנחנו שקועים?

כך לגבי ההסתכלות שלנו על עצמנו ועל הנעשה איתנו, וכך גם לגבי הסביבה שבה אנחנו חיים ופועלים. אדם שחושב טוב על מה שקורה איתו או על הסביבה שלו – הוא פשוט נמצא במקום טוב יותר, במקום חיובי ורגוע יותר. יש פה סוג של הזנה הדדית: צורת המחשבה פועלת על הנפש, והנפש משפיעה על צורת המחשבה.

לכן אדם ששקוע בטוב, יראה כל דבר בעין טובה וימצא את הטוב שבכל דבר שכן אנחנו קולטים ומפרשים מה שקורה מתוך הזווית שבה אנחנו שקועים. אדם מריר יסתכל על כל דבר בעיניים מרירות, ואדם רגוע יקבל כל דבר בצורה שלווה. יש אנשים שזה מובנה באופי האישיותי שלהם אך גם מי שלא – יכול לשנות זאת על ידי אופן הבחירה שלו.

אדם ששקוע בעצמו ובכמה הוא צודק וכמה אנשים מסביב לא מתנהגים כיאות, קשה לו להתחיל 'להרים' את הראש שלו ולהסתכל על מימדים נוספים חיוביים יותר.

אין ספק שזו עבודה אישית קשה, אבל יש שתי סיבות של ממש למה כדאי להתאמץ: הראשונה – זה פשוט כדאי. זה מביא לאדם חיים נעימים ורגועים יותר. מי שמצליח לאמץ לעצמו הסתכלות חיובית על כל דבר, זוכה בשלוות חיים קסומה. שנית – מי שרוצה להיבנות ולצמוח, מכאן תחילת הדרך. אדם שרוצה להישאר להתבוסס בבוץ האישי שלו, ולראות את העולם דרך משקפיים של רע ורע, יכול כמובן. אבל זה מקום קשה ולא כדאי. אף אחד מאתנו לא רוצה ללכת עם אבן על הלב.

מנחם זיגלבוים הוא מאמן אישי, סופר ומרצה.

לשאלות, זימון פגישה, הערות בונות והארות: eimunmz@gmail.com