הרב מנחם ברוד

עוד מהרב מנחם ברוד:

דעה

בחסדי שמיים הצלחנו להפוך את הקערה על פיה ולחסל את הפולשים. עכשיו צריך להתחזק באמונה ולסיים את הלחימה בהכרעה מוחלטת | דעה

|

יש עיתונאים חרדים הרואים בעיתונות הצהובה מודל לחיקוי. ערב קבלת התורה ראוי להפנים שהתורה והלכותיה חלות - ככל שזה נשמע מפתיע - גם על עיתונאים • מנחם ברוד בטור מיוחד (דעות)

101
| |

הגילוי של יאיר לפיד, שלדבריו הפך את הבית כדי למצוא את סידור התפילה של סבו ולהתפלל לשלום החטופים – ריגש אותי. בתוך תוכו של כל יהודי מסתתר הניצוץ היהודי (טור דעה)

72
| |

יש בהחלט מקום להשתתפות גדולה יותר של המגזר החרדי בתחומי החיים האחרים, אבל הדבר לא יושג בדורסנות, בהנחתת מהלומות על גבו ובקיצוץ בתקציבי מוסדותיו (מאמרים)

3
| |

רבים ממפריחי הססמאות אינם מבינים כלל את משמעות המושג 'תלמידי ישיבות'. חוזרים שוב ושוב על שקר שכביכול רק בישראל התפתחה תופעת תלמידי הישיבות. כל אלה מוזמנים לבקר בהיכלי התורה בארה"ב ובאירופה, באוסטרליה ובדרום אמריקה. אין שם חשש מפני גיוס לצבא, ובכל-זאת תלמידי הישיבות יושבים ולומדים עד נישואיהם, ורבים מוסיפים ללמוד ב'כוללים' גם אחרי נישואיהם

16
| |

אחת הטענות הנשמעות בציבור היא למה פוטרים משירות צבאי את מי שבוחרים ללמוד תורה, ואין מעניקים פטור למי שבוחרים ללמוד משפטים או רפואה. הטענה הזאת נובעת מאי הבנת מהותו של לימוד התורה, בגלל השימוש באותן מילים – 'לימוד', 'לימודים' – לציון שני דברים השונים לגמרי במהותם

24
| |

איך דיבר ראש-הממשלה על מה שנראֶה ונשמע כמו ברווז? תחשבו איך נראית בעיני העולם מדינה שיישוביה ועריה מותקפים אחת לכמה חודשים במאות טילים. אין זו מדינה נורמלית שבה אדם שפוי ירצה לחיות או אף לבקר בה. ואנחנו מסכימים לקבל מצב כזה, ואם אין קרבנות בנפש – אף רואים בזה ניצחון

6
| |

עכשיו רוצים להפעיל גם תחבורה ציבורית בשבת. ומי בדיוק יפעיל אותה? מי יהיו הנהגים והמכונאים והסדרנים ומבקרי הכרטיסים? הפעלת תחבורה ציבורית בשבת פירושה עוד עשרות-אלפי יהודים שייאלצו לעבוד בשבת. הם יקבלו כמובן 'תוספת שבת', דבר שיגביר את הלחץ לעבוד שבעה ימים בשבוע. אח, איזו קִדמה! ממש ימות המשיח

8
| |

קשה לבוא בטענות למי שלא חונכו להבין את הערך הזה, אבל בהחלט אפשר לבקש מהם לכבד את האמונה בחיוניותו של לימוד התורה. זה ערך שהעם היהודי נושא עמו אלפי שנים, גם בתנאים הקשים ביותר. גם כשלא היו תקציבים ממשלתיים, יהודים חסכו מלחמם כדי לאפשר לתלמידי הישיבות לשקוד על תלמודם

17
| |

שוב אנחנו מזדעזעים מתאונת פגע-וברח, שבה נהרגת חיילת ליד יקנעם מפגיעת כמה כלי-רכב, ואיש מהנהגים האלה אינו טורח לעצור ולהגיש עזרה. אתה שואל את עצמך: איך זה קורה? מה מביא בני-אדם לנהוג באטימות-לב כזאת? קשה להתמודד עם האלימות הגואה כל עוד מסרבים להכיר בסיבה המרכזית שיצרה אותה. הפתרון הוא חינוך לאמונה

5
| |

צריך להבין, החרדים יושבים בישיבות לא מפני שהם מחפשים דרך להשתמט מצה"ל. הם עשו זאת הרבה לפני שמישהו חלם להקים מדינה וצבא. הם מאמינים בערך ששמו לימוד תורה. הם מקדשים את עולם הישיבות ורואים בו את הבסיס לקיומנו כעם יהודי. יש מי שלא מסכימים איתם, אבל זו אמונתם. מישהו באמת סבור שבכוח ישלפו אותם מהישיבות ויהפכו אותם לחיילים מועילים? * דובר חב"ד, הרב מנחם ברוד, במאמר מיוחד באתר ynet

8
| |

גם בין אחים יכולות לפרוץ יריבויות קשות. הם יכולים ללכת לכיוונים מנוגדים ולהחזיק בדעות קוטביות. ובכל-זאת הם אחים, כי ביסוד הווייתם הם אחים. כאלה אנחנו. כולנו יהודים, על-אף כל ההבדלים. האחדות הזאת באה לידי ביטוי פעמים רבות בשעת מבחן. צריך לזכור אותה גם בימי שגרה

1
| |

אי-אפשר להבין את השאננות של ראשי הציבור לנוכח ההידרדרות החמורה. מדוע אינם מתעשתים ואינם משקיעים את כל כוחם ומרצם במאמץ להביא שלום בתוכנו פנימה?! מדוע רוב העם מניח לקיצונים לטלטל את כולנו מוויכוח לסערה ומעימות להתנגשות? איפה שוחרי השלום ואוהבי האדם, שמוכנים לנסוע לעזה ולקהיר, אבל נרתעים מקפיצה קטנה לירושלים ולבני-ברק?!

5
| |

על כל יהודי שומר תורה ומצוות מוטלת כיום אחריות כבדה. היהדות התורנית צריכה לשדר בעוצמה ערכים של אהבת-ישראל, כבוד לזולת, חסד והארת-פנים. צריכה להיות בנו אפילו נכונות לבלוע דברים שאינם נוחים ואינם נעימים (כמובן, לא במחיר של ויתור על עקרונות). המשימה הגדולה עכשיו היא – להאהיב שם שמים על הבריות

6
| |

או 'קווי המהדרין'. ברוב הקווים המשרתים את הציבור החרדי אין הפרדה כזאת. יש כמה קווים שבהם ההפרדה הזאת נהוגה, על-פי בחירת ציבור מסויים הרוצה בה. ייתכן שיש מי שאינם רוצים בהפרדה, אבל סביר להניח שרוב הנוסעים והנוסעות באותם קווים רוצים בהפרדה הזאת והיא נוחה להם. מהיכן הלהט לעשות 'דווקא'? ולמה אישה שמפרה את הקודים הנהוגים בקווים האלה נהפכת לגיבורת האומה?

61
| |

יש זהות מעניינת בין התקופה שלנו לתקופת מלחמת החשמונאים. כאז כן עתה היהדות מתמודדת עם תרבות כלל-עולמית, המושכת את בני-הנוער והצעירים. כאז כן עתה ניצב מולנו הפיתוי להשליך אחר גוונו את הדברים המבדילים אותנו מן העמים האחרים, ולהתערות במשפחת העמים. אז זו הייתה התרבות ההלניסטית, וכיום זו התרבות המערבית, גלי האופנה והרוח הכללית המנשבת בעולם

2
| |

כיום, כשאנחנו יודעים מעט על העולם המופלא המתקיים בתוך תא חי אחד – אי-אפשר שלא לעמוד משתאים. הצלחנו ליצור מחשבי-על, לבנות מכונות מתוחכמות ומשוכללות, להטיס חלליות לכוכבי-לכת – אבל כל זה איננו מתקרב לרמת המורכבות והדיוק של המערכות הפועלות בתוך תא אחד. לנו לא נותר אלא לעמוד פעורי-פה מול התבונה האלוקית הבלתי-נתפסת שמאחורי הבריאה

7
| |

ויש עוד ערך גדול ומהותי שנרמס בעסקה הזאת. במו-ידינו הפכנו את המרצחים השפלים והנתעבים ל'אסירים' ול'שבויים'. העסקה מכונה בעולם 'חילופי שבויים'. משמעות הדבר, שפושעים צמאי-דם, טרוריסטים אכזרים, נהפכו ללוחמים לגיטימיים. יש כאן אבדן המצפן המוסרי (דעות, בארץ)

22
| |

במשך השנה אנחנו עוסקים יותר מדיי במחלוקות ובוויכוחים. דתיים ולא-דתיים, אשכנזים וספרדים, ימין ושמאל, אליטות ומקופחים, התקשורת ונפגעיה – אלה, לצערנו, מוקדי תבערה קבועים במחוזותינו. חגי חודש תשרי יוצרים יחד שלמות אחת, שמאפשרת לנו לצאת בכוחות רעננים למילוי המשימות בשנת חיים חדשה

5
| |

קוראים לאזרחים לנהוג באיפוק. אכן, בשעת מלחמה העורף נדרש לנהוג באיפוק ולהיות נכון לסבול; אבל כאן תובעים מאיתנו להשלים עם מציאות שאין להשלים עמה. לא איפוק נדרש כאן, אלא מחאה עזה וחריפה כנגד הממשלה המוכנה לקבל כללי-משחק כאלה. על כך צריך לצאת לרחובות בעוצמה גדולה פי כמה וכמה מהמחאה על יוקר המחיה, כי כאן מדובר בחיי אדם

13
| |