נחשף: כך בגדו הרוסים והאיראנים באסד והביאו לנפילתו

המרדף אחר הנשיא הרוסי

בריאיון מספר סאקר, כי לפני נפילתו ניסה אסד לדבר עם פוטין בטלפון במשך שלושה ימים ברצף, אך ללא הצלחה. בפעם הראשונה התקשר אסד ביום רביעי ה4 בדצמבר (ארבעה ימים לפני נפילתו), אך לא נענה. למחרת ניסה שוב וגם לא נענה.

לאחר שכשלו ניסיונותיו ליצור קשר עם פוטין, התקשר לשליחו של פוטין בסוריה, אלכסנדר לברנטייב, וביקש ממנו לארגן לו שיחה עם נשיא רוסיה, לברנטייב חזר ואמר לו שהנשיא פוטין "מבקר כעת בבלארוס ואינו פנוי להתקשר".

לדברי סאקר, תגובתו של לברנטייב לא הייתה משכנעת, משום שמנהיגי מדינות, ואפילו שרי החוץ שלהן, מחזיקים ביכולת ליצור כל קשר עם כל אדם, בכל מקום בעולם, ומשכך, הסירוב הרוסי כלפי אסד היה ברור.

על פי סאקר אסד "חש בודד" כאשר לא הצליח ליצור קשר עם הנשיא פוטין, כאשר מאותו רגע שבו הוא לא הצליח ליצור קשר טלפוני עם נשיא רוסיה, החל הנשיא לשעבר "להרגיש את הנפילה" כלשונו.

הרוסים והאיראנים בוגדים

סאקר מספר כי הסירוב של פוטין לענות לאסד לא היה התרגיל הראשון שעשה פוטין לאסד. סאקר סיפר, כי אסד היה במוסקבה בסוף נובמבר במטרה לפגוש את פוטין ולבקש ממנו עזרה צבאית. בינתיים, חאלב עברה לשליטת המורדים. אסד, שהיה אמור להיפגש עם נשיא רוסיה, הגיע לרוסיה כבר ביום רביעי, אך הפגישה התקיימה ביום שישי, כאשר כל כמה שעות הפגישה ביניהם נדחתה שוב ושוב.

באותה פגישה ביקש אסד מהנשיא פוטין לספק לו תמיכה צבאית, וכן לאפשר לאיראן לספק תמיכה צבאית באמצעות הבסיסים של צבא רוסיה במדינה.

במענה לבקשת אסד, סיפר סאקר, כי הנשיא פוטין התקשר לרמטכ"ל שלו בנוכחות אסד וביקש ממנו לאפשר למשמרות המהפכה האיראניים להעביר את מבוקשו באמצעות בסיס חמימים.

אלא, שלמרות ההבטחות, התברר שוב כי פוטין שיקר את אסד. על פי סאקר, איראן העבירה מסרים לאסד כי היא לא קיבלה ערובות לכך שהיא אכן תוכל לשלוח מטוסי תובלה לבסיס חמיימים וכי מוסקבה לא השיבה לבקשות של אסד בנושא.

סאקר סיפר גם, כי האיראנים טענו לאסד כי ארצות הברית איימה להפיל מטוס שהמריא מאיראן וחג במרחב האווירי של עיראק בדרכו לחמיימים, מה שאילץ אותו לשוב על עקבותיו.

על פי סאקר, אין הסבר אחר למה שעשו הרוסים והאיראנים אלא כ"מתיחה" לאסד.

הימים האחרונים

סאקר גם סיפר על הנאום הגנוז של אסד שהוא רצה בהתחלה לשאת אחרי שהמורדים השתלטו על חלב, אך זה התעכב: "אסד יצר קשר עם לשכתה ההסברה שלו כדי לכתוב נאום של 400 מילה שבו יאשים את טורקיה בכיבוש ויבקר את מדינות ערב שנטשו את סוריה ואף יאיים בחלוקת המולדת, אם ההתערבות החיצונית תימשך".

לדבריו, היו הכנות לנשיאת הנאום בימים שלפני נפילת אסד, אבל בסוף זה בוטל בעקבות הקרבות העזים שפרצו בחומס ובפרברי דמשק: "אני הייתי סבור שנוסח הנאום היה חריף ולא הלם את גודל המשבר הנוכחי והוא התעלם ממה שנדרש במציאות – פרישה מהשלטון או הליכה להסדר".

סאקר אף טען כי ניסה לשכנע את אסד כי הנאום לא ישנה דבר. לגבי השעות האחרונות של אסד טען סקר כי אחד הפקידים המקורבים לאסד עדכן אותו בשעה 02:15 כי אסד עזב: "הוא עזב יחד עם שר ההגנה, הרמטכ"ל, המזכיר הכללי של הנשיאות הסורית והמאבטח האישי שלו. איני יודע בוודאות אם אחיו מאהר עודכן על כך מראש או לא". סאקר אישר כי הוא האחרון שיצא מארמון הנשיאות בטרם נפילתו למורדים.

רגעי הבריחה

סאקר אישר כי אסד, קיבל נספח צבאי רוסי בארמונו בליל ה-8 בדצמבר, יום נפילתו של אסד. ולברוח, כאשר הנספח הצבאי הרוסי הזה היה אחראי על תוכנית הבריחה של אסד לרוסיה, על ידי מעבר מנמל התעופה של דמשק, לאחר מכן לשדה התעופה חמיימים, ומשם לשדה התעופה של רוסיה.

סאקר סיפר שכאשר אסד הועבר לשדה התעופה חמיימים, הוא לא יצא מיד לרוסיה, אלא הוא נשאר בשדה התעופה במשך מספר שעות, עד לאבטחת המטוס שלקח אותו להמריא במרחב האווירי של סוריה.

האמון בין המדינות

לדברי סאקר, אסד סמך על הרוסים יותר מאשר האיראנים, שכן הם היו החזקים יותר והיו מסוגלים להגן על משטרו (מה שלא קרה בפועל ש.צ). לדבריו, אסד היה מודע לבעיות שלו מול איראן אבל "הוא לא יכול היה לנטוש אותם".

סאקר הוסיף כי האיראנים קיבלו החלטות בנושאים שונים במדינה מעל לראשו של אסד, ולעיתים קרובות פעלו מבלי להתייעץ איתו.

סאקר סיפר כי אחת המחלוקות של הנשיא עם איראן הייתה על נמל התעופה של דמשק, שהיה נתון להפצצות ישראליות, משום שלאחר כל מטוס איראני שנחת שם הישראלים תקפו, עד שהופסקו הטיסות האיראניות לשם, ואסד ביקש מהאיראנים שינחתו אך ורק בחמיימים.