ביום שישי הקרוב, צפויה מדינת דרום קרוליינה להוציא להורג את בראד סיגמון, רוצח מורשע שנידון למוות במדינה לפני יותר משני עשורים.
אלא שהשיטה שנבחרה עבורו היא חריגה במיוחד: כיתת יורים. מדובר בהוצאה להורג בדרך שכמעט לא נראתה בארה"ב ב-15 השנים האחרונות.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
למרות שהשיטה נשמעת אכזרית במיוחד, ייתכן שבפועל מדובר בדרך הפחות מייסרת עבור הנידון למוות, שחשוב לזכור כי מדובר באדם רע ואכזרי שמשלם על מעשיו הנפשעים.
נושא עונש המוות בארה"ב ובעולם בכלל נתון לביקורת ציבורית רבה. בצרפת למשל, היה קיים עונש מוות עד לפני פחות מחמישים שנה.
עונש המוות בוטל בצרפת ב-9 באוקטובר 1981 ביוזמת שר המשפטים רוברט בדינטר ובאישור הנשיא פרנסואה מיטראן.
עונש המוות בישראל קיים בחוק אך כמעט שאינו מיושם. החוק מאפשר עונש מוות במקרים חריגים, כגון פשעי נאצים ועוזריהם (חוק שבמסגרתו הוצא להורג אדולף אייכמן ב-1962), בגידה חמורה בזמן מלחמה ורצח עם. עם זאת, מאז הקמת המדינה, ישראל כמעט ולא השתמשה בעונש זה, והעמדה הרווחת במערכת המשפט היא להימנע ממנו. לאורך השנים הועלו הצעות להרחבת השימוש בעונש מוות למחבלים, אך הן לא התממשו.
מקרה נוסף של הוצאה להורג בישראל היה זה של מאיר טוביאנסקי ז"ל בשנת 1948.
טוביאנסקי היה קצין בצה"ל שהואשם בריגול למען הירדנים במהלך מלחמת העצמאות. הוא הועמד למשפט שדה, נמצא אשם והוצא להורג בירייה. כעבור שנה, לאחר בדיקה נוספת, התברר שהוא חף מפשע, ושמו טוהר רשמית. האירוע נחשב לאחד המקרים המצערים בתולדות מערכת המשפט הצבאית הישראלית. גופתו של טוביאנסקי הושבה להר הרצל, ודרגותיו הוחזרו לו פוסט מורטם.
ובחזרה לארה"ב.
נכון להיום, 23 מדינות בארצות הברית ביטלו את עונש המוות. המדינה האחרונה שעשתה זאת היא וירג'יניה, במרץ 2021, והפכה בכך למדינה הדרומית הראשונה שמבטלת את העונש.
המדינות שביטלו את עונש המוות נוטות להיות בעלות נטייה פוליטית דמוקרטית, אך ישנן גם מדינות רפובליקניות שבחרו לבטל את העונש. כך, ההחלטה לבטל את עונש המוות אינה מוגבלת למפלגה מסוימת, ומדינות עם נטיות פוליטיות שונות קיבלו החלטות דומות.
עם החזרה לשיטות ישנות והעיסוק הגובר בדיונים על עונש המוות, ארה"ב מוצאת את עצמה נעה בין גישות שונות לביצוע גזרי דין מוות – מליתיום קטלני ועד ירי מדויק.
מהם חמשת האמצעים ששימשו לאורך השנים להוצאה להורג, ואיך נבחרת השיטה?
הזרקת רעל: האמצעי הנפוץ – אך גם השנוי במחלוקת
במשך עשרות שנים, ההוצאה להורג באמצעות הזרקת רעל הייתה האמצעי המרכזי בארה"ב. מאז שבית המשפט העליון ביטל את האיסור על עונש המוות בשנת 1976, הוזרקו לא פחות מ-1,428 בני אדם למותם באמצעות שילוב של חומרים כימיים קטלניים.
טקסס, המדינה שמובילה במספר ההוצאות להורג, הוציאה להורג 593 אסירים בדרך זו. הזרקת רעל נחשבת לשיטה ה"הומנית" ביותר, אך היא ידועה גם בשיעור התקלות הגבוה שלה.
הבעיות החוזרות: קושי במציאת ורידים מתאימים, חסימת מחטים או התרופפותם, והשגת התרופות הדרושות – כל אלו הפכו את השיטה לבעייתית יותר ויותר.
הכיסא החשמלי: זיכרון היסטורי שהופך לאמצעי גיבוי
חשמל זורם דרך הגוף בעוצמה של 500 עד 2,000 וולט – כך נראית הוצאה להורג בכיסא חשמלי. שיטה זו, שהייתה דומיננטית במאה ה-20, הולכת ונעלמת, אך עדיין נותרה כאפשרות בחוק של תשע מדינות, בהן דרום קרוליינה, פלורידה וטנסי.
מאז 1976, הוצאו להורג 163 איש בכיסא חשמלי, אך רק 19 מהם מאז שנת 2000. טנסי הייתה האחרונה להשתמש בשיטה זו, בשנת 2020.
טקסס, שבעבר הייתה אחת המדינות המובילות בשימוש בכיסא החשמלי, הרגה 361 נידונים בין השנים 1924 ל-1964. הכיסא עצמו, שכונה "אולד ספארקי", הפך לפריט מוזיאוני ונמצא כיום במוזיאון בתי הסוהר של טקסס.
הדרך האכזרית ביותר: מוות בשאיפת גז
הוצאה להורג באמצעות גז הייתה שכיחה במחצית הראשונה של המאה ה-20, אך מאז 1979 בוצעו רק 11 הוצאות להורג בשיטה זו. במשך שנים, היא נתפסה כשיטה אכזרית במיוחד – האסיר נקשר לכיסא בתוך תא אטום, והמקום מתמלא בגז קטלני, לרוב ציאניד.
אך כעת, שיטה זו חוזרת לשימוש. ב-2024, אלבמה הפכה למדינה הראשונה שהשתמשה בחנקן טהור להוצאה להורג. בשיטה זו, האסיר עוטה מסיכה על פניו, דרכה מוזרם חנקן טהור שגורם לו להפסיק לנשום. הוצאה להורג זו תועדה כפחות כואבת, אך היא עדיין שנויה במחלוקת, ורבים טוענים כי מדובר בשיטה מסוכנת בעלת פוטנציאל לעינויים.
כיתת יורים: החזרה לשיטות של המערב הפרוע
מתחילת התקופה המודרנית של עונש המוות ב-1976, רק שלושה בני אדם הוצאו להורג בירי כיתת יורים – כולם ביוטה, כשהאחרון שבהם בשנת 2010. אך נראה ששיטה זו חוזרת לתמונה.
חמש מדינות, בהן איידהו, מיסיסיפי, אוקלהומה, דרום קרוליינה ויוטה, מתירות כיום שימוש בכיתת יורים כאפשרות חלופית. בשיטה זו, הנידון למוות נקשר לכיסא, וצלפים העומדים במרחק של כ-6-7 מטרים יורים ללבו.
באיידהו, בעקבות ניסיון כושל להוצאה להורג בהזרקה, נשקלת כעת הצעת חוק להפיכת כיתת יורים לאמצעי ההוצאה להורג הראשי. אחת האפשרויות שנשקלות היא להשתמש במערכת ירי ממוחשבת, שתייתר את הצורך בצוות אנושי לביצוע הירי, כנראה בגלל רצון למנוע מחיילים או עובדי מדינה לשאת את תחושת האשם עד סוף ימיהם לאחר שירו באדם למוות.
פרקטיקה ידועה עוד מלפני מאות שנים, הייתה לתת לאחד החיילים היורים כדור דמה, באופן שכל אחד ממבצעי העונש הקפיטלי יוכל לחשוב שהכדור שלו היה מזויף, ולחסוך בכך ולו במעט את רגשות האשם הקשים.
חבל התלייה: היסטוריה רחוקה, אך עדיין בחוק
לפני שהזרקת רעל תפסה את הבכורה, תלייה הייתה השיטה המרכזית להוצאה להורג בארה"ב, עד סוף המאה ה-19. בין השנים 1608 ל-2002, כ-9,322 בני אדם (!) הומתו בתלייה.
למרות שהשיטה כמעט ונעלמה, היא עדיין אפשרית – אם כי נדירה ביותר. מאז חידוש עונש המוות ב-1976, רק שלושה נידונים הומתו בתלייה: ב-1993, 1994 ו-1996.
ניו המפשייר היא המדינה האחרונה בה תלייה נותרה אפשרית במקרה שבו הזרקת הרעל אינה זמינה.
מה צפוי לעתיד עונש המוות?
הוויכוח סביב עונש המוות בארה"ב לא שוכך. מצד אחד, תומכים טוענים שהוא מרתיע פשעים חמורים ומבטיח צדק. מנגד, מתנגדים מצביעים על מקרי הוצאות להורג שגויות, על העינויים האפשריים, ועל ההשפעה הנפשית על צוותי ההוצאה להורג.
ככל שהבעיות עם הזרקת הרעל נמשכות, מדינות בארה"ב מחפשות פתרונות – אך חלקם, כמו כיתות יורים, מחזירים את המדינה לשיטות מן העבר הרחוק. כעת, השאלה המרכזית היא האם המערכת תצליח למצוא דרך "מכובדת" יותר לבצע הוצאות להורג, או שמא ארה"ב תצטרך להרהר מחדש בלגיטימיות של העונש כולו.
הויכוח סביב הלגיטימיות של ההוצאה להורג מתחלק בדרך כלל בין ליברלים לשמרנים בארה"ב, או בין רפובליקנים לדמוקרטים.
בעוד נשיאים דמוקרטים ניסו לבטל או לצמצם את עונש המוות, הנשיא הנכנס דונלד טראמפ הוא דווקא תומך נלהב של עונש המוות.
הנשיא ג'ו ביידן – במהלך קמפיין 2020, הבטיח לפעול לביטול עונש המוות הפדרלי, אך מעולם לא הצליח להעביר חקיקה בנושא. עם זאת, הוא הורה על הפסקת הוצאות להורג פדרליות. רגע לפני סיום כהונתו, הורה ביידן על המרת עונש המוות לכלל הנידונים למאסר עולם ללא אפשרות שחרור, למעט לרוצח יהודים ומספר רוצחים אכזריים במיוחד נוספים, אותם לא חנן הנשיא.
ברק אובמה – אמנם לא פעל ישירות לביטול העונש, אך הביע הסתייגות ממנו, במיוחד בשל טעויות שיפוטיות ו"הטיה גזעית" לטענתו.
ביל קלינטון – למרות היותו דמוקרט, דווקא חתם על חוק שהרחיב את השימוש בעונש המוות (חוק פשעי 1994).
מנגד, דונלד טראמפ חידש הוצאות להורג פדרליות ב-2020 לאחר הפסקה של 17 שנים, והאיץ את קצב הביצוע לקראת סוף כהונתו.
הוויכוח סביב עונש המוות בארה"ב רחוק מלהסתיים, וממשיך להיות סוגיה פוליטית, משפטית ומוסרית בוערת. בנאומו השבוע בקונגרס קרא דונלד טראמפ להטיל עונש מוות על רוצחי שוטרים.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
האם עונש מוות הוא לגיטימי? האם עונש מוות הוא מוסרי? (סנהדרין קטלנית אחת לשבע וי"א אחת לשבעים וכו') האם עונש מוות מסייע כלל להרתעה? או שהסיבה לעונש מוות אינה הרתעתית אלא דווקא מוסרית?
כל כך הרבה שאלות שרק התורה הקדושה יכולה לענות עליהן.