זו אינה הפעם הראשונה שנשיא ארה"ב דונלד טראמפ אומר דבר לא מדויק בשם אחרים. במהלך מסיבת עיתונאים עם נשיא צרפת מקרון, טראמפ ציין כי הוא מקבל את ההצעה להצבת חיילים אירופאים באוקראינה, וכי גם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, תומך בה. הקרמלין הבהיר מאוחר יותר כי עמדתה של מוסקבה נותרה ללא שינוי.
כזכור, גם בנושא הפליטים הפלסטינים, אמר טראמפ בשם ירדן ומצרים כי הם יסכימו לקבל פליטים, אך מהר מאוד התקבלו הודעות סותרות של משרדי החוץ של המדינות הערביות.
שר החוץ הרוסי, סרגיי לברוב, הצהיר היום (רביעי) גם הוא כי מוסקבה אינה יכולה לשקול "שום אפשרות" להצבת כוח שמירת שלום אירופי באוקראינה. לדבריו, היוזמה רק תחריף את העימות ותסכל כל ניסיון להביא לרגיעה.
ראש ממשלת בריטניה, קיר סטארמר, שמתוכנן להיפגש עם טראמפ ביום חמישי, הצהיר לאחרונה כי בריטניה תהיה מוכנה לשלוח חיילים כחלק מכוח שמירת שלום לאחר המלחמה.
אפילו שווייץ, שוחרת השלום, אמרה כי היא מוכנה לשלוח כמה מאות חיילים לאוקראינה לצורך שמירת השלום.
בראיון הדגיש לברוב את התנגדותה הנחרצת של רוסיה למהלך זה, והבהיר כי אין מקום לאי-הבנות בנושא. "אין לנו אפשרות לשקול שום הצעה להצבת כוחות שמירת שלום אירופיים," אמר במהלך ביקורו בקטאר.
הוא ציין כי טראמפ עצמו הדגיש שהצבת כוח כזה תדרוש את הסכמת שני הצדדים, כלומר רוסיה ואוקראינה, אך לדבריו, "איש לא פנה אלינו בעניין זה".
נשיא צרפת, עמנואל מקרון, הביע תמיכה ברעיון בפגישה עם נשיא ארה"ב, דונלד טראמפ, ביום שני. מקרון טען כי שליחת חיילים תוכל להבטיח שהסכם שלום עתידי יכובד. טראמפ ציין כי הוא מקבל את ההצעה וכי גם נשיא רוסיה, ולדימיר פוטין, תומך בה – אך הקרמלין הבהיר מאוחר יותר כי עמדתה של מוסקבה נותרה ללא שינוי.
לברוב, שמערביים רבים מכנים "דוקטור לא" בשל התנגדותו ליוזמות מערביות רבות, האשים את צרפת ובריטניה בקידום רעיונות שמטרתם "ללבות את הסכסוך ולהכשיל כל ניסיון להרגעה".
עוד חזר על עמדתה התקיפה של רוסיה בנוגע להסדר עתידי באוקראינה, וציין כי מוסקבה דורשת שליטה מלאה בארבעת המחוזות שהיא טוענת לבעלות עליהם, וזאת למרות התנגדותה של אוקראינה.
בהתייחסות אפשרית לתוואי הסדר עתידי, לברוב הבהיר כי מוסקבה אינה מעוניינת במצב שבו קו העימות בין הכוחות יהפוך לקו גבול קבוע. לדבריו, כל פתרון חייב להבטיח שאוקראינה.
"לכן, לא נוכל להסתפק בפתרונות טכניים פשוטים, כמו הצבת חיילים. עלינו לדון בשורשי הסכסוך," הדגיש לברוב, וציין כי הסיבות העיקריות למלחמה הן "ניסיונות לשלב את אוקראינה בנאט"ו והדיכוי המוחלט של זכויות דוברי הרוסית".