מדיניות החוץ הבלגית כלפי ישראל עמדה שוב במוקד הביקורת, לאחר שהתברר כי אזרחי בלגיה המתגוררים בירושלים, ובייחוד יהודים, נאלצו עד כה להתמודד עם דרישה אבסורדית: כל הליך חידוש דרכון או רישום ילודים היה חייב להתבצע בקונסוליה הבלגית שבשייח' ג'ראח – אזור הידוע כמעוז עוין ולעיתים אף כאזור מסוכן ליהודים.
בעוד שבלגיה מכירה בפועל בירושלים כעיר מחולקת, היא מתעקשת למקם את נציגותה הדיפלומטית בחלקה המזרחי של העיר, תוך שהיא מחייבת את אזרחיה – כולל יהודים המתגוררים שם – להגיע לאזור בעל רגישות ביטחונית גבוהה. משמעות המדיניות הייתה שאזרח בלגי יהודי המתגורר בשכונת רחביה, למשל, נדרש לנסוע לאזור עוין כדי לחדש דרכון או לרשום את ילדו, למרות שלבלגיה יש שגרירות בתל אביב שבה ניתן היה לבצע זאת ללא סיכון.
מי שהעלה את הנושא לפרלמנט הבלגי הוא חבר הפרלמנט מיכאל פרייליך, שהתריע על חוסר ההיגיון במדיניות זו ועל הסכנה שהיא מציבה בפני אזרחים יהודים. במכתב לשר החוץ הבלגי, ברנרד קוינטין, פרייליך ציין כי לדרוש מאזרחים יהודים להגיע לשייח' ג'ראח כדי לחדש דרכון הוא דבר שמסכן אותם. "מדוע אין אפשרות לבצע את ההליכים הללו במקום בטוח יותר, כמו השגרירות בתל אביב?", תהה פרייליך.
המצב הקודם גרם לכך שיהודים בלגים החיים בירושלים צריכים להסתכן רק כדי לקבל שירותים קונסולריים בסיסיים.
בעקבות ההתערבות, הודיע משרד החוץ הבלגי על שינוי במדיניות, שיקל על חייהם של האזרחים היהודים המתגוררים בירושלים וסביבתה:
חידוש דרכונים – יתאפשר מעתה בשגרירות בתל אביב, כך שלא יהיה צורך להגיע לשייח' ג'ראח.
רישום ילודים – ניתן יהיה לבצע באמצעות הדואר, ללא צורך בהגעה פיזית לקונסוליה.
בהחלטת שר החוץ נכתב: "כל בלגי הרשום בחו"ל יוכל לבקש דרכון מהקונסוליה שבה הוא רשום, או, במהלך נסיעה לחו"ל, מכל קונסוליה אחרת או, בעת ביקור בבלגיה, מרשות מקומית בבלגיה".
ההחלטה של משרד החוץ הבלגי מהווה ניצחון קטן נוסף לטובת יהודי בלגיה המתגוררים בישראל, בתקווה לשינוי עומק בתפיסה של הממשל הבלגי כלפי ישראל בכלל.