על רקע ההתפתחויות הדרמטיות בסוריה בימים אלה כאשר כוחות צה"ל שולטים בכל הר החרמון, ועשרות כפרים סורים נכבשו ועומדים תחת שלטון ישראלי, מעניין במיוחד לחזור אל מחקר ייחודי שנערך באותם מחוזות לפני יותר מחמישים שנה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
במהלך מלחמת יום הכיפורים התרחש לא רק קרב צבאי, אלא גם מחקר ארכיאולוגי יוצא דופן. באותה שנה פעלו בבשן שתי חוליות ארכיאולוגיות עצמאיות. הראשונה, בהובלת פרופ' עמוס קלונר, כללה חוקרים דוגמת ד"ר גבי ברקאי ופרופ' עמיחי מזר. החוליה השנייה, אותה הוביל פרופ' שמעון דר, כללה את זאב ייבין וחוקרים נוספים. שתי החוליות פעלו בתיאום מלא עם קצין חינוך של צה"ל.
במאמרו "כפר הבשן ומורדות החרמון", כתב דר: "בדפים אלו מוצע סיכום ראשון של שהות במשך חודשים (אוקטובר-דצמבר 1973) בכפרים הנטושים והמאוכלסים שלמרגלות החרמון - בחולית המדור לידיעת הארץ של צה"ל שבמסגרתה סיירתי באזור".
דר, שהיה אז חבר בגדוד סיור, החליט לנצל את הזמן שבין חילופי האש. "כשישבנו בין חילופי אש, חשבתי שזה בזבוז זמן וצריך לעשות משהו מועיל יותר", סיפר.
החוליה בהובלתו, העזה להתקדם מזרחה עד לחבל הטרכון (א-לג'אה), אזור בזלת קשה ומבודד בסוריה. "מצאנו מתחמים קדומים, שרידים מתקופת הכלקוליתית, ומבנים מהתקופה הרומית שהשתמרו בצורה יוצאת דופן", תיאר דר. החוליה תיעדה כפרים סורים נטושים ומבנים עתיקים, כולל מקדשים אליליים וחלקי פסלים, מתחמים מבוצרים קדומים, וכן כתובות ועדויות לפעילות חקלאית נרחבת.
דר וחולייתו עסקו באתנוגרפיה מעמיקה, תוך תיעוד לפרטי פרטים של הכפרים הסורים הנטושים שבהם השתמרו עדויות למלאכות קדומות וצורת בנייה שכבר איננה. "זוהי מורשת תרבותית שניצלה הודות להזדמנות הייחודית שנוצרה", הדגיש דר.
אחד הביקורים המרתקים היה בכפר חַדַר, כפר דרוזי במורדות המזרחיים של החרמון במחוז קוניטרה. המוכתר המקומי אירח את המשלחת בביתו, שם כובדו במשקה מאטה דרום-אמריקאי.
במהלך הביקור, סיפרו המארחים על חלקת כרמים באזור הידועה בשם "ח'לת אל יהוד" (חלקת היהודים) - שם עתיק לטענתם.
בתחילת ינואר 1974, חברי המשלחת ביקרו במקום ומצאו שרידי אלונים כרותים וחרסים עתיקים. דר מציין במאמרו כי אף שאין עדויות ליישוב יהודי במקום זה עצמו, יש מידע על יישובים יהודיים במורדות הצפון-מערביים של החרמון במאה ה-19.
חַדַר, שבו ביקרה המשלחת, עבר טלטלות קשות במהלך מלחמת האזרחים בסוריה. ב-2013 הותקף על ידי ג'בהת א-נוסרה עם שבעה הרוגים, וב-2015 היה תחת כיתור של כוחות המורדים. בנובמבר 2017, לאחר התקפת מכונית תופת שגרמה למותם של תשעה מתושבי הכפר, הצהיר צה"ל באופן חריג על נכונותו לסייע לתושבי הכפר ולמנוע את כיבושו.
בשבוע שעבר פורסם שתושבי הכפר דורשים שלטון ישראלי.
בראיון שערך ד"ר יצחק עבאדי עם פרופ' שמעון דר שמתפרסם היום (חמישי) ב'עולם קטן', נשאל דר על האפשרות לערוך סקרים דומים בשטחי העימות כיום.
על כך ענה דר כי "הזמנים השתנו". לדבריו, סקרים כאלו אינם אפשריים בשל שינויים ביטחוניים ותפיסות שונות לגבי מחקר באזורי סכסוך. "כיום זה פשוט לא מתאים", אמר דר, "כיום אין גישה לאזורים כאלו כמו שהייתה בסוריה או בלבנון בעבר".
הוא ציין כי בעוד שלבנון נחקרה רבות על ידי ארכיאולוגים בתקופת המנדט הצרפתי, סוריה נותרה ברובה לא מתועדת מבחינה ארכיאולוגית עקב חוסר יציבות פוליטית.
השינוי בתפיסת המחקר הארכיאולוגי בשטחי עימות
בדבריו של פרופ' שמעון דר על כך ש"הזמנים השתנו" טמונה עדות לשינוי שעבר לא רק הוא, אלא חלק ניכר מדור החוקרים שלו.
בשנת 1973, כחוקר צעיר, ראה דר הזדמנות מחקרית בכיבוש השטח הסורי, ואף התייחס לכך כ"הזדמנות ייחודית". הוא וחבריו פעלו מתוך תפיסה שראתה במחקר הארכיאולוגי בשטח כבוש דבר לגיטימי ואף רצוי.
לעומת זאת, דבריו המאוחרים על כך ש"כיום זה פשוט לא מתאים" משקפים שינוי תפיסתי עמוק. רבים מאותו דור של חוקרים, שפעלו בשטחים כבושים בשנות השבעים, עברו שינוי אידיאולוגי משמעותי ונוטים כיום לצד השמאלי של המפה הפוליטית. הם מביטים באופן ביקורתי על פעילות ארכיאולוגית בשטחים כבושים, דבר שבעבר נתפס כמובן מאליו עבורם.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
דבריו של דר, אם כן, אינם משקפים רק שינוי טכני או ביטחוני, אלא מהפך תפיסתי עמוק שעבר על חלק ניכר מהאקדמיה הישראלית ביחס למחקר בשטחים כבושים.
- לתגובות, הערות, הארות, וכן לשליחת חומרים, מסמכים, ורעיונות למאמרים העוסקים בתחום היסטוריה יהודית, נא לפנות לכתובת אימייל: sisraerl@gmail.com