בסוף השבוע הותקף בית הכנסת 'מרדכי נאווי' - בית הכנסת היחיד ביֶרֶוָואן בבירת ארמניה. על פי הדיווחים המקומיים, אלמונים השליכו אבנים וניפצו חלון בבית הכנסת.
הקהילה היהודית המקומית פרסמה תמונות המתעדות את הנזק, וציינה כי נפתח תיק פלילי בגין "פיגוע במקום דתי במזיד". מדובר, כאמור, במתקפה הרביעית על המקום מאז מלחמת 'חרבות ברזל'. בית הכנסת סבל ממתקפות דומות ובאחד המקרים המבנה הוצת באמצעות בקבוקי תבערה על ידי ארגון טרור ארמני שקיבל על עצמו אחריות.
״אנו רואים בחומרה רבה את האירועים האנטישמיים החמורים בירוואן, ארמניה - משרד התפוצות והמאבק באנטישמיות פועל בשיתוף פעולה עם משרדי הממשלה אל מול השלטונות במדינות השונות על מנת להבטיח את שלום אזרחיהם היהודים ועל מנת למנוע אירועים על רקע אנטישמי כגון אלו שאירעו בירוואן״ – כך הגיב שר התפוצות והמאבק באנטישמיות״ עמיחי שיקלי להצעה לסדר של ח"כ סימון מושיאשוילי בעקבות חילול בית הכנסת בירוואן בירת ארמניה בפעם הרביעית מאז אוקטובר האחרון.
השר שיקלי הוסיף כי ״אנו רואים בחומרה רבה את האירועים האנטישמיים החמורים בירוואן, ארמניה״, לדבריו, ״מאז הסכם הנשק של ישראל עם אזרבייג'ן, החלו תקיפות אנטישמיות ברורות יותר בארמניה, וישנה התגברות חילול סמלים יהודיים כדוגמת השחתת אנדרטה לזכר קורבנות השואה והשחתת בית הכנסת".
ח״כ סימון מושיאשוילי אמר: "אם מאז ומתמיד סבלנו מגלי אנטישמיות, הרי מאז הטבח בשמחת-תורה, הידוע כ'שביעי לאוקטובר', גל שנאה עכור ומסוכן שוטף את אירופה. גם את אמריקה, אבל בעיקר את אירופה".
"לפני חצי שנה", הוסיף מושיאשווילי, "הוגש לממשלה, אגב "יום השואה הבינלאומי", דו"ח מסכם אודות האנטישמיות בשנת 2023 שהוכן על ידי משרד התפוצות בהשתתפות ההסתדרות הציונית והסוכנות היהודית. המשפט הרלוונטי מתוך הדו"ח, שככל שהוא עצוב ומדכא הוא משקף תמונת מצב".
עוד הוא אומר: "על רקע אירועי השביעי לאוקטובר וככל שהתעצמה המלחמה – נרשמה עליה דרמטית בהיקפי האנטישמיות ברחבי העולם, כאשר בחודשים אוקטובר-דצמבר ניתן להצביע על זינוק של פי שישה באירועים אנטישמיים בהשוואה למספר האירועים שנרשמו בחודשים ינואר-ספטמבר. אם כך לפני חצי שנה, תתארו לעצמכם, כמה החמיר המצב כיום".
לדבריו, "זו פעם רביעית שמתנכלים לבית הכנסת הזה מאז מלחמת 'חרבות ברזל'. באחד המקרים הושלכו בקבוקי תבערה שגרמו להצתת המבנה. לא צריך להיות מדען דגול כדי לשער את התחושה הקשה בקרב חברי הקהילה היהודית ביֶרֶוָואן. ישנן השערות באשר למניעי הפורעים, ייתכן על רקע ההתקרבות בין ישראל לאזרבייג'ן השכנה, כפי שנכתב בדו"ח האנטישמיות שהזכרתי, ובכל מקרה, בשורה התחתונה זו אנטישמיות, והנפגעים הם יהודים ויהדות".
ח״כ מושיאשוילי שיבח את שגריר ישראל במולדובה, יואל ליאון, שהוא גם הממונה על ארמניה; "הוא לא מעורר מהומות אולם אינו מחריש נוכח האירועים ומעביר את המסר הנכון לממשל בארמניה - מירושלים עיר הקודש ובירת ישראל אני מבקש לחזק את ידי היהודים בארמניה, ובמקביל לדרוש גם מהממשלה בישראל וגם מהממשל בארמניה לעשות הכול כדי להבטיח את שלומם של היהודים".
הקהילה היהודית בבירת ארמניה מנתה בתקופה הגאות שלה יותר מאלף נפש, וכיום היא מונה פחות מ-200 נפש, והיא הולכת ומצטמקת. היסטוריונים טוענים שהיהודים הגיעו לארמניה בגלות בבל. לפני 150 שנה, התיישבו בארמניה יהודים מגיאורגיה.