

כחלק מתגובה ישירה לגל החדש של המכסים שהטיל הנשיא טראמפ על סין - ורק עליה, בייג'ינג הודיעה לאחרונה על השעיה נרחבת של יצוא מינרלים מתקדמים ומגנטים מיוחדים – מהלך שעשוי לפגוע קשות בתעשיות הביטחוניות, הרכב, התעופה והטכנולוגיה המערביות.
מה הוחלט?
ב-4 באפריל, סין הכריזה על הגבלות ייצוא לשש מתכות נדירות וכבדות שאותן היא מזקקת כמעט באופן בלעדי, וכן למגנטים מתקדמים המיוצרים מהן – 90% מהם מיוצרים בתוך גבולותיה. בין החומרים האסורים – תחמוצת דיספרוסיום, מתכת קריטית שנמכרת כיום ביותר מ־200 דולר לקילוגרם בשנחאי, ובמחיר גבוה אף יותר מחוץ לסין.
ייצוא החומרים הללו מותר מעתה רק באמצעות רישיון ממשלתי – אך נכון לעכשיו, סין טרם הקימה את מנגנון הרישוי, מה שמגביר את חוסר הוודאות בקרב חברות מערביות שנמצאות כעת במרוץ נגד הזמן למלאי חלופי. ארה"ב והמערב נכנסים ללחץ ממחסור קרוב של אותם חומרים קריטיים.
מה הופך את החומרים האלו לכל-כך חשובים?
המתכות הנדירות משולבות במגנטים רבי עוצמה שמניעים את הלב של טכנולוגיות מתקדמות, בהם:
- רכבים חשמליים
- רחפנים
- טילים וחלליות
- רובוטים
- מכוניות בנזין (היגוי, מערכות עזר)
- שבבי מחשב, טלפונים חכמים, ומערכות בינה מלאכותית
- מנועי סילון, פנסים, לייזרים
המשמעות: כל עיכוב באספקת המתכות האלה עלול להשבית פסי ייצור שלמים – בעיקר בצבא ובטכנולוגיה.
סין בחרה לפגוע בנקודה רגישה, אך שאינה מזיקה לה עצמה יותר מדי – מגנטים ממתכות נדירות מהווים רק חלק קטן מהייצוא שלה, אך נחשבים קריטיים עבור מערב. נכון להיום, ההגבלות חלות על כל יעד, כולל מדינות כמו יפן וגרמניה, אך האכיפה אינה אחידה בין הנמלים.
דניאל פיקרד ממשרד הסחר האמריקאי הודה שהמהלך הסיני עלול להביא לנזק כבד לארה"ב. "אין ספק – הגבלות היצוא הסיניות עלולות להכות בארה"ב קשה מאוד", כתב איש הממשל שצוטט ב-12.
לפי הדיווח, בעוד יפן למדה מהעבר ושמרה מלאי לשנה שלמה, חברות אמריקאיות רבות נותרו כמעט ללא רזרבות – מתוך חיסכון כספי. כעת, כשהמחירים מזנקים, הן משלמות את המחיר: דיספרוסיום הפך לאחד החומרים היקרים בשוק.
עד לשנה שעברה, סין ייצרה 99% מהמתכות הנדירות הכבדות בעולם. ניסיונות להקים מפעל חלופי בווייטנאם כשלו, וכעת היא שולטת גם על 90% מייצור המגנטים עצמם – החזקים פי כמה ממגנטי ברזל רגילים.
גם יפן וגרמניה, שמייצרות את המגנטים עצמם, תלויות בסין לחומרי הגלם. המפעל המרכזי בתחום מופעל על ידי חברת JL Mag Rare-Earth, שמספקת מגנטים לחברות ענק כמו BYD ו־טסלה.
כבר ב-2019, בעת כהונתו הראשונה של טראמפ ובשיא המתיחות המסחרית, ביקר נשיא סין שי ג’ינפינג במפעל JL Mag. הפרשנים ראו בכך איתות ברור: סין מוכנה להשתמש במשאבי הטבע שלה ככלי אסטרטגי – וכעת היא מממשת את האיום.
המהלך של בייג’ינג מגיע בתגובה לעליית מכסים מצד טראמפ (145% על מוצרים סיניים), וסין מצידה מטילה כעת מכסים בגובה 125% על מוצרים אמריקאיים. המסר ברור: סין לא מתכוונת להיכנע.