מיכאל פרייליך הוא חבר הפרלמנט הפדרלי בבלגיה שמייצג את פרובינציית אנטוורפן, העיר בעלת הריכוז היהודי בגדול במדינה.
פרייליך, יהודי אורתודוקסי ואב לארבעה שהגדול שבילדיו לומד בישיבה בירושלים, שיתף אותנו בתחושותיו על הניצחון שהביאה מפלגת הימין אותה הוא מייצג, מחשבותיו על מה שמכונה "הימין הקיצוני" וכמובן נושא האנטישמיות בבלגיה.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
בשיחה עם המחוקק היהודי מתברר לנו שבלגיה היא ככל הנראה המדינה בעלת שיעור האנטישמיות הגדול ביותר במערב אירופה ואולי באירופה בכלל, והאשם לזה הוא דווקא השמאל הקיצוני שחבר לאיסלאמיסטים ותומכי טרור.
ניסינו להבין את המשמעות של הניצחון המוחץ של הימין, דווקא בבלגיה שמזוהה בעיקר עם השמאל האירופי.
"אני מייצג את מפלגת מרכז הימין הנקראת N-VA ומתגורר בעיר אנטוורפן שעשירה ברוך השם בריכוז יהודי", מקדים פרייליך. "כיום, בס"ד, זוהי המפלגה הגדולה ביותר בבלגיה. בשבוע שעבר התקיימו הבחירות באירופה לפרלמנט של האיחוד האירופי, ובשונה ממדינות אחרות, אצלנו בבלגיה הבחירות היו גם לפרלמנט הפדרלי", מסביר פרייליך.
"ברוך השם המפלגה שלי ניצחה כאמור בבחירות וקיבלה את מספר המצביעים הגבוה ביותר. בכל הסקרים אמרו שנפסיד ובפועל הגענו ראשונים עם 25%. הימין הקיצוני קיבל 21% למרות שבסקרים הוא היה לפנינו. כרגע זה נראה שהמפלגה שלי תוכל למנות גם ראש ממשלה ואנחנו מצפים לזה מאוד".
יצוין כי בפרלמנט הבלגי חברים 150 מחוקקים כאשר הבית מתחלק בין מפלגות פלמיות וצרפתיות.
ומה לגבי מפלגת השלטון הנוכחית, האם זה נכון שראש הממשלה התפטר?
"בניגוד למה שנאמר בטעות בכלי תקשורת ישראליים, ראש הממשלה דה-קרו לא התפטר אבל הוא הודיע שהוא לא יתמודד יותר לתפקיד לאחר שהבין שהימין הוא זה שייצור קואליציה, וזאת בעקבות הכשלון של מפלגת השמאל בראשותו".
"המפלגה של ראש הממשלה אלכסנדר דה קרו, שהיא מאוד אנטי ישראלית ואף דחפה לחרם על ישראל כשחמאס עצמו שיבח אותם, כמו גם המפלגה הסוציאליסטית הצרפתית והירוקים, קיבלו אחוזים נמוכים מאוד והם לא יכולים להקים קואליציה כרגע. למעשה זה אומר שהממשלה הבאה היא ממשלת ימין", אומר פרייליך ומסביר שמדובר בתופעה שטובה עבור בלגיה - אבל גם עבור ישראל.
מהו המצב החוקתי כרגע? כלומר, מי מכהן כראש ממשלה?
"המצב כרגע הוא שיש ממשלה זמנית משוללת סמכויות חקיקה. הם לא יכולים כרגע להעביר שום חוק - גם כי הם לא יכולים טכנית מאחר ואין להם רוב, וגם כי החוקה לא מאפשרת להם את זה", מצב שממחיש את התבוסה של השמאל הבלגי.
כחבר הפרלמנט הפדרלי של בלגיה, איזה מחוז אתה מייצג וכמה אזרחים זה כולל?
המחוקק מיכאל פרייליך מסביר בשיחה עם 'כיכר השבת' כי הוא מייצג את 'פרובינציית אנטוורפן' שכוללת כאמור את הריכוז היהודי הגדול ביותר בבלגיה, תוך שימת דגש כי הוא מייצג את כלל האזרחים של המחוז - יהודים ולא יהודים כאחד. "מדובר בערך בכ-2 מיליון אזרחים", אומר לנו פרייליך.
This browser does not support the video element.
שיטת הממשל בבלגיה, כמו בצרפת ומדינות נוספות, עובדת באופן שבית המחוקקים, הפרלמנט, מחולק לפי מחוזות כאשר כל נציג מתמודד עבור המחוז שלו מטעם מפלגתו.
אירופה, יבשת שנחנקת ממהגרים מארצות ערב ואפריקה, משלמת את מחיר ההפקרות בנושא ההגירה בפשע רב ברחובות המדינה, אך גם בעלייה דרמטית באנטישמיות בעשור האחרון.
חבר הפרלמנט מסביר לנו איך עובדת האנטישמיות הממוסדת באירופה: "אנטישמיות באירופה באופן כללי מגיעה משלושה מוקדים", מסביר פרייליך. "יש את האיסלאמיסטים, את האיסלאם הקיצוני. אנחנו בבלגיה מכירים את הנושא הזה מקרוב. חווינו על בשרינו את הפיגוע במוזיאון היהודי בבריסל ב-2014 בו נרצחו ארבעה בני אדם בהם שני ישראלים ופיגועים נוספים. אבל חשוב להדגיש שזה רק מקור אחד של אנטישמיות", אומר לנו פרייליך.
"המקור השני הוא הימין הקיצוני, למרות שכיום פחות בולטת האנטישמיות בגזרה הזאת ולא היו לנו בעיות בזמן האחרון. נכוון שפה ושם רואים ארגונים ניאו-נאציים ברחבי אירופה ואפילו בבלגיה אבל באופן כללי יש רוגע יחסית מול הימין הקיצוני".
"אבל הרובד השלישי והמדאיג ביותר היא האנטישמיות של השמאל הקיצוני שאנשיו הם באופן פתוח אנטי ישראלים אבל מכחישים את היותם אנטישמים. הבעיה עם זה היא שיש להם מוסר כפול. אין להם שום ביקורת על מלחמות אחרות בעולם אלא רק על ישראל. אין להם ביקורת על ערבים או על משטר אסד בסוריה, אבל כאשר יהודי בלגיה מגינים על ישראל באים עליהם בטענות, מה שמוכיח כי המניע האמיתי הוא אנטישמיות".
ומה בנוגע למנהיגי המפלגות? הם מדברים בצורה אנטישמית או שנמנעים מכך?
פרייליך מסביר לנו שגם אם מנהיגי המפלגות עצמם לא מדברים בצורה אנטישמית הם גורמים לאנטישמיות בגלל הציבור שמפנה את המסרים נגד יהודים. "המנהיגים מדברים על ישראל אך ציבור השומעים של השמאל בבלגיה מבין בדיוק למי הכוונה. התוצאה מזה היא אנטישמיות בתוך אוטובוסים, ברחוב ובמרחב הציבורי בכלל".
במה היא באה לידי ביטוי בפועל? איך יהודי בלגי חווה את האנטישמיות על בשרו?
"זה ממש 'דברים שבכל יום' שלא יהודים רואים יהודי צועד ברחוב וצועקים לו 'יהודי מלוכלך' או שאדם נכנס לחנות ולקוחות ששוהים שם אומרים לו 'תחזור למדינה'", מתאר פרייליך את התופעות הקשות.
המחוקק היהודי מסביר לנו שיש גם הערות פוגעניות שמופנות על ישראל לעבר לקוחות או עוברי אורח יהודיים למרות שהם אינם ישראלים. אנשים שלא מעיזים לדבר בצורה אנטישמית מפורשת אבל מזכירים את ישראל כדי לפגוע ביהודים. "זה נוראי שאתם הורגים אזרחים", "תתביישו לכם", ואמירות דומות.
"צריך לומר ביושר שהאנטישמיות היא בעיקר מילולית", אומר פרייליך. "גם אם זה אכן קורה שיש פגיעות פיזיות, במרחב הציבורי זו תופעה נרחבת למרבה הצער שיהודים נתקלים באמירות פוגעניות על רקע הדת שלהם".
האם אפשר להסתובב עם כיפה ברחובות בלגיה?
"באנטוורפן אפשר להסתובב עם כיפה בגלל הריכוז היהודי הגדול בעיר. אנשים כבר מכירים את זה ורגילים לכך. אבל בשכונות ערביות זה פשוט מסוכן להראות סממני יהדות. זה מסוכן ברמה שיש סיכויים לא מבוטלים פשוט "לחטוף מכות". בבריסל שיש הרבה ערבים יש סיכוי טוב שיקרה משהו ליהודי שיסתובב עם כיפה. חשוב לזכור שגם תקיפה מילולית היא תקיפה לכל דבר, וראינו את התופעה הזו מתרחבת בצורה משמעותית בחודשים האחרונים מאז החלה המלחמה. אנשי שמאל והאליטה שהם אנטי ישראלים הם אלו שמכניסים את האנטישמיות לרחוב", קובע פרייליך.
המחוקק היהודי מסביר איך זה עובד: "אני אתן לך דוגמא: השמאלנים, משתמשים במילה ג'נוסייד - רצח עם, בצורה ברורה, באופן שזה הפך למשהו כמעט מובן מאליו שזה מה שישראל עושה. גם פוליטיקאים מן השורה לא נמנעים מלעשות שימוש גורף המילה הזאת. אנשים שאומרים את זה בצורה כזאת הם אלו שמביאים אנטישמיות, הם יכולים להמשיך להגיד עד מחר שהם לא נגד יהודים אבל באופן אוטומטי זה בדיוק מה שמביא אנטישמיות", אומר המחוקק היהודי.
"אומרים שבצרפת יש אנטישמיות אבל אני חושב שהמצב בבלגיה יותר גרוע מצרפת, שם יש לפחות רשתות תקשורת של ימין. צריך להבין שבבלגיה כל התקשורת היא של השמאל ובהתאם אנטי-ישראלית", מסביר לנו פרייליך בשיחה.
אתה אומר בעצם שאין תומכי ישראל בבלגיה?
פרייליך מסביר בשיחה ש"יש פרו ישראלים במדינה אבל המדיה לא מבליטה אותם ולא מזמינה אותם לאולפני התקשורת, מה שיוצר אווירה של קונצנזוס נגד ישראל ואני אתן לך דוגמא: היה איש צבא בלגי שאמר בתור מומחה שמה שישראל עושה הוא לגיטימי. התוצאה: הוא מעולם לא נראה יותר באולפנים.
"גם חברת מפלגה שלי שהיא פרו ישראלית וכיום בפרלמנט האירופי התקשורת לא מזמינה אותה יותר. אין אצלנו תקשורת ימנית בכלל. המפלגה שלי היא היחידה שאינה 'אנטי ישראלית', יש לנו כמה קולגות שהם ממש 'פרו ישראלים' וזה כולל אותי כמובן, אבל הרוב הם פשוט נייטרלים ותאמין לי שגם זה לא מובן מאליו בכלל".
האם אתה חווה אנטישמיות בעצמך בהיותך יהודי?
"כמובן. כל הזמן. ברשתות החברתיות ולא פחות מכל יהודי אחר. עמיתיי לעבודה נזהרים מאוד שלא לחצות את הגבול האנטישמי אבל מה שאני כן מקבל גם מקולגות מהשמאל זה הרבה הערות אנטי ישראליות. רק לאחרונה, פרופסור באוניברסיטת גאן שעשתה חרם על ישראל רמז עלי שאני מרגל ישראלי. זה ממש הזכיר לי את משפט דרייפוס", מתאר חבר הפרלמנט היהודי את החוויה הלא פשוטה.
ומה אתה חושב על העלייה של הימין הקיצוני באירופה?
"אני יכול לדבר רק על המדינה שלי, על בלגיה. אני חושב שהמפלגה שלי הוכיחה שהימין הקיצוני לא חייב לנצח כדי שהימין יקבל פה כוח. המפלגה שלי הבינה שצריך לכבד גם את הבוחרים של הימין הקיצוני כי הם גם תושבי בלגיה שמנסים להעביר מסר, והמפלגה שלי אמרה להם בעצם: 'קיבלנו את המסר שלכם'".
"מפלגות הימין הקיצוני חוששות מאוד מהגירה ממדינות ערב מוסלמיות ואפריקה, מנושא הגבולות הפרוצים של בלגיה ואזור שנגן. צריך לזכור שאותם מהגרים לא נותנים כלום לכלכלה אבל מקבלים תקציבי רווחה, דיור וכדומה שעולים מיליארדי דולרים ובמקביל מביאים איתם קיצוניות איסלמית. והם גם מביאים איתם כמובן הרבה אנטישמיות וזו הסיבה שהימין הקיצוני ניצח באירופה בגלל שאנשים פשוט מפחדים מהאיסלמיסטים. המפלגה שלי הבינה את זה ולכן דיברנו גם על נושא ההגירה וסגירת הגבולות", אומר פרייליך.
חבר הפרלמנט היהודי חוזר ומדגיש: "מה שאני מנסה לומר הוא שהמפלגה שלי הוכיחה שאפשר להתנגד למצב הנוכחי גם מבלי להיות גזעניים או שונאי מוסלמים. באופן אישי אין לי דבר נגד האיסלאם ויש לי לא מעט חברים מוסלמים. אני כן מתנגד לאיסלאמיסטיות ואיסלאם רדיקלי ורוב הימנים בבלגיה מבינים את זה. הימין הקיצוני הוא נגד האיסלאם בתור דת וזו בעיה גדולה בשביל יהודים: כי אם נפגע היום בדת אחת, בעתיד יהיו מגבלות גם על הדת היהודית כמו כיפה במרחב הציבורי, כשרות וכדומה", מסביר לנו פרייליך בהיגיון רב.
לסיום, מילה על המלחמה בישראל מנקודת המבט שלך?
"אני דווקא רוצה להתמקד בנושא ההסברה", מפתיע פרייליך. "בשביעי באוקטובר מדינת ישראל הבינה את הכישלון שלה ברמה הצבאית, בנושא מוכנות ומודיעין ואת זה כולם מבינים שהיה פה כישלון נוראי. בעיניי, הכישלון הצורם של ההסברה או ליתר דיוק חוסר ההסברה הוא חמור לא פחות".
"ישראל פשוט לא מצליחה להעביר את המסר שלה לעולם. העובדה שבית הדין הפלילי אמר שיעצור את נתניהו וגלנט כפושעי מלחמה זה יום שחור עבורנו. צריך להבין שהעובדה שישראל אפשרה לזה לקרות סללה את הדרך לסנקציות אירופאיות רשמיות. ישראל זה לא רוסיה! אין לה את היכולת להתמודד ללא מסחר בינלאומי! אירופה היא השותפה המסחרית הראשונה של ישראל, יותר מארה"ב, והנזק עלול להיות עצום", אומר לנו פרייליך בדאגה.
"כמו שאנחנו מבינים כולנו שהשביעי באוקטובר זה חמאס ולמרות זאת המחדל היה שלנו, אותו דבר פה: העוול הוא של בית הדין הבינלאומי ובית הדין הפלילי אבל מדינת ישראל אשמה בכך שאפשרה שנגיע למצב הזה. ישראל לא משקיעה מספיק מבחינה כספית בהסברה והלוואי שחלק קטן מתקציב הביטחון הישראלי היה מגיע להסברה - זה כבר היה מספיק. מסיבה כזו או אחרת ישראל לא מבינה את זה ואני לא יודע למה. אני מקווה מאוד שבירושלים יבינו את גודל הנזק שהדבר עושה ויתעשתו מהר".
הצגת כל התגובות