"זו הייתה המטרה המרכזית של הנסיעה", אומר ה'וושינגטון פוסט'. הצורך לקנות זמן שישראל "תחשוב על זה לעומק", הייתה הסיבה העיקרית לשמה הגיע ביידן לארץ.
בכתבה מדגישים שלא ביידן ולא מזכיר המדינה אוסטין אמרו לישראל מה לעשות או לא לעשות, אלא יעצו להם לפי מיטב ניסיונם וידיעתם, באשר לשלב הבא של המערכה.
לדברי ה'וושינגטון-פוסט', בממשל ביידן גברה הדאגה על הסלמה אפשרית, דבר שגרר את הגעתו של נשיא ארה"ב בכבודו ובעצמו.
לדברי כתב הרשת האמריקנית, במהלך המפגש שקיים ביידן עם נתניהו שאל נשיא ארה"ב את ראש הממשלה שבע שאלות: מה אם יש יותר התנגדות של חמאס למתקפה קרקעית ממה שאתה צופה, וכוחותיך יסתלקו? מה לגבי סיוע הומניטרי? איך תגן על אזרחים ברצועה? מה עם מאות הישראלים והזרים המוחזקים כבני ערובה? מה אם הגדה המערבית תהפוך לאזור מלחמה? מה אם חיזבאללה יתקוף מצפון? ומה אם איראן תהיה מעורבת ישירות?
בכתבה לא צוין מה ענה ראש הממשלה נתניהו על השאלות. לדברי ה'וושינגטון-פוסט' הנשיא העלה בפני ראש הממשלה נתניהו גם את השאלה אודות עתידה של עזה אחרי השמדת החמאס, ומהי אסטרטגיית היציאה של ישראל מן הרצועה.
שאלה נוספת שעלתה בפגישה היא עתידם של הסכמי אברהם והשאיפה להרחבת השלום עם סעודיה.
לפי הדיווח, הנשיא ביידן הזהיר גם את ישראל שלא לפעול מתוך זעם אלא בצורה "מחושבת", והזכיר לישראל את הטעויות שעשתה ארה"ב לאחר מתקפת ה-9/11 על בנייני התאומים. בהצהרה לתקשורת לאחר הפגישה אמר ביידן כי "הצדק צריך להיעשות" אך שישראל צריכה לשקול את מהלכיה ולא לפעול "מהבטן".