14 שנות מאסר. זהו עונש המאסר שנגזר על נשיא אוקראינה לשעבר ויקטור ינקוביץ' שנמלט מהמדינה ומתגורר ברוסיה בימים אלה.
עד לפני מספר שנים ינקוביץ' שלט באוקראינה ביד רמה - אבל כיום, נחשב לאחד מהנשיאים השנואים ביותר בתולדות אוקראינה. הסיבה: ולדימיר פוטין. טוב... וגם הטענות שהעשיר את עצמו ואת משפחתו על חשבון קופת המדינה האוקראינית הדלה.
מנשיא למבוקש - סיפורו של ויקטור ינקוביץ'.
בשלטון
ינקוביץ' נולד בעיירה קטנה בשנות ה-50 של המאה הקודמת לאב פועל במפעל פלדה ואם אחות. "באתי ממשפחה ענייה מאוד והחלום העיקרי שלי בחיים היה לצאת מהעוני הזה" טען לכלי תקשורת.
לאורך הקריירה הפוליטית של ינקוביץ' ניתן למצוא שורה של אירועים שהפכו אותו לאחד מסמלי השחיתות והרוע בשלטון האוקראיני.
על פי דיווחים במדינה, כשהיה נער נעצר פעמיים על ידי המשטרה בשל פעילות אלימה, אך ינקוביץ' טען כי זוכה מכלל האישומים נגדו.
אחרי שחומות ברית המועצות נפלו, ואוקראינה קמה, קפץ ינקוביץ' אל המים העמוקים של הפוליטיקה האוקראינית, וכבר אז היה חלק בלתי נפרד מפוליטיקאים פרו-רוסיים. העמדה הזו אפשרה לו להפוך למושל מחוז דונייצק, מחוז הגובל ברוסיה כשכיום חלקים נרחבים ממנו בשליטה רוסית, בין היתר 'בזכות' ינקוביץ'. וזוהי כמובן לא ה'זכות' היחידה של המנהיג המפוקפק.
שנת תשס"ב-2002 הייתה קפיצה משמעותית בקריירה הפוליטית של ינקוביץ' מי שהרבה לנסות למצב את עצמו כבן למשפחה ענייה, כמעין מסווה להון שצבר בימיו כמנהל בכיר בחברת פחם בזמן רוסיה הסובייטית. ינקוביץ' הפך ב-2002 לראש ממשלת אוקראינה, התפקיד השני בבכירותו במדינה אחרי תפקיד הנשיא.
מאבק ביריבים פוליטיים:
בבחירות 2004 החליט כי הגיע הזמן שיהפוך לנשיא. בחירות אלו הכתימו אותו עוד יותר - תרתי משמע.
במהלך קמפיין הבחירות, יריבו על תפקיד הנשיא, חלה במחלת אבעבועות קשה שגרמה לפניו להתמלא בכתמים, דר שהקשה עליו לעמוד מול ציבור. לאחר מכן, עיתונים באוקראינה דיווחו כי אנשיו של ינקוביץ' 'דאגו' להחדיר תרכובות כימיות למאכלים של המתחרה הפוליטי בניסיון לגרום לו לפרוש מהמירוץ.
באותה השנה, פרצה 'המחאה הכתומה', מחאה בה הואשם ינקוביץ' בשחיתות פוליטית, לאחר שהתברר כי ניצחונו בבחירות היה מזויף, מה שהוביל לסבב נוסף בו הפסיד.
באוקראינה, כמעט כמו בישראל - הזיכרון הפוליטי קצר, ותוך שנתיים חזר לתפקיד ראש הממשלה והפך לפוליטיקאי הפופולארי ביותר במדינה.
כנשיא:
לפני קצת יותר מעשור, הצליח סוף-סוף לכבוש את כס הנשיא שכל כך רצה, והפעם, כך על פי משקיפים בינלאומיים - ביושר.
ינקוביץ', למרות היותו פרו רוסי יחסית, הבטיח לקדם עוד יותר את היחסים עם האיחוד האירופי ולהתקרב למערב עוד יותר. אך ההצהרות של ינקוביץ' לא עלו בקנה אחד עם מעשיו בשטח.
לקראת סוף שנת 2013 אוקראינה לבשה חג. המדינה בכל רגע תחתום על הסכם דרמטי ומשמעותי עם האיחוד האירופי שישפר את הכלכלה האוקראינית ויקרב אותה עוד יותר אל המערב.
אלא שינקוביץ' קיבל רגליים קרות. הנשיא האוקראיני החליט שהוא מבצע פניית פרסה חדה ימים לפני החתימה, והודיע כי יפעל לחתום על הסכמים דווקא עם רוסיה.
הצעד של ינקוביץ', עורר סערות ברחבי המדינה, ואזהרת ספוילר - גרמו לינקוביץ' לברוח בבושת פנים מהמדינה לרוסיה.
המהומות חשפו גם את עושרו של ינקוביץ' כשהמונים נחשפו לאחוזה הענקית והמפנקת של הנשיא שלא יעז להתקרב עוד לאוקראינה.
הפלישה לאוקראינה
בשנת 2014, פוטין זעם על המהומות וההפיכה, והחליט על פלישה לאוקראינה, אז כבש את חצי האי קרים אותו סיפח לרוסיה, וכן כבש יחד עם בדלנים פרו רוסיים שטחים באיזור דונייצק ולוהנסק, שטחים אותם מנסה להרחיב במלחמה המתנהלת בימים אלה.
לאורך השנים, ינקוביץ' ממשיך להכחיש כי פוטין פלש למדינה לבקשתו או בהמלצתו, ובחודשים האחרונים שמו חזר לכותרות כשתקף את השלטון בקייב וקרא לו לחדול ממלחמה ולשבת למשא ומתן עם שלטונות הקרמלין.
נראה כי אוקראינה עוד זוכרת את תקופת נשיאותו, ולמרות שניסה להשיל מעליו את תדמית הפרו-רוסי, נחשב ינקוביץ' באיזורים נרחבים במדינה לבובה של פוטין, ואף בוגד.
על פי דיווחים של גורמי מודיעין, פוטין תכנן במהלך המלחמה להפיל את שלטונו של זלנסקי ולהחזיר את ינקוביץ' לתפקידו. ינקוביץ' היה בטוח, כך על פי הדיווחים, שכיבוש קייב יהיה מהיר, ולכן כבר המתין בבלארוס - אך נראה כי בינתיים יש לו עוד הרבה מאוד זמן להמתין.