לכבוד חג הניצחון - 9 במאי, בו יציינו השנה 77 שנה לסיום מלחמת העולם השנייה על-ידי הצבא האדום, הפעיל "מרכז החסד היהודי שערי צדק" במרכז מוסקבה כמדי שנה את מבצע 'אומרים תודה', ועשרות מתנדבים יצאו לבקר את ה'וֶטֶרָנִים' היהודים בביתם, להגיש להם סל מזון כשר וחגיגי, הנחת תפילין ומכתב ברכה אישי מרבה הראשי של רוסיה.
את הביקור הראשון ערך הרב הראשי הגר"ב לאזאר בביתו של מר וועלוול מולביץ, שלצד אביו לחם בגבורה מול הנאצים שביקשו לכבוש את לנינגרד. הרב הראשי ערך בביתו קביעת מזוזה והנחת תפילין, והישיש היהודי התרגש מהביקור החשוב ומהברכות לעוד שנים רבות ובריאות.
לצד עשרות 'וטרנים' יהודים, זוכים גם ניצולי שואה רבים לעזרה קבועה של טיפול סיעודי מסור, מזון חם ומזין, תרופות וכל עזרה נדרשת, בידי עובדי מרכז החסד היהודי הגדול ביותר במדינות חבר העמים.
להצלחת המבצע, גויסו השנה תלמידי ה'מתיבתא', שיצאו בפריסה מלאה בכל מוסקבה לבקר את הוטרנים, ובידיהם סלי מזון ואיגרות הברכה לוטרנים, בהן כתב הרב הראשי כך:
"מעומק ליבי אני מברך אותך לרגל יום השנה לניצחון. יחד עם חבריך זכיתם להיות שותפים בניצחון זה, סיכנתם את חייכם בחזית או חירפתם את נפשכם בעורף.
"החג הזה הוא חג לכל האזרחים, ובמיוחד בעבור בני עמנו, עם ישראל. שהרי הניצחון על הנאציזם הוא שהציל את העולם בכלל, ואותנו היהודים בפרט מהשמדה מוחלטת. כולנו - כולל ילדינו, נכדינו, וגם אלה שזה עתה נולדו - חייבים את חייהם לחיילי הניצחון. היום, הדבר החשוב ביותר הוא לזכור את לקחי המלחמה ההיא, את הסיבות למלחמה ההיא, את הסיבות לפחד שהנאצים הביאו לעולם, עם אידיאולוגיה ותיאוריה של "הגזע העליון", המעניק את הזכות לשלוט בעולם ולרצוח; אך בחסדי שמים, בזכות הישגם של חיילי הניצחון הובס הרייך הנאצי, והאידיאולוגיה שלו נמחקה. אבל הנה הזמן עובר, ומדי שנה יש פחות ופחות עדים חיים לאותם אירועים נוראים - ועכשיו מופיעים סוגים שונים של זיופים, לפעמים גם פוליטיקאים כאלו ואחרים אשר מרשים לעצמם לעוות את העובדות, להפוך את הטרגדיה כמעט לשולית, וגם לזלזל בהישג של הלוחמים. מה עלינו לעשות כדי למנוע צמיחה נוספת של תופעה כזו? התשובה לכך ניתנה לנו בחג הפסח שחלף, בה קיימנו את המצווה של: 'והגדת לבנך' - לספר, בכדי שכל דור המשך יזכור את היציאה מעבדות לחירות, את הדבקות בה' ועל הניסים שהקב"ה עושה לעמו.
"גם כאן אנו אסירי תודה לה' על הישועה המופלאה, והאבות צריכים להעביר זאת לילדיהם בכל שנה מחדש, וגם בתוכניות הלימודים בבית הספר אנחנו צריכים לדבר יותר על המלחמה הנוראה ההיא, על השואה, על ההישג המופלא של אלה שעצרו וניצחו את הנאצים, ומחויבים אנו שהילדים והנכדים שלנו יידעו זאת.
"בימים אלה, אני תמיד זוכר את מה שחינכו אותי וקיבלתי ממבוגרים, וכשהמשפחה והאורחים התאספו ליד השולחן, תמיד ייחלו "לשלום ואחדות". בהאזנה לסיפוריהם של 'וטרנים', חיילי המלחמה ההיא ואסירי מחנות הריכוז ששרדו בנס את השואה - התחלתי להבין כיצד מרגיש הדור המבוגר.
"כל אחד מאיתנו מחויב לעשות הכל כדי שהשלום ישרור. זוהי חובתנו הקדושה לאלה שהביסו את הנאצים והניפו את דגל הניצחון על הרייכסטאג, וזו חובתנו לילדינו, לנכדינו, ולכל הדורות הבאים".