This browser does not support the video element.
נסיכות מונקו נמצאת בסמוך לצרפת, היא נחשבת למדינה בפני עצמה באירופה, ורוב התושבים בה אנשים אמידים. הקהילה היהודית במדינה נחשבת לאחת הקהילות העשירות ביותר בעולם, מתפללי בית הכנסת המקומי רשומים בארץ ישראל על מאות בתי כנסת, כמי שתרמו את בניית היכל הקודש.
בראיון מיוחד ל"כיכר השבת", מספר הרב דניאל תורמנט, רבה הראשי של מונקו, על העבודה בקהילה והיהודים הרבים שככל הנראה כלל לא יודעים על יהדותם ונזכרים בו רק ברגעי ההלוויות.
"מדובר בקהילה שנוסדה אחרי המלחמה", מספר הרב על יסודות הקהילה, "אנחנו רואים בבתי הקברות יהודים כבר מתחילת המאה והעשרים. באופן רשמי הקהילה הזו החלה להיות מוכרת על ידי הממשלה בשנת 1965, אבל כבר אחרי השואה היו כמה אנשים, גם ניצולי שואה, שהתחילו לבנות את הקהילה, אחרי זה הקהילה זכתה בווילה בה החלו להתנהל חיים יהודיים".
מבנה הקהילה במונקו הוא אחד מבתי הכנסת המפוארים בעולם, מדובר במבנה חדש שנחנך לפני כשנה וחצי. "אני חושב שבמונקו יש כיום כמה מאות יהודים", אומר הרב תורג'מנט, אך מיד הוא מדגיש כי "אם כי לפי המספרים יתכן שהיו יותר, אבל אלו שבאים להצהיר ולהירשם בקהילה, להיות חברי הקהילה".
איך זה לשמש רבה הראשי של הקהילה העשירה ביותר בעולם?
"דווקא זו קהילה שהיא די פשוטה בהליך... איך שאנשים מתנהגים פה. הרוב של הכוכבים לא מגיעים תמיד, ויש כמה שמגיעים והם מתנהגים כפשוטים. יש את הדבר הזה שמושך את תשומת הלב במונקו אבל זה לא משקף את הדברים האמיתיים שאנשים כן מחפשים, ופה הם מוצאים, הם מתנהגים לא לפי מה שיש לך, אלא לפי מה שאתה".
איך אתה מצליח לחיות פה, איך מחנכים את הילדים, הרי אין פה קהילה גדולה של יהודים?
"רוב התושבים היהודים, הילדים שלהם עד עכשיו שלחו אותם לבתי ספר לא יהודים, והם שמחו שעכשיו יש תלמוד תורה פעמיים בשבוע, כאן במונקו. ובנוסף יש לנו שתי מחלקות כשרות בסופר מרקט, יש מאפייה. ברוב הדברים, זה נכון, עד עכשיו היינו צריכים להגיע לניס בכדי להשיג אוכל כשר".
אתה חושב שיש במונקו יהודים שלא יודעים על יהדותם וחיים כגויים?
"יש בהחלט. יש את התופעה הזו. הרבה פעמים, לצערנו, אנחנו מגלים יהודים שלא רצו להצהיר עצמם כיהודים, וכשיש הלוויה, כשיש אירוע קשה, אז מוצאים אותם. בזמן האבלות זה יוצר קשר חשוב. יש גם בשמחות, זו ההזדמנות למצוא את הקשר החשוב".
מה הביא אותך עד למונקו?
"אני צריך לומר שנולדתי בניס, קרוב לכאן. כשסיימתי את לימודי הרבנות בארץ, כשסיימתי שם, הרב הראשי הקודם הציע לי את האופציה לבוא לפה. נסעתי שבת ואשתי לא רצתה לבוא לפה, אבל בסוף הרגשנו שיש משהו לעשות פה, אנשים מיוחדים, מרגיש שליחות".
הצגת כל התגובות