This browser does not support the video element.
הפרק השלישי בסדרת הדוקו "אמונה וביטחון", המשודרת באתר "כיכר השבת" במסגרת התכנית "הסוגיה", עוסק בהתפתחותה המרתקת של חברת הלומדים – שהפכה לאחד מהסמלים המרכזיים של החברה החרדית בישראל. הפרק מתאר את היווצרותה, התגבשותה והתרחבותה של חברת הלומדים, לצד ההשפעות החברתיות, הפוליטיות והמשפטיות שהשפיעו על עיצובה, החל משנות ה-50 של המאה ה-20 ועד תחילת שנות האלפיים עם חקיקת חוק טל.
- הסיפור המלא מאחורי יחסי החברה החרדית והגיוס לצה"ל | "אמונה ובטחון" - פרק ראשון
- גיוס חרדים | הקרבות מאחורי הקלעים שחשפו את השבר בין החרדים לצה"ל • הפרק השני
שורשיה של חברת הלומדים: מימי קום המדינה ועד שנות ה-70
הפרק נפתח בתיאור חידוש עולם התורה בישראל לאחר השואה, ביוזמתו של החזון איש. בראשית ימי המדינה, החברה החרדית הייתה מצומצמת ומרבית אנשיה היו אנשים עובדים שעסקו לפרנסתם לאחר תקופה קצרה בישיבות. הסדר "תורתו אומנותו" אפשר דחיית שירות צבאי עבור מיעוט מבני הישיבות בלבד. בשנים אלו לימוד התורה נתפס כאידיאל, אך היה נחלתם של מעטים יחסית.
לאורך שנות ה-50 וה-60 התגבשה בהדרגה הנורמה החברתית לפיה לימוד התורה הפך למרכז החיים החרדיים. הלימודים בישיבות ובכוללים נתמכו על ידי המדינה באופן שהלך והתרחב עם השנים, מה שהניח את הבסיס לחברת הלומדים המוקדמת. גברים חרדים רבים המשיכו לעבוד לאחר הלימודים בישיבות, תוך ביצוע שירות צבאי חלקי.
המהפך של 1977: שינוי כיוון והרחבת התמיכה
השינוי הדרמטי במעמדה של חברת הלומדים התרחש עם המהפך הפוליטי של 1977, שהוביל את מנחם בגין ומפלגת הליכוד לראשות הממשלה. במסגרת ההסכמים הקואליציוניים עם המפלגות החרדיות, בוטלו המכסות לדחיית השירות עבור בני ישיבות. תמיכה זו אפשרה את הרחבתה של חברת הלומדים והפיכתה למוסד חברתי איתן. החיבור הפוליטי עם הימין ביסס את מעמדה של החברה החרדית, שזכתה לתקציבים הולכים וגדלים עבור עולם הישיבות.
הפרק מדגיש את השפעתם של תהליכים אלו על מעמד לימוד התורה, שהפך לאידיאל מחייב עבור מרבית הגברים החרדים. השאיפה להתמדה בלימוד התורה בכוללים הפכה לנורמה החדשה, תוך צמצום משמעותי של שירות צבאי או יציאה לעבודה.
הרב שך והובלת חברת הלומדים כדגם חדש
בתקופה זו עלה מעמדו של מרן הרב שך כמנהיג רוחני מוביל של המגזר החרדי, שהגדיר מחדש את ייעודו של הציבור החרדי. הרב שך קבע כי לימוד התורה הוא תנאי הכרחי להישרדות היהדות החרדית בעולם מודרני חילוני. הוא הנהיג עמדה ביקורתית כלפי המדינה והציונות, תוך שמירה על נוכחות פוליטית שתבטיח את המשך התמיכה בלומדי התורה. הרב שך נתן דגש על הפיכת לימוד התורה לאורח חיים מרכזי, ולא רק לעיסוק אליטיסטי של יחידה סגולה.
האתגר המשפטי והחברתי: השוויון בנטל
החל משנות ה-90, עם התרחבותה הדמוגרפית של החברה החרדית, התעוררו דיונים ציבוריים ומשפטיים סביב השוויון בנטל השירות הצבאי. עתירות שהוגשו לבג"ץ הובילו להכרה בצורך להסדיר את דחיית השירות בחוק רשמי. בשנת 2002 נחקק חוק טל, אשר ביקש לאזן בין הצורך לאפשר לבחורי ישיבות להמשיך בלימודיהם לבין עידוד שילוב החרדים בשוק התעסוקה ובשירות הצבאי.
חוק זה ניסה ליצור פשרה, אך גם עורר מחלוקות בתוך החברה החרדית בין אלה שתמכו בהידברות עם המדינה לבין קבוצות קיצוניות יותר שהתנגדו לכל שינוי בסדרי הלימוד המסורתיים.
חברת הלומדים: מוסד יציב עם אתגרים חדשים
הפרק מציג כיצד חברת הלומדים הפכה במהלך חמישים השנים האחרונות ממוסד קטן וייחודי לחברה רחבה ויציבה, המהווה את ליבת חיי הציבור החרדי בישראל. יחד עם זאת, האתגרים החברתיים, הכלכליים והפוליטיים שהתעוררו עם התרחבותה של החברה החרדית ממשיכים להעסיק את המדינה והחברה החרדית גם יחד.
הפרק השלישי של "אמונה וביטחון" מציג סיפור מרתק על התפתחותה של חברת הלומדים, שהחלה כתופעה קטנה והפכה למרכיב יסודי ומעורר מחלוקת בחברה הישראלית. במבט קדימה, הסדרה תמשיך לעסוק בהשלכות של חוק טל ובהתמודדות של החברה החרדית עם שאלת השירות הצבאי ושוק התעסוקה בעשורים האחרונים.סדרת "אמונה וביטחון" מצליחה להאיר בצורה בהירה ומעמיקה את מערכת היחסים המורכבת בין החברה החרדית, המדינה וצה"ל, דרך נקודות מפתח היסטוריות ועד ההתמודדויות של ימינו.
הפאנל
והשבוע ב'פאנל הסוגיה', אלי גוטהלף מארח את אלי דן ויעקב מתן יוצרי הסדרה כאשר אליהם מצטרפים העיתונאי והפרשן הפוליטי חנני ברייטקופף ומנכ"ל עמותת נצח יהודה יוסי לוי.
- איך יוסי לוי הפך להיות דובר החרדים לעניין חוק הגיוס?
- מה חשף חנני ברייטקופף על רבני 'הפלג הירושלמי'?
- מה ההבדל בין עמדת הראשון לציון הגאון רבי יצחק יוסף לבין עמדת אחיו הראשון לציון הגאון רבי דוד יוסף?
- יעקב מתן מביא נתונים מפתיעים - כמה בחורים באמת לא לומדים?
- מדוע חטיבת חשמונאים עוררה ויכוח סוער?
הצגת כל התגובות