(ציור: חנה רוס זיגלר)
Your browser doesn’t support HTML5 audio
תרגום חופשי:
איפה הילדים שלי
בואו הביתה לאביכם
הפנים המאירות שלכם נמצאות במקומות אחרים
ורק מתרחקות
איפה הקטנים שלי
איך הם גדלים כל כך מהר
תקראו לי "רע" ובואו נתווכח ונצרח
רק תהיו איתי סוף סוף
יש לי חור בלב גדול כמו הגלקסיה
יש לי כאב בנשמה מזיכרונות
אתם מוכנים בבקשה?
בואו אליי הביתה
יש לי חור בלב גדול כמו הגלקסיה
יש לי כאב בנשמה מזיכרונות
אתם מוכנים בבקשה?
פשוט תחזרו הביתה
לב שהתקשה, ושקר בכל יום
מה יידרש כדי לרכך את זה
במורד הרחוב, אך עדיין מיליון קילומטרים משם
הדלת שלי תמיד פתוחה
הצגת כל התגובות