סמל-ראשון רונן לוברסקי, בן 20 מרחובות, לוחם ביחידת דובדבן שנפצע אנוש מפלטת שיש שהושלכה על ראשו במהלך פעילות מבצעית במחנה הפליטים אל-עאמרי בפאתי רמאללה הובא הלילה (ראשון) למנוחות בבית העלמין הצבאיב הר הרצל.
מפקד היחידה, סגן-אלוף ע', ספד לו ואמר כי "מידע הוביל את היחידה לביצוע המבצע - מבצע שהצליח לסכל ולשבש את חוליית הטרור. מבצע אחד מיני רבים, מבצע אחד ממנו, רונן, לא שבת. חונכת לערכים של תרומה למדינה, היית בן למשפחה של לוחמים, מלח הארץ.
"בשעות שהתפללנו ליד מיטתך בבית החולים אמא שלך הצביעה על בני המשפחה ואמרה 'לוחמים כולם - אבל רונן הטוב ביותר'. אמא צדקה. היית מהלוחמים הטובים ביותר בפלוגה וביחידה".
המפקד המשיך ואמר: "היית בכח הפורץ של הצוות, מהראשונים במגע עם האויב, היית שותף למבצעים רבים ללכידת מחבלים, ובחוד החנית של צה"ל נגד הטרור ביהודה ושומרון. כל זאת ביצעת בצניעות ובמקצועיות. לחמת ימים בודדים כנגד כל הסיכויים - מהפגיעה הקשה במחנה הפליטים ועד הבוקר בבית החולים. נמשיך לפעול על מנת שכך יישאר. נפלת מות גיבורים בפעילות מבצעית בהגנה על תושבי מדינת ישראל. עצמת את עינייך בפעולה שמסמלת יותר מכל את תרומתך להגנה על מדינת ישראל. נוח על משכבך בשלום. גאים בכך בפועלך, כואבים ומצדיעים".
ב-ynet דווח כי לוברסקי הוא הלוחם הראשון מיחידת דובדבן שנהרג במהלך פעילות מבצעית - כתוצאה ישירה מפעילות טרור.
סגן שר הביטחון, אלי בן דהן, ספד לו ואמר כי "היום בבית הכנסת פתחנו את ארון הקודש אבל לא הוצאנו את ספר התורה. עמדנו וקראנו פרקי תהלים לרפואתך. מאז שנפצעת בכל מקום התפללו לרפואתך. רדפת אחרי מחבלים רוצחים, כדי שאנחנו נוכל בכל מקום בארץ להתהלך בשקט ובביטחה. בזכות מסירותך, יכולים אחיך בחיפה ובבאר שבע, בבית אל ובגוש עציון, לחיות את חייהם בשלווה.
"אני קורא לערבים המתגוררים ביהודה ושומרון: אתם יכולים לבחור בדרך השלום ותהנו מהשפע, אך מי שיבחר בדרך הטרור והרצח - ידע שייתקל בחומה בצורה. לא תצליחו להפחיד אותנו. רונן, שוחחתי עם מפקד הצוות שלך. אני רוצה לספר לכל עם ישראל שידע איזה גיבור היית, איזה חייל מצטיין שקיבל את סיכת מפקדו בסיום המסלול. בשם חבריך ליחידה, בשם צה"ל, בשם מערכת הביטחון כולה - אני עומד כאן ומבטיח לך: לא נשקוט ולא ננוח עד אשר נתפוס את מי שפגע בך. חי או מת - הוא ייתפס וייענש".
אחיו של רונן, אריק, ספד לו בהלוויה ואמר: "אחי היקר, איך הגענו לסיטואציה המוזרה הזאת, תגיד לי? למרות שהיית כל כך צנוע, ואני עפר לרגליך, אני מעכשיו בזכותך אהיה בן אדם הרבה יותר טוב. כולם מדברים עליך, כולם אוהבים אותך, איזה גיבור אתה, איזה אלוף אתה. תמיד נלחמת. אומרים שבחירה חופשית זו הנקודה האנושית הכי חזקה. ואתה בחרת כל החיים, בכל הדלתות הסגורות - אתה נכנסת; איפה שאמרו לך 'לא', אתה אמרת 'כן' - והיית יותר טוב מכולם. בבית הספר, בכדורגל, בלימודים, בקרב מגע, ובסוף בצה"ל. ואני בטוח שבחרת גם את הרגע הזה, אין לי ספק בכלל. ואני שמח בזה. אני יודע שלא סבלת ואני גאה בך מאוד.
"לצערי הרב חיילי צה"ל מתמודדים עם האיומים שעברת יום-יום לילה-לילה. חיות פרא מחכות להם על הגגות. נשמתי איתם, אני איתם בדם עכשיו. חיילי דובדבן וכל צה"ל צריכים להתמודד עם זריקות של מכונות כביסה, לבנות. אני מתפלל לאלוקים שמנהיגינו, שאני אוהב אותם, יעשו משהו בנידון.
"אני פונה לעם ישראל, שחיבק את המשפחה שלי חיבוק עצום שלא האמנתי שקיים. הניצחון הגדול ביותר שלנו זה שאנחנו נחיה חיים מלאים, בשביל אחי הקטן וכל הגיבורים שקבורים כאן בהר הזה - תחיו את החיים שלכם בשמחה, באמונה, באהבה. גם בימים הקשים האלה אני קם ואני פשוט מאושר ממה שאני רואה מסביב. אני מצפה מכולכם להיות ככה, בשביל אחי וכל אלה שנפלו בשבילנו. קחו על עצמכם משהו טוב, משהו קטן, ולאט לאט בזכות המעשים שלנו יהיו פחות ופחות הלוויות. רוניק אני אוהב אותך, אני מצדיע לך, אתה גיבור".
הצגת כל התגובות