הפוליטיקה הישראלית נכנסת לסחרור חדש: ביום שלישי כ"א באדר, בצל משבר הקורונה וכשבמליאה נוכחים בכל עת רק עשרה בני אדם, הושבעה הכנסת ה-23. הלילה (שלישי), אחרי 280 ימים בלבד, הכנסת פוזרה - וישראל שוב הולכת לבחירות, הרביעיות בתוך שנתיים בלבד.
תשעה חודשים לאחר השבעת הכנסת ה-23 ושבעה חודשים לאחר שהושבעה ממשלת האחדות בראשות ראש הממשלה בנימין נתניהו וראש הממשלה החליפי בני גנץ, ולאחר שניכר מהיום הראשון כי הצדדים מתקשים לנהל שותפות ואחדות אמיתית בניהול הממשלה, הכנסת ה-23 התפזרה בחצות הלילה.
וכך, אזרחי ישראל יצעדו לקלפיות, בפעם הרביעית תוך פחות משנתיים, ביום שלישי, י' בניסן ה'תשפ"א, 23 במרץ 2021 - בדיוק בעוד 90 ימים.
הסיבה הטכנית היא העובדה שלא אושר תקציב המדינה לשנת 2020, על אף שניתנה תוספת בת 120 ימים מהחוק המקורי שדורש אישור תקציב עד 23.8 - וזאת עד ל-23.12, היום, במסגרת פשרת האוזר. אך הסיבה האמיתית היא כמובן העובדה שבין הצדדים, ובעיקר בין ראשי המפלגות נתניהו וגנץ, נותרה תהום פעורה והשניים התקשו לעבוד בשיתוף פעולה. "אופוזיציה בתוך הקואליציה" ו"ממשלה בתוך ממשלה", קראו לזה.
This browser does not support the video element.
יו"ר הכנסת, ח"כ יריב לוין, בדברי סיום בישיבת המליאה לפיזור הכנסת ה-23: "בשעה 00:00 תם המנדט, ומשלא אושר תקציב המדינה לשנת 2020, אני מכריז על התפזרות הכנסת ה-23. אנו מצויים בתקופה מורכבת ומרובת אתגרים, ועם זאת גם מרובת מחלוקות. המחלוקות הקיימות בציבור, מצאו את ביטוין באופן טבעי גם כאן בבניין הזה.
"אנו יוצאים למערכת בחירות לא פשוטה, אני קורא מכאן לכל אחת ואחד מאיתנו, וכל אחת ואחד מאזרחי ישראל – להימנע מלהחריף את המתחים ולעשות ככל שניתן כדי שמערכת הבחירות תתנהל ותסתיים באופן מסודר וללא גילויי אלימות.
"אני מודה לכלל חברות וחברי הכנסת, הנהלת הכנסת ועובדי הכנסת על המאמץ הגדול לקיים שגרה פרלמנטרית בתנאים מסובכים של תקופה מאתגרת זו".
יו"ר 'דגל התורה' ויו"ר ועדת הכספים, ח"כ משה גפני, הגיב לפיזור הכנסת בשיחה עם 'כיכר השבת' ואמר: "גועל נפש שהולכים לבחירות במדינה שסובלת מקורונה. שכל אחד יעשה חשבון נפש עם עצמו כמה הוא אחראי לזה".
במפלגות החלו את מסעות הבחירות רשמית כבר אמש, לאחר שההצעה לדחייה נוספת של מועד אישור התקציב נפלה בקריאה ראשונה, בשל הצבעת הנגד של שלושה חברי כנסת מ'כחול לבן' ואחת מ'הליכוד', שבינתיים חברה לגדעון סער ב'תקווה חדשה'.
המשא ומתן בין המפלגות שהרכיבו את הממשלה השוויונית התקיים שעות ארוכות בסוף השבוע, עד שעל פי הדיווחים נראה היה שהצדדים הגיעו להסכמה - אלא שאז גנץ הבין שבמפלגתו אין לו רוב למהלך. יו"ר 'כחול לבן' הגיש רשימת דרישות חדשה מרה"מ נתניהו, דרישות שלא התקבלו, והמו"מ התפוצץ.
הבחירות הרביעיות בתוך פחות משנתיים תהיינה כנראה הקשות מבין הארבע עבור האזרח הישראלי, שטרוד כעת במשבר בריאותי וכלכלי עמוק שיצרה מגיפת הקורונה, כאשר מספר החולים היומי מאמיר וישראל מתקרבת לסגר שלישי.
בוועדת הבחירות המרכזית ידונו איך לנהל את מערכת הבחירות בצל הקורונה, כדי להבטיח יכולת הצבעה גם לחולים מאומתים ולמבודדים.
הערב, כבר נמשכו חילופי האשמות בין נתניהו לגנץ, בשאלה: מי אשם בכך שהולכים לבחירות. נתניהו טען כי "אני לא רציתי בחירות, הליכוד לא רצה בחירות, הצבענו פעם אחר פעם נגד בחירות - כולל אתמול בלילה. לצערי גנץ חזר בו מהסיכומים בינינו וזה גורר את המדינה לבחירות. זה קרה בגלל מאבק פנימי במפלגה שלו. הוא חזר בו בגלל ההתעקשות שלו לתת לניסנקורן לקדם דיקטטורה של פקידי השמאל שרומסים את רצון הציבור. אנחנו לא יכולים לתת לזה לקרות".
שר הביטחון בני גנץ הגיב וכתב: "יותר שקרים ממילים. נתניהו מוציא אותנו לבחירות רק כדי שהוא לא יכנס לבית משפט - כל גרסא אחרת, היא או טריק, או שטיק. נכנסנו לממשלה כדי להגן על הדמוקרטיה, כל נאום כזה רק מחזק את חשיבות המהלך".
בסקר שנערך ע"י מכון מדגם בראשות מנו גבע ופורסם הערב (שלישי) במהדורה המרכזית של 'חדשות 12', נשאלו המשתתפים מי לדעתך הוא האשם העיקרי בהקדמת הבחירות הצפויה? 38% השיבו בנימין נתניהו, 20% - בני גנץ ו-28% האשימו את שניהם במידה שווה.
בסקר 'כאן חדשות' שנערך על ידי קנטאר מדיה ישראל, 43% האשימו את בנימין נתניהו ורק 18% האשימו את בני גנץ.
הצגת כל התגובות