עמותת תשב"ר שהוקמה במטרה לספק שירותי קייטרינג ומזון למוסדות חינוך תורניים, חדלה מכל פעילות עצמאית מספר חודשים לאחר הקמתה, ופעילותה עברה לחברת מ.א.כ.ל מזון איכות כשר למהדרין בע"מ, שהעומד בראשה, הדירקטור ומחזיק המניות היחיד, הוא גם מנהל העמותה.
החברה התקשרה בהסכם דומה עם אותם גורמים מולם פעלה עמותת תשב"ר, ביניהן עמותת רמת איתרי, ולמעשה העניקה להן שירותי הסעדה במשך מספר שנים.
בעקבות חשדות לפיהן העמותה מעבירה את רווחיה למנהלי העמותה, מונה לעמותת תשב"ר חוקר מטעם רשם העמותות לבדיקת התנהלותה. דו"ח החוקר קבע כי חברת מ.א.כ.ל "נכנסה לנעליה" של העמותה והחלה לספק מזון לאיתרי, מבלי לשלם כל תמורה לעמותה בגין רכישת הפעילות, הלקוחות ומקורות ההכנסה שלה, זאת בניגוד להוראות החוק האוסרות על חלוקת רווחי העמותה לחבריה. בהמשך לכך, פנה רשם העמותות לבית המשפט בבקשה למתן צו פירוק העמותה וזה קיבל את בקשת הרשם והורה על פירוקה.
במסגרת הליך הפירוק של עמותת תשב"ר, פנה מפרק העמותה, עו"ד אמיר שושני, לבית המשפט בבקשה להורות לחברת מ.א.כ.ל להשיב לעמותה את שווי ההסכם אשר הועבר שלא כדין.
השופט דוד מינץ מבית המשפט המחוזי בירושלים קיבל את עמדת רשם העמותות ופסק כי החברה תשלם לקופת הפירוק של עמותת תשב"ר ומוסדות חינוך וחסד, סך של 96,000 שקל.
בית המשפט קבע כי הפעילות שעמדה בבסיס ההסכם שבין העמותה לאיתרי, אכן הועברה לידי החברה, במטרה להשיא את רווחיה ולקדם את עסקיה, זאת בניגוד להוראות החוק והנחיות רשם העמותות. במסגרת פסק הדין, התייחס בית המשפט לדו"ח החוקר שמונה על ידי הרשם, וקבע כי ניתן לייחס לדו"ח משקל ראייתי נכבד במסגרת הליך פירוק ובענייננו, החברה לא הפריכה את הנטען נגדה בדו"ח. בנוסף, דחה בית המשפט את טענת ההתיישנות שהעלתה החברה, הן בכל הנוגע לידיעה הנטענת של חברי הועד של העמותה, והן בנוגע לידיעת רשם העמותות. לבסוף, נדחתה גם טענת החברה כי אין לברר את התביעה במסגרת של הליך הפירוק.