עוד הפסד למצלמות המהירות בבית המשפט: המשטרה לא הצליחה להוכיח כי לטכנאים שלה, שמתחזקים ומכיילים את מצלמות המהירות הדיגיטליות א3, יש הכשרה מטעם היצרן שלהן. בעקבות זאת זוכה מחמת הספק נהג שקיבל דוח על נסיעה ב־28 קמ"ש מעל המותר. מדובר בהחלטה תקדימית, ובטענה שצפויה לעלות כעת במשפטים נוספים של נהגים שנתפסו בידי אותן מצלמות, שמפיקות כיום את רוב דוחות המהירות המשטרתיים.
על פי הדיווח ב"ידיעות אחרונות", אותו נהג נתפס נוסע במהירות של 118 קמ"ש בכביש בין־עירוני שבו מותר לנסוע 90 קמ"ש. עו"ד דורון ויגלר, פרקליטו של הנהג, חקר מעל דוכן העדים טכנאי שבדק לדבריו יום לפני מתן הדוח את המצלמה שהנפיקה אותו וקבע כי היא תקינה. לשאלת עורך הדין היכן הוכשר לעשות זאת, אמר האיש שיש לו מטעם היצרן, חברת גאטסו ההולנדית, "דיפלומה אך לא הבאתי אותה". למרות בקשותיו של עורך הדין, ואפשרות נוספת שהעניק השופט לתביעה לעשות זאת, היא לא הציגה לבית המשפט את אישור ההסמכה של אותו טכנאי ושל שניים נוספים שהעידו במשפט, מה שככל הנראה מלמד שאין תעודה זמינה כזו.
השופט דן סעדון קבע בפסק הדין כי "הצורך בהוכחת כישוריו של הטכנאי לקבוע את תקינות יחידות הקצה הרלוונטיות אינו עניין של מה בכך. הטכנאי ציין כי בגדר פעולותיו הוא מוודא כי הפרמטרים תקינים לפי המידות בכל עמדה וכי מידת הגלאים בכל מצלמה 'תואמת את הנדרש ואת המדידות' וכי 'אני מוודא שהגלאי מצלם כמו שצריך'. ברי לכל בר־דעת כי פעולותיו המתיימרות לבחון את תקינות פעילותה של מערכת האכיפה צריכות להתבצע בידיו של מי שהוכשר כנדרש. בהעדר ראיה להכשרה רלוונטית לה זכה, מי לכפנו יתקע כי ניתן יהיה לסמוך הרשעה בפלילים על מסקנת העד בדבר תקינות יחידת הקצה הרלוונטית? במקרה זה יש להפעיל לחובת התביעה את ההנחה כי לא הייתה נמנעת מלצרף לעיונו של בית המשפט ובהסכמת ההגנה את הדיפלומה, שכן מדובר בראיה שפועלת לטובתה. הימנעות התביעה מלהביא ראיה זו לעיונה של ההגנה ובית המשפט אומרת 'דרשני' ונוצר ספק בדבר תקינותה של מערכת זו. מספק זה רשאי הנאשם ליהנות ולכן מצאתי לזכותו".
הנהגים שספגו דוחות ממצלמות המהירות הדיגיטליות יכולים ליהנות מהספקות הנוספים לגבי אמינות המצלמות הדיגיטליות, שכ־100 מתוכן מוצבות כיום בכ־170 עמדות הפעלה ברחבי הארץ, שעלו גם במשפט אחר שעדיין מתנהל בבית המשפט בעכו. שם עלו ספקות לגבי תהליך אישור המצלמות לשימוש בארץ ובדיקתן בידי מכון התקנים. בעקבות העדות הגישה המשטרה בקשה דחופה ונדירה לתקן את כתב האישום ולהוסיף שני עדי תביעה חדשים, מומחים מהמכון ההולנדי, שבחנו את המצלמות עבור הטכניון ואמורים להגיע במיוחד לישראל כדי לשכנע את בית המשפט באמינות המצלמות והבדיקות שערכו להן. מאגף התנועה במשטרה לא נמסרה תגובה.
מאז 2013 השקיעה המשטרה יותר מ־120 מיליון שקל בהצבת המצלמות החדשות, שהנפיקו מאז קנסות ששוויים עולה פי כמה על עלות רכישתן והפעלתן. המצלמות משמשות בעיקר לאכיפת מהירות, אך גם לאכיפת נסיעה ברמזור אדום. בחודש שעבר קבע השר לביטחון פנים, גלעד ארדן, כי 90% מהמצלמות החדשות יוצבו בצמתים כך שיתרכזו באכיפת נסיעה באדום ולא בנושא המהירות, לעומת 75% שמוצבות כיום בצמתים.