תגיד , יש לך איזו מילה טובה על מה שעשינו? האם אתה מסכים לספר משהו טוב ?
הדבר הכי טוב שאני מסכים לעשות , זה לשתוק!
באמת , למה?? אין לך מה לומר? מתחנן ישראל
עזוב, אני לא רוצה להתערב בענינים שלא שלי. אני מעדיף לשמור על זכות השתיקה. אף אחד לא מפסיד מהשתיקה
אחר כך יחשוב ישראל לעצמו, השתיקה של גרשון, מה היא רומזת. אולי אני צריך לסגת ממה שעשיתי
באמת? אף אחד לא מפסיד? כל העולם הפסיד, ובגדול!
לעומת זאת גם במלאכת הקיטורים, צריך לצמצם. אמנם עולמינו מחפש סקופים מרעישים וניזון מרכילות, אבל באמת זה כל כך מעכיר את האווירה בעולם. הכח הרוחני הכי מוחשי בעולם, זה כח הדיבור. הוא המדפסת של המחשבה. וההוצאה לפועל של הרגשות
אז לא הכל דיבורים מסתבר שיש מעשים
רבי יוסי ורבי חייא בדרך.
הזוהר הקדוש מספר על שני תלמידים מופלאים של רבי שמעון בר יוחאי, רבי יוסי ורבי חייא. שהלכו בדרך. היו מתעלים ממדרגה למדרגה.
בעודם הולכים, והנה פגשו אדם אחד אשר קם מתחת לאילן. התבוננו בו וראו כי פניו היו מלאות נגעים נוראים ומכוערים. הם הסתכלו בו והיו מזועזעים . הרי כבר אין בימינו צרעת, שהרי נחרב בית המקדש. אבל כנראה שאדם זה כל כך הגדיל לעשות , ולכן נענש בנגעים נוראים כאלו.
מה זה הנגעים הללו על הפרצוף?
הם המשיכו לדון, בנגעים הללו, תוך שהם מונים את צערו הגדול. שהרי נגעים כאלו שהם על הפנים ונראים לחוץ, הם עונש נוסף.
שני חברים טובים, שאחד מהם מוכיח את החבר שלו על טעות שעשה. איך הוא יעשה זאת? בפרהסיה? מעל הבימה? לעיני כל העולם? או בשקט, בהיחבא, בצורה מוצנעת ואנושית?
אם הוא אוהב את החבר, הוא לא יבזה אותו, זה ברור. והנה, הבורא יתברך, כאשר הוא מוכיח, בוודאי זה נעשה בצינעה. בקירות שלו. או על הבגדים שלו. ואם עדין לא חוזר בתשובה אז על גופו בחלקים המוסתרים. ורק כאשר האדם לא חוזר בתשובה מקבל את העונש באופן גלוי על פניו. על זה נאמר טובה תוכחת מגולה מאהבה מסותרת. להסתיר את התוכחה זו פעולה של אהבה . והנה האיש הזה שליד האילן, לא רק שיש לו כאלו נגעים נוראים, אלא שהם נראים ככה על פניו? מי יודע כמה חטא
"הבן שלי ידבר איתכם"
שמע זאת האיש ופרץ בבכי . הבין שתלמידיו של רבי שמעון חושבים את מעשיו לגנאי. ניגש ואמר להם שימתינו לבנו שיבוא מלימודיו. ובאמת אחר כמה זמן הגיע בנו הקט, והתגלה כצדיק עצום, שבקיא בדברי תורה ובסודות הקבלה. בשעת הלימוד המשותף אמר להם אותו ינוקא פילאי כי לפעמים ד' מביא נגעים על אדם בגלל שדיבר לשון הרע, או שהיה שותף לחטא. אבל לפעמים יש גם נגעים על אדם , כאשר יכול היה לומר דבר טוב על מישהו ולא אמר!
מכל הרוחות - רוח ממללא
ומבאר שם הזוהר, שמכל הרוחות שבעולם, יש כח חזק ביותר לרוח ממללא. כח הדיבור בעולם משרה מציאות בעולם. וכשמדברים דברים רעים הם משפיעים דברים רעים. ולכן מקבלים עונש על מילה רעה שנאמרה. וכמו שכח הרע בעולם מתחזק מדברים רעים. כך כח הטוב מתחזק ממילים טובות. ולכן נאמר: "כל מי שיכול לומר מילה טובה ולא אמר, הוא פוגם ברוח ממללא , בכח הדיבור החיובי שבעולם" (כמה דעונשא דהאי בר נש בגין מלה בישא, כך ענשיה בגין מלה טבא דקאתי לידיה ויכיל למללא ולא מליל, פירוש: כמה שנענש אדם על מילה רעה, כך הוא נענש על מילה טובה שבאה לידו ויכול לומר ולא אמר. בגין דפגים לההוא רוחא ממללא,- כי פגם לרוח המדברת, שהיא מתקנת למעלה ולמטה, וכולה בקדושה)
יש לך מילה טובה? תגיד אותה
ועל זה אמר דוד המלך: 'נאלמתי דומיה , החשיתי מטוב, וכאבי נעכר'. אם יכולת לפרגן, לומר מילה טובה והיא לא נאמרה, שותקים ולא מתבטאים? גם על זה נענשים. 'נאלמתי דומיה, החשתי מטוב? על זה כאבי נעכר.
פרשות 'תזריע - מצורע' מחזקות את כח הדיבור החיובי. לשתוק על המכוער, ולא לייצר אייטמים נוראים. לדבר על מה שטוב ויפה ונאצל. ככה יהיה העולם בלי נגעים ומחלות חסרות מרפא
הצגת כל התגובות