פרשתנו אוחזת בנקודת זמן מאוד קריטית.
הגואל - משה רבינו - כבר הגיע והכריז "פקוד פקדתי", תשעה מכות חלפו להן, והנה כבר מכת בכורות בפתח.
אוטוטו נגאלים מבית עבדים.
בני ישראל קושרים כבש למטה, ומתכוננים לשחוט אותו - כדבר ה' למשה.
הכבש הוא ה"טלה", ראש וראשון למזלות, אליו סגדו המצריים (המצריים הכירו את חכמת האסטרולוגיה ואף חזו בה הרבה דברים לכן הם סגדו למזלות בכלל, ולמזל טלה בפרט).
עכשיו בני ישראל הולכים במסירות נפש לזבוח את אלוהי מצרים לכבוד ה' יתברך.
בלילה זה עתיד הקב"ה להכות את בכורי מצרים. אנו נמרח את דם הקרבן על המשקוף ועל שני המזוזות וה' ידלג מעלינו.
בכורי מצרים שמעו על ה"מכה", הם הבינו שאם משה אומר הרי שזה לא צחוק. ובכן, ניגשו הבכורות לפרעה וביקשו ממנו לשלוח את בני ישראל לפני שהם ימותו. פרעה לא מסכים וכך נוצרה לה מלחמת אחים פנים מצרית.
והנה מגיע הלילה המיוחל והמשומר.
למגינת ליבם של הבכורות בני ישראל עדין לא שוחררו והם מבינים שהלילה הם הולכים למות.
בניסיון נואש אחרון מנסים חלק מהבכורות לעשות מהלך חריג ומפתיע, הם מנסים לבלבל את הקב"ה. הם מתחפשים ליהודים, נכנסים לבית יהודי, ומבקשים לאכול יחד איתו מהקרבן.
כמובן שזה לא עוזר, בדיוק בחצות הלילה קמה מהומה בכל מצרים. "אין בית אשר אין שם מת".
רש"י מציין שגם אילו היה בכור גוי בבית היהודי הוא מת. וגם אילו היה בכור יהודי בבית המצרי הוא ניצול מן ה"מכה".
מילא, הבכור הגוי בבית היהודי הוא רוצה לברוח מן ה"מכה"…
אבל, רבונו של עולם, מה עושה היהודי בבית המצרי בליל הסדר?
מסתבר לומר שהגוי ביקש ממנו לעשות לו סדר וניקיון בבית, והיהודי כמו עבד נאמן הלך וציית להוראות.
באחת משיחותיו הקדושות ציין הרבי מליובאוויטש:
נתאר לעצמינו באיזה גלות נפשית קשה היו בני ישראל.
לאחרי כל הנסים האותות והמופתים, כאשר אפילו למצרים ברור שכל דברי משה אמת הם. היהודי נשאר עם ראש של עבד. המצרי תובע ממנו לתת לו לאכול מזבח הפסח והוא נותן לו. המצרי אומר לו לבוא אליו בליל הסדר ולעשות לו ניקיון והוא הולך כמו עבד טוב.
לאמור:
יותר משקשה להוציא את היהודי מהגלות, קשה להוציא את הגלות מהיהודי.
נשים לב שבמכת חושך מתו כ-80% מהיהודים, אלו שלא רצו לצאת…
גם במדבר שמענו כמה פעמים את הגלותיים שביקשו לחזור למצרים…
וגם ברגע הגאולה ממש "ויהי בשלח פרעה את העם", פרעה שילח וגירש אותם מהעבדות, שאלמלי כן הם היו מעדיפים להאר בגלות "טוב לנו עבור מצרים ממותנו במדבר".
משימה קשה היא לגרום למי שנולד וגדל ב"בית עבדים" להיות משוחרר נפשית.
כאשר ראש הממשלה המנוח מנחם בגין ז"ל ביקר אצל הרבי מליובאוויטש, הרבי שוחח עמו ביחידות ותבע ממנו לעמוד בתוקף נגד האמריקאים ולא להחזיר אף שעל מסיני. הרבי רצה שהיהודים ישלטו בארץ ולא האמריקאים.
בשיחות מאותם הימים הרבי המשיל את ממשלות ישראל ל"עבדים" המשועבדים ל"פריץ" מארה"ב.
במקום להבין שהיום אנו בני חורין, ומתקרבים בצעדי ענק לגאולה. וזוהי האמת המוחלטת - כפי שהכריז הרבי אין ספור פעמים.
מעדיפים הפוליטיקאים היהודים, שהתרגלו למציאות הגלותית מזה אלפיים שנה, להשליך יהבם על האמריקאים שהם יעזרו לנו, והם יתנו לנו אישור והם והם והם… אה, והאו"ם…
"צה"ל הוא הצבא הכי מוסרי בעולם" - כך מפמפמים לנו. למה? מסתבר שהעם היהודי פיתח מין תחרות סמויה מול כל העולם בניסיון למצוא חן בעיני האו"ם. וכשצה"ל נמצא בתחרות הוא מנצח...
זוהי הגלות הנפשית האופפת את כל המישור המדיני/פוליטי, ממנה קשה מאוד לצאת.
השבת יחול יום ההילולא של הרבי הריי"ץ (רבי יוסף יצחק) הרבי הקודם מליובאוויטש, י' שבט תש"י.
ביום זה בשנה שאחרי - י' שבט תשי"א - קיבל הרבי את "עול" ההנהגה החבד"י.
במשך שנה שלימה סירב הרבי.
בעידן של בחירות כאשר כולם צועקים "אנא אמלוך" מפלגות צצות כפיטריות, וכל אחד מפנטז שהוא הולך להיות ראש הממשלה, מובן עד כמה מוזר הוא האיש שצריך להתחנן לפניו שינהיג את העם/הקהל.
אך זהו סודו של מנהיג אמיתי כמו משה רבינו כאשר הקב"ה נגלה לו בסנה ואמר לו לך תגאל את עם ישראל, משה לא הסכים מיד. שבעה ימים לקח להקב"ה לשכנע את משה, וזה לאחר שמשה הציע את אהרון אחיו במקומו, את יהושע בינון, ואת המשיח…
במאמר הראשון של הרבי הכריז הרבי שזהו דור הגאולה, ועלינו לשנס מותניים מתוך אהבת ישראל ולצעוד לקראת הגאולה האמיתית והשלימה.
שבעים שנה עברו מאז - תשי"א תשפ"א - שבעים שנה של פעילות קודש בכל רחבי העולם.
בזמן שבינתיים הספיקו אלפי יהודים לגלות את צור מחצבתם, מסך הברזל התמוטט, איומי השמדה של הצורר העיראקי התמסמסו.
זהו, הגיע הזמן.
נאו ממ"ש.