כתב אישום תקדימי: מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה הגישה הבוקר (רביעי) כתב אישום נגד אדם שהעלים הכנסות בהיקף של שני מיליון שקלים כתוצאה מעסקאות במטבע הווירטואלי "ביטקוין".
לפי כתב האישום שהוגש לבית-משפט השלום בתל-אביב, במהלך שלושה חודשים בשנת 2018, מכר הנאשם ב-19 הזדמנויות שונות "ביטקוין" בתמורה ל-2 מיליון שקלים במוזמן, אך השמיט זאת מהדו"ח השנתי שהגיש למס הכנסה.
לאחרונה האמיר שער המטבע הווירטואלי "ביטקוין" ליותר מ-30,000 דולר עבור מטבע אחד. בחודשים האחרונים הלכו והתרבו הדיווחים אודות פניה של פקידי שומה מרשות המסים למנהלי זירות מסחר וירטואליות, כמו גם על מכתבים שנשלחו לישראלים המחזיקים במטבעות דיגיטליים דוגמת הביטקוין – אפילו כאלה שכלל לא מחזיקים בתיק ברשות המסים.
לפי כל ההערכות, הפניות הראשוניות האלה מסמנות כי ברשות המסים מבקשים להצטרף לחגיגה סביב המטבע, שממשיך לשבור שיא אחר שיא בחודשים האחרונים.
הכנסות המדינה ממיסוי עסקאות ביטקוין אמורות להיות גבוהות במיוחד, לאחר שלאחרונה אימץ בית-המשפט המחוזי את עמדתה של רשות המסים לפיה הביטקוין אינו מטבע אלא נכס, ולכן המיסוי על עסקאות שמתבצעות בו, כמו גם מכירתו ברווח, מחייבים תשלום של מס רווח הון של 25%.
"חישוב המס על הביטקוין הוא מורכב" מסביר עו"ד אורי גולדמן, מתמחה בדיני מיסוי ואיסור הלבנת הון המייצג במספר פרשות שבהן מעורבים נישומים שעשו עסקות במטבעות קריפטוגרפיים: "אדם צריך לשלם מס על מימוש המטבע הקריפטוגרפי. במקרה כזה, בודקים בכמה כסף הוא רכש את המטבע, בכמה הוא מכר אותו, ועל הרווח קובעים את המיסוי.
"קשה לייחס עלות למטבע שנמכר" מוסיף גולדמן: "יש שני סוגי אנשים - מי שבכלל לא דיווח על עסקאותיו ותפסו אותו - ואז יש לו בעיה שיתכן בנסיבות מסוימות שהיא בעיה פלילית (אי דיווח/העלמס מס). לעומת זאת, יש אחרים שחשבו לתכנן מס מתוך הנחה שרשות המסים לא תגיע אליהם ולכן לא דקדקו במיסוי. אין אמות מידה ברורות וכשאין אמות מידה ברורות לבטח אי אפשר להרשיע בדין פלילי הדורש "ידיעה" ולכל היותר מדובר בהליך אזרחי. עוד יש לזכור, כי מטבע הביטקוין איננו אנונימי. כאשר מכיוון רוכשים עושים את המסחר דרך חברות חלפנות מסודרות יש תיעוד של העסקאות הנ"ל. רשות המסים פונה מעת לעת לחברות האלה ומקבלת מהם נתונים לגבי לקוחותיהם וכך יודעת לייצר את נתיב הכסף".
גולדמן מוסיף, כי "גם הסוגיה של תפיסה וחילוט של ארנקי ביטקוין היא מורכבת, שכן המטבע הוא מבוזר וההחזקה בארנק הפיזי אינה מקבילה להימצאותו הוירטואלית של המטבע"
לטענת עו"ד ארז אבוהב מתמחה בפלילים ובייצוג תאגידים: "מדובר בכתב אישום תקדימי שנועד לייצר סטנדרט התנהגות חדש בציבור ומלמד כי רשויות האכיפה מחנכות את הציבור באמצעות אכיפה פלילית וענישה, במקום ע"י הסדרת רגולציה וחינוך. הצעת החוק שהציעה למסות את רווחי ההון ממטבעות דיגיטליים אושרה רק בספטמבר 2020 והנה בינואר כבר מוגש אישום תקדימי וראשוני.
פעילות האכיפה מדגישה את חשיבות המטבעות הדיגיטאלים בעולם העסקי והרשויות מנסות להתאים עצמן למציאות המערבית המתקדמת. השימוש במטבעות דיגיטאליים נחשב לבטוח מאוד מבחינת הלבנת הון או מניפולציות למיניהן מאחר ויש בהן טכנולוגיות בטחון גבוהות.
הגשת האישום מלמדת שהרשויות החלו לראות במטבע כנכס לגיטימי שצריך לחייבו במס. כתב אישום זה מלמד על העתיד לבוא, כולל ולרבות קופת החילוטים בישראל ואישומי הלבנת ההון.
לדברי עו"ד אבוהב: "טוב יעשה כל נותן שירותי מטבע באם ימנה קצין ציות ייחודי שיוודא את קיום החובות הרגולטריות בעסק שלו ואצל סוכנים מטעמו בתחום הלבנת ההון".