אב לשניים (13 ו-15) לא הסתפק בהפחתה של 600 שקל במזונות ובערעור על פסק דינו של בית המשפט למשפחה ביקש לבטל אותם כליל בהתאם לעקרונות ההלכה החדשה. שופטי המחוזי סגני הנשיא ישעיהו שנלר וקובי ורדי, והשופטת עינת רביד, דחו לאחרונה את הערעור: לא מתכוונים להתערב בקביעות העובדתיות של בית המשפט לעניין הכנסות המערער וגרושתו.
ב-2012 ניתן פסק דין למזונות שחייב את האב ב-3,000 שקל והשתתפות ב-40% מהוצאות המגורים של הילדים.
כארבע שנים לאחר מכן הגיש האב תביעה להפחתת מזונות, שהתקבלה בחלקה והוחלט להפחית 600 שקל מסכום המזונות ללא שינוי בהוצאות המגורים (אם כי שיעורן הוגבל לסכום שכ"ד מרבי של 5,000 שקל).
אולם ההפחתה לא סיפקה את האב. בערעור שהגיש ערעור על פסק הדין הוא טען כי אירעה שגגה בחישוב ההכנסות הפנויות שלו ושל גרושתו.
כך, בעוד שנקבע כי הכנסתו הפנויה עומדת על 10,000 שקל תלושי השכר ודפי החשבון שלו מעידים על הכנסה פנויה של 3,485 שקל בלבד. כמו כן הוא התלונן על כך שבית המשפט התחשב גם בהכנסותיה של בת זוגו אף שיש ביניהם הפרדה רכושית מוחלטת.
לעומתו, טען המערער, הכנסתה הפנויה גרושתו הועמדה על 2,000 שקל בלבד כשבפועל ניתן ללמוד מדפי החשבונות שלה על הכנסות חודשיות של כ-17 אלף שקל, מה שמעלה את הסכום משמעותית.
לנוכח זאת ובהתחשב בכך שהוא וגרושתו חולקים בפועל משמורת משותפת לפי ההלכה החדשה יש לפטור אותו מתשלום המזונות.
גרושתו טענה לעומת זאת כי המערער מנסה לשנות כיוון בערעור (הרחבת חזית בשפה משפטית) שהרי בתביעה המקורית הוא ביקש הפחתה ולא פטור. מכל מקום, לטענתה ערכאת הערעור לא אמורה להתערב בממצאים עובדתיים, במיוחד כשמדובר בפסיקת מזונות.
על כך היא הוסיפה כי המשמורת על הילדים אינה משותפת ויש פערים מובהקים לטובתה בזמני השהות עם הילדים. עוד נטען כי פסק הדין ממילא נטה לטובת המערער משום שהוצאותיה חושבו על הצד הנמוך.
חי גבוה
השופט שנלר, שכתב את פסק הדין העיקרי, הסכים עם טענת המשיבה כי ערעור על שיעור מזונות מתקבל רק במקרים חריגים וזה אינו נכלל בגדרם.
השופט הוסיף כי המערער מבקש להתערב בחישובים עובדתיים – ואין לכך מקום, בפרט לנוכח העובדה שהוא מנהל רמת חיים גבוהה מאוד, ודי להפנות לכך שהוא גר בדירה שעלות השכירות בה עומדת 10,000 שקל בחודש.
לבסוף השופט הבהיר למערער כי ההלכה החדשה חלה לא רק על מקרי משמורת משותפת, אלא מנחה את בתי המשפט להתחשב בהסדרי השהות של ההורים עם הילדים.
מכל מקום, מאחר שהאב התמקד בטיעונים בנוגע לנתונים עובדתיים על אודות השתכרות הצדדים, ולא העלה טענות בדבר שינוי בצורכי הילדים או אופן יישום ההלכה, אין סיבה לקבל את ערעורו.
בתוך כך השופט מצא טעם בטענת המשיבה כי הסעד של ביטול המזונות נטען לראשונה בערעור – שלא בהתאם לכללי סדרי הדין.
סגן הנשיא ורדי והשופטת רביד הסכימו עם דברים אלה, והמערער חויב בשכ"ט עו"ד של 20 אלף שקל.
- ב"כ המערער: עופר שמש, עו"ד דיני משפחה
- ב"כ המשיבה: עו"ד ישראל מרק
הכותב: עו"ד חיים שכטר עוסק/ת ב- דיני משפחה
** הכותב/ת לא ייצג/ה בתיק.