שלושה אנשים היו בעלים של מגרש בגוש הגדול בתל אביב (שנמצא בשכונת רמת אביב). שניים מהם החזיקו ב-25% מהשטח ואילו השלישי ב-75%. ב-1990 הוסמך השותף האחרון לנהל פרויקט לבניית דירות על הקרקע. תביעה שהגישו נגדו השניים האחרים התקבלה לאחרונה ונקבע כי הוא שילם מכספי הפרויקט הוצאות אישיות.
בתחילת שנות ה-90ֿ של המאה הקודמת נערכה הגרלה על ידי מנהלי הגוש הגדול והשותפים קיבלו זכאות לבניית בניין בן 12 דירות על השטח. הוסכם ביניהם על מתווה של בניה עצמית ומכירת הדירות שתיבננה בזו אחר זו.
השותפים הסמיכו את השותף שהחזיק ב-75% מהזכויות לנהל את הפרויקט וחתמו לצורך כך על ייפוי כוח.
השותף פתח חשבון ליווי לבניה בבנק הבינלאומי הראשון, חתם על הסכם עם קבלן ובמהלך השנים נמכרו כל הדירות.
בתביעה שהגישו שני השותפים האחרים נגדו ב-2009 הם טענו שהוא משך מחשבון הליווי כספים רבים שאינם הוצאות השותפות או הפרויקט אותם היה אמור לשלם מכיסו.
לטענתם, הוא משך מתוך הכספים המשותפים דמי ניהול מוגזמים בסכום של כ-300,000 דולר ללא הסכמתם. עוד לדבריהם, הוא שילם מס שבח בגין מכירת הדירות מתוך הכספים המשותפים, אף שדירותיהם היו פטורות ממס. בנוסף, הוא שילם מהחשבון שכר טרחה לעורכי דין בעניינים משפטיים שאינם קשורים לפרויקט ובהם מאבק בקשר לירושת דודתו ומכירת בית פרטי ברמת השרון.
הנתבע טען מנגד כי התובעים ידעו והסכימו למשיכת כספים מהחשבון, לרבות משיכות לענייניו הפרטיים.
לדבריו, הנתבעים מעולם לא באו אליו בטענות על גביית דמי הניהול והסכום שקיבל היה מוצדק לנוכח העובדה שהטיפול בפרויקט חייב אותו לחדול מעבודתו ולהתרוצץ ברחבי הארץ 4 פעמים בשבוע.
עוד הוא ציין כי בשנת 2000 התובעים קיבלו מאזן ביניים בו צוינו שכרו ותשלומי מס השבח ששולמו מהחשבון והם לא הלינו על כך.
לגרסתו, הוא פעל ביושר ובהגינות בהתאם להרשאה שניתנה לו והתובעים הגישו את התביעה רק כי הפרויקט לא היה רווחי כפי שציפו.
לא חייבים להשתתף במס
השופטת הבכירה ריבה ניב מבית משפט השלום בתל אביב קיבלה את התביעה חלקית. היא כתבה כי עילת התביעה בקשר לדמי הניהול התיישנה, לנוכח הדו״ח שקיבלו התובעים בשנת 2000. גם בפועל לדבריה, התובעים רצו שהנתבע ינהל את הפרויקט והסכימו במפורש או במשתמע כי עבודה זו תהיה בשכר.
עם זאת, השופטת קבעה כי העובדה שלנתבע היה רכוש רב שמכירתו הייתה מחויבת במס שבח אינה יכולה להטיל על התובעים את החובה להשתתף במיסים אישיים אלה, כשם שלא זכו להיות שותפיו בעת מכירת רכוש פרטי זו. לפיכך, עליו להחזיר להם את חלקם במס השבח ששולם מכספי הפרויקט בסך של 411,697 שקל.
עוד קבעה השופטת כי התובעים זכאים ל-25% מפיצוי שקיבל הנתבע על תביעת רשלנות שהגיש נגד עורך הדין שטיפל בפרויקט בסך של 78,850 שקל.
בנוסף חויב הנתבע להחזיר לתובעים כספים ששימשו למאבקים משפטיים פרטיים שלו בסך של 70,940 שקל.
בסך הכל חויב הנתבע לשלם לתובעים 561,487 שקל בתוספת אגרת בית המשפט ששילמו התובעים ושכ״ט עו״ד בסך 50,000 שקל.
- ב״כ התובעים: עו"ד נדל״ן ליאור פרי
- ב״כ הנתבע: עו"ד י. גולני
עורכי דין דיני מקרקעין • לפסק הדין לחץ כאן
הכותבת: עו"ד מרגלית הרפז עוסקת ב- דיני מקרקעין
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותבת לא ייצגה בתיק.