כיכר השבת

התבקש לעזור בכיבוי שריפה וניזוק – המדינה תפצה

שריפת ענק אירעה בשנת 2013 ליד מושב בית חרות העלתה את השאלה המשפטית: האם יש לשפות את חברת הביטוח של בעל טרקטור שעזר בפעולות הכיבוי? השופט קבע באחרונה: חד משמעית כן (משפט)

| כיכר השבת |
כל "חטאו" היה בסיוע בבלימת השריפה. אילוסטרציה
כל "חטאו" היה בסיוע בבלימת השריפה. אילוסטרציה (צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

בימ"ש השלום ברחובות קיבל בשבוע שעבר תביעה שהגישה חברת הביטוח "מגדל" נגד המועצה האזורית עמק חפר, שבשטחה התרחשה השריפה, וכן נגד מדינת ישראל.

לפני קצת יותר מ-3 שנים פרצה אש באזור מושב בית-חירות. בעליו של טרקטור הוזעק להגיש סיוע חירום בכיבוי השריפה המשתוללת, שסיכנה חיים ורכוש. האיש נענה לקריאה וחבר ללוחמי האש. אחד מהם הצטרף אליו אל תא הנהג, והנחה אותו ליצור שבילי חציצה שיקשו על התפשטות האש.

במהלך הפעילות מנועו של הטרקטור עלה באש, ובסופו של דבר הושבת. שמאי רכב העריך את הנזקים בסך של כ-95,000 שקל. חברת "מגדל", שביטחה את הטרקטור, שילמה לאיש את שווי התיקון, למעט השתתפות עצמית של 4,500 שקל והגישה תביעה לשיפוי על סכום הפיצוי.

המועצה האזורית והמדינה, הנתבעות, התנגדו לפיצוי בין היתר בטענה שהאיש התנדב לעזור מרצונו. בנוסף נטען כי הטרקטור יכול היה להינזק מגצי השריפה גם אם לא היה נוטל חלק בכיבוי האש וסתם עובר באקראי במקום. לחילופין הטילו הנתבעות את האחריות האחת על השנייה.

עו"ד דניאל רייכמן. (לילך שגיא)

לעודד ערבות הדדית

"הופיע בפניי עד, איש עבודה, מלח הארץ, שכל 'חטאו' היה הירתמות בלתי מהוססת לסייע בבלימת השריפה, תוך סיכון חייו ורכושו", כתב סגן הנשיאה השופט מנחם מזרחי.

בעקבות חוות דעת מומחה בנושא, השופט שלל את האפשרות כי הדליקה במנוע נגרמה ממקור אחר – כמו תקלה חשמלית או מכאנית שאינה קשורה לשריפה – וקבע כי הנזק לטרקטור התרחש עקב השריפה.

"אדם הנקרא לסייע לאחר המצוי בסכנה ובשל כך אירע לו נזק או חסרון כיס, ראוי לשיפוי בגין התנהגותו החיובית, אשר מנעה לאותו אדם נזק רחב הרבה יותר", הבהיר השופט.

על כך השופט הוסיף, שיקול של מדיניות משפטית, והבהיר שיש לעודד ערבות הדדית ועזרה לזולת בעת צרה. לפיכך, השופט קבע שיש להעניק לבעל הטרקטור, ובתוך כך לחברת הביטוח ש"באה בנעליו", את הפיצוי בגין הנזק לטרקטור. כל הכרעה אחרת, לפי השופט, תביא ליצירת ניכור בין איש לרעהו.

"האם אנו מבקשים לקיים חברה, שבמסגרתה אדם הנקרא לסייע לאחר המצוי בסכנה, יחל לערוך חישובי כדאיות בטרם יעניק את אותו סיוע, אשר לאל ידו להגישו?" שאל השופט באופן רטורי.

מבחינה משפטית, מעבר לחוק לא תעמוד על דם רעך, השופט הוסיף נימוק שלפיו בין הצדדים נכרת מעין חוזה שכירות – בעל הטרקטור התבקש לעזור והסכים לכך, כלומר הם ביקש לשכור את שירותיו ואת הטרקטור ואילו הוא נענה להם, כך שהייתה כאן מה שנקרא בלשון המשפטית "הצעה וקיבול".

לאחר מכן השופט דן בשאלה מי צריך לשאת בנזק, ובסופו של דבר הטיל את האחריות בחלקים שווים גם על המועצה האזורית וגם על המדינה.

על כן, השופט קבע כי הנתבעות ישלמו לתובעת 94,100 שקל בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, וכן הוצאות משפט בסך 16,000 שקל.

  • ב"כ התובעת: עו"ד איתן גרובר
  • ב"כ הנתבעת 1 (המועצה האזורית): עו"ד איתן דוד
  • ב"כ הנתבעת 2 (המדינה): עו"ד שאול ליפצן, עו"ד יפעת פנקס

עורכי דין ביטוח • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עו"ד דניאל רייכמן עוסק/ת ב- דיני ביטוח

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.

** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.
תוכן שאסור לפספס
תגובות

אין לשלוח תגובות הכוללות דברי הסתה, לשון הרע ותוכן החורג מגבול הטעם הטוב.

התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
התגובה נשלחה בהצלחה.
בקרוב התגובה תיבחן ע"י העורכים שלנו, אם תימצא תקינה תפורסם באתר.
אולי גם יעניין אותך
משפט