חברת הביטוח טענה כי המבוטח ביים את הגניבה

לטענת חברת הביטוח, המבוטח ביים את גניבת הרכב. אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

במרץ 2013 גילה התובע להפתעתו כי רכבו, שחנה בחניית ביתו, נגנב. במקביל לתלונה שהגיש במשטרה, עדכן התובע את חברת הביטוח "כלל" על המקרה, אולם בתום חקירה היא החליטה שאינו זכאי לתגמולי ביטוח כיוון שביים את הגניבה בעצמו.

העניין הגיע לבית המשפט, שם חשפה חברת הביטוח את הממצאים שלעמדתה מעידים על כך שהתובע מסר דיווח כוזב על גניבה לאחר שלא הצליח למכור את הרכב. כך למשל, היא טענה כי התובע מסר דיווחים סותרים לה ולמשטרה ואף נחקר תחת אזהרה בחשד למעורבות בגניבה. עוד היא טענה שזה לא הגיוני שלא נותרו ב"זירת האירוע" סימנים לפריצה כמו שברי זכוכית.

טענת הגנה חלופית ש"כלל" העלתה הייתה שגם אם גרסת התובע אמיתית, הפוליסה לא חלה על המקרה כיוון שהפר את תנאי המיגון כשלא הפעיל אמצעי זהירות מפני גניבות (אמבולייזר, קודן וכיו"ב).

אלא שהתובע טען שחברת הביטוח מנסה "לתפור" לו סיפור, וציין כי החקירה המשטרתית שהתנהלה נגדו נסגרה מחוסר ראיות – עובדה שהיא לא טרחה אפילו לברר.

התובע הוסיף כי ברשותו אישור מחברת הביטוח על כך שרכבו עמד בכל תנאי המיגון, ובכל מקרה, אם היא סברה כי אינו עומד בהם היה עליה להתריע בפניו מראש כדי שיתאים את האמצעים לדרישות הפוליסה.

ללא עקבות

השופט נאצר סמארה החליט לדחות את טענות חברת הביטוח, תוך שפירט מהם הנתונים שסייעו לו לגבש את ההחלטה.

כך, להתרשמותו, תמלילי השיחה בין התובע לבין החברה לאחר קרות האירוע מעידים על כך שהתובע הביע דאגה כנה לרכבו. בנוסף, עיון מעמיק בדו"ח של החוקר מטעם כלל העלה כי מדובר בדו"ח מוטה, שלא מבוסס על עובדות ונשען על השערות גרידא.

במענה לטענת "סימני הפריצה" השופט השיב כי "פריצה לרכב אינה אך באמצעות שבירת חלונות או שמשות הרכב, למרבה הצער, ניתן לפרוץ לרכב גם באמצעים קשים פחות, שאינם משאירים מאחור 'עקבות'".

גם הטענה שהתובע ניסה למכור את הרכב לפני הגניבה לא שכנעה את השופט, שהאמין להסברו של התובע כי הוא נוהג לפרסם את רכביו למכירה למקרה שתיפול לידיו "עסקה טובה".

בנוסף, בהתבסס על אישור המיגון ועל המחדל של חברת הביטוח – שלא הודיעה לתובע שרכבו אינו עומד בדרישות – החליט השופט שהוא כן עמד בתנאי המיגון.

בסופו של דבר, חברת הביטוח חויבה לשלם לתובע תגמולי ביטוח בסכום של 91,610 שקל, בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 18,500 שקל.

• ב"כ התובע: עו"ד יואב גפני
• ב"כ הנתבעות: עו"ד נטלי שליו בוקאי

עורכי דין ביטוח • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עו"ד רוני סובוטקה עוסק ב- דיני ביטוח

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.