קבלן המשנה לא שילם, "האחים אוזן" תשלם במקומו

עבודות אינסטלציה בפרוייקט המגורים. אילוסטרציה (צילום: שאטרסטוק)

לפני ארבע שנים ביצעה חברת "אב-עד אינסטלציה" עבודות בפרויקט מגורים חדש של חברת הבנייה "האחים אוזן" במזכרת בתיה. על פי ההסכם שנחתם בינה לבין חברת הקבלן הראשית של הפרויקט, "עינב", סוכם על תמורה של 666,000 שקל.

בחלוף הזמן "עינב" הפסיקה את הפרויקט ובמקומה הגיעה חברה אחרת בשם "אלולים יזמות ובנייה" ונכנסה בנעליה.

חלף הזמן ומאחר שרוב התמורה לא שולמה לה (למעט 70,000 שקל) עזבה "אב-עד" את הפרויקט והגישה לאחר מכן תביעה לבית משפט השלום בראשון לציון, ובה דרשה את יתרת התמורה בתוספת פיצוי על עגמת נפש.

התביעה הוגשה בתחילה גם נגד "אלולים" וגם נגד "האחים אוזן" כיזמית הפרויקט, אולם לאחר מכן "אלולים" נמחקה מסיבות טכניות שונות ושיקולי עלות-תועלת. התובעת הבהירה כי האחים אוזן הייתה המעסיקה שלה בפועל ולטענתה היא הפעילה את אלולים כ"חברת קש", ועל כן יש לחייב אותה בתשלום הכספים המגיעים לה עבור עבודתה.

התובעת טענה כי למעשה האחים אוזן הודתה בחבותה כיוון שהיא הציעה דירה במחיר מוזל הכולל קיזוז סכום התמורה. אך העסקה לא יצאה לפועל לאחר שניתנה חוות דעתו של רואה חשבון שהצביעה על קשיים הכרוכים בביצוע עסקת קיזוז כזו. בנוסף היא טענה כי האחים אוזן התחייבה להיות ערבה לתשלום החוב.

אלא שהאחים אוזן הכחישה שהיה לה קשר עסקי ישיר לתובעת. בעל החברה הסביר כי ניסה לסייע לה לקבל את הכספים מרצון טוב בלבד, ואף הכחיש שהדירה שהוצעה לתובעת נועדה לשמש כתשלום כלשהו.

לחלופין, הנתבעת התלוננה שהתובעת גרמה לנזקים בסך כ-650,000 שקל, כאשר ביצעה את עבודתה באופן לקוי, אם כי לא הציגה לכך כל הוכחה.

הייתה מודעת לחוב

בפסק דין שניתן לפני כחודש הודיעה השופטת יעל בלכר שהיא מעדיפה את גרסת התובעת, שהוכיחה כי לאורך תקופת העבודה בפרויקט הייתה בקשר ישיר עם נציגי האחים אוזן. התובעת אף הגישה הקלטה של שיחה עם הבעלים של האחים אוזן, ממנה ניתן ללמוד שניסה לסייע לה לקבל את התשלום מקבלנית המשנה כדי שלא יצטרך לשלם במקומה.

בנוסף, השופטת האמינה לרואה החשבון של התובעת, שסיפר בעדותו כי קיבל דיווחים בזמן אמת על עסקת הקיזוז באמצעות דירה בפרויקט.

מכאן, השופטת קבעה כי האחים אוזן צריכה לשאת בתשלום החוב. בתוך כך היא הדגישה כי הנתבעת לא הצליחה להוכיח כי הקשר העסקי היה בין התובעת לבין קבלנית המשנה "אלולים" בלבד. כך למשל, לא הוצג בפני השופטת הסכם עבודה, דו"חות ביצוע או תכתובות שיש בהם כדי לשלול את הקשר בין התובעת לבין הנתבעת עצמה.

באשר לסכום הפיצוי, השופטת קבעה כי התובעת לא הוכיחה שנגרמה לה עוגמת נפש, ומכיוון שעזבה את הפרויקט לפני סיומו היא פסקה לה פיצוי רק בעבור חלק מהעבודות. בסך הכל חויבה האחים אוזן לשלם לה 416,440 שקל בתוספת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 50,000 שקל.

• ב"כ התובעת: עו"ד רוני-יאיר זילכה
• ב"כ הנתבעים: עו"ד אהוד ארב, עו"ד דניאל ארונוב

עורכי דין נדל"ן • לפסק הדין לחץ כאן

הכותב: עו"ד אייל רווח עוסק בדיני מקרקעין, חוזים ומסחר

אתר המשפט הישראלי "פסקדין"

* הכותב לא ייצג בתיק.