המקרה התרחש ב-2014, במפרץ חנייה שמול בניין חברת החשמל בחיפה. בתוך מונית חונה ישבו נהג וטכנאי שבא לתקן תקלה במכשיר הקשר של המונית. באותו הזמן ניסה רכב פיאט שהיה מאחורי המונית לצאת מן החנייה וכנראה פגע בה.
לייעוץ בנושאי תעבורה:
משלב זה הצדדים הציגו גרסאות שונות. המדינה, שצידדה בגרסת נהג המונית, הגישה נגד נהג הפיאט כתב אישום, במסגרתו הואשם בעבירות של התנהגות שגרמה נזק לרכוש וחבלה לגוף, נהיגה רשלנית, נסיעה אחורנית תוך סיכון עוברי דרך, ואי מסירת פרטים לנפגע.
נהג המונית טען כי בזמן שהשניים ישבו במונית, הם חשו מכה מאחורי הרכב. הוא יצא יחד עם הטכנאי והבחין ברכבו של הנאשם, שדיבר בטלפון הנייד ותוך כדי שיחה ניסה לצאת מהחנייה, כשהוא נוסע קדימה ואחורה.
נהג המונית המשיך וסיפר שביקש מהנאשם לעצור אך הנאשם המשיך בנסיעה קדימה כדי לצאת מהחנייה ותוך יציאתו עלה עם צמיג הרכב על כף רגלו השמאלית ועזב את המקום.
הטכנאי סיפר פחות או יותר את אותו סיפור, אם כי הוא העיד שלא ראה את הפגיעה ברגל, משום שהיה בצד השני של הרכב. עם זאת, הוא טען שנהג המונית היה בהלם, לאחר שהנאשם עלה לו על הרגל – כך הייתה "תחושתו" של הטכנאי.
הנאשם טען שמדובר בעלילה. הוא טען כי נהג המונית יצא וטען כי הוא גרם נזק למונית ודיבר אליו בצורה מאיימת.
הנאשם הודה כי כשניסה לצאת מהחנייה נסע אחורה וקדימה תוך שהיה מגע של "נשיקה" בין הרכבים, אולם הוא עזב את המקום כי לא ראה נזק, וחש שנהג המונית סוחט אותו.
התיאור "לא מסתדר"
השופט שלמה בנג'ו זיכה את הנאשם מן העבירות של התנהגות שגרמה חבלה לגוף, נהיגה רשלנית, נסיעה אחורנית תוך סיכון עוברי דרך, והרשיע אותו בעבירות פעוטות יחסית על תקנות התעבורה – חוסר זהירות ואי מסירת פרטים.
השופט לא השתכנע במידת הוודאות הנדרשת להרשעה בפלילים, כי הנאשם אכן גרם לנאשם חבלה ברגל.
בהקשר זה השופט ציין כי מן התיעוד הרפואי שהציג נהג המונית מדובר על "ביקור חוזר" בבית חולים, ובו פירוט על מכלול שלם של תלונות שאינן קשורות לאירוע. כמו כן, התביעה לא הציגה תמונה של הרגל שנפגעה, על אף שנהג המונית נחקר מיד לאחר האירוע.
מעניין שדווקא עדותו של העד הנוסף מטעם התביעה – הטכנאי – החלישה את גרסת המדינה, שכן הוא סיפר שנהג המונית "היה בהלם", כאמור.
"אין שום תיאור של חוויית כאב כפי שהיית מצפה מכל אדם שחווה דריסת כף רגלו שהינה מקום רגיש ביותר, להגיב. תיאור תגובת נהג המונית, אינה מתיישבת עם עליית רכב על כף רגלו", כתב השופט.
בנוגע לעבירה של נסיעה לאחור תוך סיכון עוברי דרך, השופט ביקר את המדינה וציין כי "הנאשם ניסה לצאת מחנייה. נסיעתו לאחור לא סיכנה עוברי דרך ולא הונחה כל תשתית ראייתית המבססת עבירה זו".
בסיכומו של דבר, השופט זיכה את הנאשם ממרבית העבירות כאמור. השופט הבהיר כי נהג שמעורב בתאונה כלשהי, קלה ככל שתהיה, חייב למסור פרטים – והדבר אינו קשור לשאלה מי אחראי לתאונה – ולכן הרשיע אותו באי מסירת פרטים. עונשו ייגזר בהמשך ההליך.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בהכרעת הדין
עורכי דין תעבורה • לפסק הדין לחץ כאן
הכותב: עורך דין שי גלעד עוסק בדיני תעבורה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותב לא ייצג בתיק.
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.