לפני ארבע שנים, בסביבות השעה אחת בלילה, נהג מונית סטה לפתע מנתיבו ופגע בגדר הבטיחות בכביש 762 בין כפר חסידים לטבעון.
עקב הפגיעה בגדר, המונית הוסטה שמאלה אל עבר הנתיב הנגדי, ופגעה ברכב פרטי מסוג טויוטה. כתוצאה מההתנגשות החזיתית, אחת מנוסעות הרכב סבלה מפגיעה רב מערכתית, שהביאו למותה המיידי. גם נהג המונית נפצע קשה ואושפז לתקופה של כחצי שנה.
בשנת 2013, לאחר חקירת האירוע הטראגי, הגישה נגדו המדינה כתב אישום לבית המשפט המחוזי בחיפה.
לייעוץ בתחום:
ניסיונותיו של הנאשם לייחס אחריות לתאונה לנהג הטויוטה עלו בתוהו, ולבסוף הוא הורשע בגרימת מוות ברשלנות, גרימת נזק לגוף ורכוש, וכן בסטייה מנתיב נסיעה.
בהתאם, דרשה המדינה להטיל על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה של בין שנה לשנתיים, בנוסף לשלילת רישיונו ולפיצוי משפחת המנוחה.
הנאשם, כיום בן 54, התנצל בפני בעלה של המנוחה על שארע, וביקש מבית המשפט להתחשב בכך שבעקבות התאונה הפך לנכה, ואינו מסוגל לפרנס יותר את בני משפחתו.
לשם קביעת עונשו, נשלח הנאשם לקבלת תסקיר משירות המבחן, שהתרשם שמדובר באדם נורמטיבי המתקשה כעת לחזור לתפקוד מלא. שירות המבחן הציע לשלול את רישיונו לתקופה שלא תעלה על 15 שנים, ולהטיל עליו עד חצי שנה עבודות שירות.
המדינה התנגדה, תוך שציינה את עברו התעבורתי של הנאשם, הכולל 56 הרשעות תעבורה, ואת העובדה שסטה ימינה ללא כל סיבה ובחוסר זהירות, חרף ניסיונו הממושך על הכביש.
בתגובה, הנאשם טען כי רוב עבירותיו היו עבירות "טכניות" שלא סיכנו עוברי אורח, וכי לא ניתן לקבוע שהתרשל באופן קיצוני.
חיי אדם – ערך מקודש
סגן הנשיא אברהם אליקים הסביר כי רשלנותו של הנאשם פגעה ב"ערך המקודש" של חיי אדם, כאשר אין חולק כי האירוע הוביל בסופו של יום לתוצאה טראגית של מות המנוחה, ולפציעתם של יתר המעורבים באירוע.
בשלב זה הדגיש השופט כי הוכח שתאונת הדרכים הקטלנית נגרמה באשמתו הבלעדית של הנאשם, שהתנהג בניגוד למה שהיה מצופה ממנו כנהג מונית מקצועי.
ואולם, השופט ציין כי מלבד הנהיגה הרשלנית, הנאשם לא ביצע עבירות חמורות נלוות כמו למשל, נהיגה בשכרות או הפקרת נפגעים.
בנוסף, השופט התרשם כי עונש מאסר ממושך על הנאשם, איש משפחה נורמטיבי ואב לשבעה, שנפצע אף הוא בתאונה, יגרום לפגיעה קשה לבני משפחתו. משכך, השופט החליט לגזור את עונשו על הרף הנמוך, לתקופה של שישה חודשים, אותם ירצה בדרך של עבודות שירות. בנוסף, הוחלט לפסול את רישיונו לתקופה של 10 שנים.
לעניין גובה הפיצוי הכספי, השופט הורה לנאשם להפקיד 50,000 שקל בקופת עזבון המנוחה, תוך שהבהיר כי שום סכום לא יפצה את בני משפחתה של המנוחה על האובדן הגדול, וכי הם רשאים להגיש תביעה נפרדת לפיצויים, ללא קשר ליכולתו הכלכלית של הנאשם.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
עורכי דין דיני תעבורה • לפסק הדין לחץ כאן
הכותב: עורך דין אסף שמיר עוסק בדיני תעבורה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותב לא ייצג בתיק.
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.