חברה מצליחה לייצור פלסטיק לתעופה נקלעה בשנת 2009 לקשיים, ובעליה פנה לעזרתו של קרוב משפחה בעל ממון. הקרוב הסכים לבחון אפשרות להשקיע בה, שכר יועצים כדי לבחון את מצבה, וניגש לשולחן המשא ומתן.
הצד השני הפר חוזה?
פנו ל-עורך דין דיני חוזים
בעוד המשא ומתן מתנהל, החברה נזקקה נואשות לכספים, והמשקיע הסכים להעביר לה כספים עוד לפני כניסתו הרשמית כשותף. בין החודשים מרץ-מאי 2010 הוא העביר לחברה 890 אלף שקל, וכדי להגן על השקעתו חתם על הסכם מול בעל החברה ואשתו.
בהסכם הקצר שכלל שני עמודים נקבע כי אם השותפות תצא לפועל הכספים ייחשבו להשקעה, אך אם לא – החברה תצטרך להחזיר לו מיליון שקל (כולל עלות היועצים). כדי להבטיח את החזר ההלוואה, התחייבו בני הזוג לרשום על ביתם משכנתא שנייה (הבית כבר מושכן לבנק הפועלים).
בסופו של דבר השותפות לא יצאה אל הפועל. כחודשיים לאחר חתימת ההסכם הודיע בעל החברה כי הוא מעדיף להכניס שותפים אחרים, וחתם יחד עם אשתו על הסכם נוסף, שבו התחייבו להחזיר לקרוב משפחתם מיליון שקל בעשרה תשלומים שווים.
אלא שבעל החברה לא עמד בהתחייבותו, מה שגרר תגובה מצד קרוב המשפחה: תחילה, הוא הגיש בקשה לפירוק החברה (שלימים התקבלה), ובנוסף תבע לחייב את בעל החברה ואשתו לרשום משכנתא שנייה על ביתם – כפי שנקבע בהסכמים.
בנק הפועלים – כבעל המשכנתא הראשונה – הצטרף לתיק ודרש לדחות את התביעה בטענה שההסכמים נעשו למראית עין, במטרה להבריח כספים מנושים.
בעל החברה ואשתו טענו גם הם שההסכמים צריכים להתבטל, אך מסיבה אחרת. לטענתם, התובע ניצל, עשק והטעה אותם, בין היתר, כשגרם להם להאמין שרישום המשכנתא לטובתו נועד להגן עליהם מפני הבנק. אשת הנתבע הוסיפה כי כלל לא הבינה שהיא מסכנת את קורת הגג שלה.
מעבר לזה, הם טענו כי התובע השקיע פחות ממיליון שקל, ובכל מקרה, החוב שייך לחברה ולא להם.
ואולם, השופט עופר גרוסקופף מבית המשפט המחוזי בלוד לא השתכנע מהטענות הללו ולא מצא סיבה לפסול את ההסכמים.
הבינו על מה הם חותמים
השופט קבע כי מדובר בהסכמים ברורים וקצרים, שהנתבעים הבינו טוב מאוד מה משמעותם. עורכת הדין שהחתימה אותם הסבירה להם זאת היטב, ובאותו הזמן כבר נחשפו להליכים שנקט הבנק למימוש המשכנתא לטובתו.
ייתכן שבני הזוג חשבו שהתובע – כקרוב משפחה – לא באמת יפעל נגדם, אך "נטילת סיכון אינה בגדר טעות", פסק השופט. על כל פנים, ברור שהם לא חשבו כך במועד החתימה על ההסכם השני – כשהסכסוך עם התובע החריף על רקע הבחירה במשקיעים אחרים.
השופט הוסיף כי בני הזוג הודו בחוב ובגובהו בשני ההסכמים, שגם מציינים במפורש כי מדובר בערבות אישית. כמו כן, בהתחשב בסכום שהתובע העביר לחברה ובכספים הרבים ששילם ליועצים – החזר ההלוואה בעשרה תשלומים ללא ריבית היא דרישה הוגנת וסבירה.
בסיכומו של דבר, השופט קיבל את התביעה. הוא הורה לרשם המקרקעין לרשום על בית הנתבעים משכנתא נוספת, ומינה כונס נכסים שיטפל במימושה. הנתבעים חויבו בהוצאות משפט גבוהות של 60,000 שקל לנוכח התנהלותם, ש"הביאה לסיבוך ההליכים שלא לצורך וגרמה לתובע להוצאות מיותרות".
- ב"כ התובע: עו"ד אשר חפוטה, עו"ד מוחמד חמוד
- ב"כ הנתבעים: עו"ד גואל זכריה, עו"ד קרן רייכבך-סגל, עו"ד גיא אירו
עורכי דין דיני חוזים • לפסק הדין לחץ כאן
הכותב: עורך דין עזרא קונוביץ עוסק במשפט אזרחי-מסרחי לרבות דיני חוזים, הוצאה לפועל ופשיטת רגל
אתר המשפט הישראלי "פסקדין"
* הכותב לא ייצג בתיק.
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.