לפני כארבע שנים קיבל הנתבע ייעוץ מהסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים במשרד התמ"ת ובעקבותיו הכניס את התובע – בנו של אחד הרכזים בסוכנות – לנהל עבורו את מרכז שטיפת הרכב שהפעיל בקרית שמונה. מספר חודשים לאחר מכן, שיקים שמסר לו התובע חזרו ובין השניים פרץ סכסוך, שבעקבותיו הנתבע האשים אותו בגניבת ציוד וסכומי כסף גדולים.
נפגעתם מלשון הרע?
פנו ל-עורך דין לשון הרע
את הדברים הללו סיפר הנתבע במכתב ששלח לחברת "טקטרנדס", הזכיינית שהפעילה את תכנית הייעוץ של התמ"ת בה עבד אביו של התובע. במכתב סופר כי האב תועד במצלמה כשהוא עוזר לבנו להעמיס את הציוד הגנוב, והזכיינית הוזהרה מפני שיתוף פעולה עם השניים ש"עקצו" אותו. בעקבות המכתב האב הושעה מתפקידו ומאז אינו מקבל שכר.
בנובמבר 2013, כשלושה חודשים לאחר האירוע, הגישו האב והבן את התביעה נגד הנתבע והחברה שבבעלותו, ובה דרשו פיצוי של 300,000 שקל על פרסום לשון הרע.
האב טען כי שמו הטוב הוכתם ופרנסתו נפגעה. בנו סיפר כי בעקבות הסכסוך עם הנתבע הוא החליט לעזוב את העסק ובסך הכל לקח עמו את חפציו האישיים. התובעים הוסיפו כי מעשיו של הנתבע לא הסתיימו במכתב לזכיינית, והוא טרח להפיץ את דיבתם גם בקרב גופים נוספים, בהם המרכז לטיפוח יזמות עסקית.
הנתבע טען מנגד כי כתב דברי אמת והתלונן בפני הממונה על התכנית מפני שהאמין שהוא מתריע מפני עבריינות בגוף העוסק במתן שירות ציבורי. לטענתו, האב פעל בניגוד עניינים כאשר נחשף במסגרת תפקידו למסמכים הקשורים לחברה, וסייע לבנו להיכנס אליה. הנתבע אף האשים את הבן בניהול רשלני שגרם לפגיעה כלכלית קשה בעסק, וציין כי כתב את המכתב בלהט האירועים.
לא התכוון לפגוע, אך לא פטור מאחריות
ואולם, לאחר שהשופט דניאל קירס צפה בסרטון שהציג הנתבע, הוא קבע כי כלל לא הוכח שהאב נכח באירוע המתואר במכתב, ולא היה מקום לקשר אותו למעשים הנטענים.
השופט קירס התרשם כי הסכסוך בין הבן לנתבע היה סכסוך עסקי לגיטימי, שבינו ובין "עקיצה" אין ולא כלום. משכך, הוא דחה את טענות ההגנה של הנתבע. השופט אמנם האמין שהנתבע פעל מתוך סערת רגשות, אך קבע כי העדר שליטה ביצר אינו מקים הגנה מפני תביעת לשון הרע, במיוחד כשיוחסו לתובעים מעשים עברייניים של ממש.
לכן השופט קבע כי האמור במכתב מהווה פרסום לשון הרע וקיבל את התביעה בחלקה. הנתבע והעסק חויבו לפצות את התובעים על הנזקים שנגרמו להם – 60,000 שקל לאב ו-20,000 שקל לבן. כמו כן נפסקו לתובעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד של 14,000 שקל.
סכסוכים עסקיים (וגם אחרים) הובילו מאז ומתמיד להתלהטות יצרים שמטבע הדברים גוררת לעיתים הכפשות. אלא שלא כל התלהטות היצר וגם לא תחושת קיפוח עזה מהווים הגנה בפני תביעת לשון הרע. בעידן הנוכחי, גם נוכח העובדה שהפיצוי בלא הוכחת נזק עומד על סכום גבוה של 50,000 שקל וגם נוכח הסביבה הרגישה והנוטה לתבוע, יש חשיבות יתרה לשמירה על הלשון, ובעיקר על המקלדת.
- ב"כ התובעים: עו"ד גלעד גולדשמיט
- ב"כ הנתבעת: עו"ד ע' זנטי
לעורכי דין לשון הרע • לפסק הדין לחצו כאן.
הכותב: עורך דין גלעד בלוי עוסק בדיני לשון הרע.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין".
* הכותב לא ייצג בתיק
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.