הילדה נחטפה לאנגליה כשהייתה תינוקת, באוגוסט 2001, אך האם נאלצה להחזיר אותה ארצה בהוראת בית המשפט האנגלי. אבל גם לאחר חזרתה הערימה האם קשיים על הקשר בין האב לבתו, וזמן לא רב לאחר מכן אף ביקשה אישור מבית המשפט להגר עם בתה לאנגליה.
החזרת ילדים חטופים
בסופו של דבר תביעתה התקבלה בתנאי שתבטיח את שמירת הקשר עם האב. בין היתר, נדרשה האם לכבד את סמכותו של בית המשפט הישראלי לפסוק בענייני הבת, ולא לנהל הליכים באנגליה או בכל מקום אחר, ובנוסף, להפקיד ערבות בנקאית של 300 אלף שקל.
למרות התחייבויותיה, באפריל 2014 הוגשה לבית המשפט באנגליה תביעה בשם הילדה בנוגע להסדרי הראייה עם האב. עם היוודע הדבר, פנה האב לעזרת בית המשפט לענייני משפחה בירושלים.
האם טענה שבעצמה הופתעה לגלות שבתה הגישה את התביעה. לטענתה, היא מכבדת את החלטת בית המשפט הישראלי, אך אינה יכולה לשלוט על בתה.
השופט הבכיר שלמה אלבז לא האמין לאם, וסבר כי היא הכוח המניע מאחורי התביעה באנגליה. השופט נענה לפיכך לבקשת האב והוציא צו חוסם – המונע מהאישה ומבתה להגיש תביעות בחו"ל. השופט הדגיש כי מדובר צו קיצוני אך נדרש על מנת למנוע ניצול לרעה של מעמד האם כאפוטרופוסית של הילדה.
האם: "לא מזלזלת"
אלא שבנובמבר 2014 הודיע האב כי האם לא מצייתת להחלטה וביקש להורות על חילוט מלוא הערבות שהפקידה.
האם שוב התגוננה. היא טענה כי למעלה משלוש שנים עמדה בהסדרי הראיה, עד שהופסקו באשמת האב. מאז היחסים עם בתו הידרדרו והיא לא רוצה לראותו (טענה שנדחתה כבר בהליכים קודמים לנוכח ממצאי הגורמים הטיפוליים שמונו בתיק).
האב לא שתק והביע את כאבו על ניתוק הקשר עם בתו. הוא טען כי האם לא בדיוק ששה למלא אחר ההסדרים ולרוב הם לוו בהתערבות עורכי דין. עוד לדבריו, האם הודתה בפני השופט באנגליה כי היא זו שיזמה את הקשר בין הבת לעורך הדין שמייצג אותה בהליכים שם.
באפריל 2015 השופט אלבז הורה לאם להפסיק להפר את הצו החוסם. מספר חודשים לאחר מכן, בית המשפט המחוזי חילט את מלוא הערבות שהאם הפקידה והיא הועברה לאב. בנוסף נדרשה האם להפקיד ערבות חדשה בסכום של 150 אלף שקל עד ל-1.2.16.
אלא שגם הפעם לא הסתיימה הסאגה. יומיים אחרי ה"דד-ליין" עדכן האב את בית המשפט שהאם לא הפקידה את הכסף. הפעם הוא ביקש לחלט את כספי הערבות הנוספים ולחייב את האם בעוד ערבות של 300 אלף שקל.
האם, בתגובה, הבהירה כי אינה מזלזלת בהחלטות בית המשפט אלא פשוט אין לה את הכסף.
השופט אלבז קבע כי אין מנוס מלקבל את בקשת האב בהתחשב בכך שהאם לא העלתה כל טענה שמצדיקה הפרת החלטות וצווים. התוצאה היא כי האם תידרש להעביר לאב 150,000 שקל במזומן ולהפקיד עוד 300,000 שקל בקופת בית המשפט. מעבר לזה, היא גם חויבה בהוצאות משפט של למעלה מ-10,000 שקל.
- ב"כ האב: עו"ד פרופ' דב פרימר, עו"ד תרצה פאוסט
- ב"כ האם: עו"ד יעקב בוטניק
לעורכי דין דיני משפחה • לפסק הדין לחצו כאן.
הכותבת: עורכת דין רונית ברנט עוסקת בדיני משפחה.
אתר המשפט הישראלי "פסקדין".
* הכותב לא ייצג בתיק
** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.