לפני כחצי שנה הגישה אישה בבית המשפט לענייני משפחה בתל-אביב "בקשה דחופה למינוי אפוטרופוס קבוע לגוף ולרכוש" לאמה בת ה-83, השוהה בבית אבות.
לשאלות על אפוטרופסות:
הבקשה הוגשה על מנת להגן על האם מבנה – אחיה של המבקשת – שלטענתה השתלט על דירתה, החתים את אמו על הסכמות שונות וביצע בה שיפוץ יקר ומיותר.
המבקשת טענה שאמה אינה מסוגלת לדאוג לענייניה בכוחות עצמה, ונתונה לניצול כלכלי חמור וכוחני מצד הבן, השולט באם ומהלך עליה אימים.
היא ביקשה למנות מומחה רפואי מטעם בית המשפט, בטענה שאין ביכולתה לספק חוות דעת רפואית, כיוון שאחיה השתלט על אמם באופן מוחלט.
המשיב – אחיה של המבקשת – טען שמדובר בבקשה פוגענית ומיותרת. לטענתו, הבקשה הוגשה בשל חששהּ של המבקשת שאמה מכלה את "ירושתה העתידית", ולא מתוך דאגה כנה לטובתה.
גם האם עצמה התנגדה נחרצות למינוי אפוטרופוס כלשהו ואף למינוי מומחה מטעם בית המשפט. היא הביעה חשש שמא בתה הגישה את הבקשה משיקולים שאינם קשורים לטובתה, וסיפרה כי לאורך השנים נתנה לבתה כספים רבים, בעוד שהבן עוזר לה ולא קיבל כסף.
המשיב והאם סיפרו שהאם אמנם סובלת ממחלות שונות וסבירות ביחס לגילה, אולם היא עצמאית, מטופחת ומטופלת היטב בבית האבות. כשהיא זקוקה לעזרה, סיפרה האם, היא פונה לבנה, שעליו היא מאד סומכת.
כמו כן, האם צירפה תעודת מפסיכיאטר, בה נקבע בה שהאם בריאה בנפשה ובשכלה, וכשירה לכל פעולה משפטית.
בחירה חופשית
בשלב מסוים של הדיון, ביקשה השופטת איריס ארבל-אסל מהמבקשת ומהמשיב לצאת מאולם בית המשפט, על מנת להתרשם ישירות מהאם.
"כל הדברים הבן שלי מסדר. הכל נופל עליו. אם היא דורשת שיהיה לי אפוט' אני מתנגדת. הוא טוב מאוד בשבילי", סיפרה האם.
בשיחה זו, השופטת התרשמה שהאם מודעת היטב למצבה הכלכלי, ובחרה "בחירה חופשית ואותנטית", מתוך ראייה צלולה, להפקיד את ניהול ענייניה בידי בנה.
השופטת הסבירה שגם אם האם אינה בקיאה בענייניה הכספיים לפרטי פרטים, הדבר אינו מצדיק שלילה מוחלטת של האוטונומיה שלה והפקעת חירותה הבסיסית לנהל את ענייניה בעצמה. עצם היותה בגיל מבוגר שמביא איתו קשיים, אינה מהווה עילה לאפוטרופסות.
בנוסף, השופטת אימצה את התרשמותה של פקידת הסעד שנפגשה עם האם והעריכה שהיא מתפקדת באופן עצמאי.
"אין ספק כי בין ילדיה של החסויה שורר סכסוך וחוסר אמון", כתבה השופטת. "יחד עם זאת, מתסקיר הסעד עולה בברור כי הן המשיב והן המבקשת מסורים לחסויה ומעוניינים בטובתה, כאשר המשיב מבקר את החסויה בתדירות גבוהה, משתף פעולה עם צוות בית האבות בו שוהה החסויה ומעורב בכל ענייניה לשביעות רצונה. מכאן, כי לא הונחה בפניי כל תשתית ראייתית מינימלית העשויה להוביל למסקנה כי המשיב אינו פועל למען האינטרסים של החסויה, אלא ההפך המוחלט", הבהירה השופטת.
בנוסף, השופטת הזכירה את קביעת הרופא, שגם אם אינה מהווה חוות דעת מומחה, מדובר בראיה קבילה בעלת מהימנות גבוהה.
לפיכך, השופטת סברה שאין מקום למינוי אפוטרופוס, ודחתה את הבקשה. בנוסף השופטת ציינה כי במקרה הצורך, כמובן שהמבקשת תוכל לעתור שוב לבית המשפט ולהגיש בקשה נוספת. לא נפסקו הוצאות.
- שמות ב"כ הצדדים לא צוינו בפסק הדין
לעורך דין משפחה • לפסק הדין לחצו כאן.
עורך דין ישראל פסח עוסק בדיני משפחה
אתר המשפט הישראלי "פסקדין".
** הכותב לא ייצג בתיק.
*** המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.