נקודת המוצא של כל אחד ואחת מאיתנו - לזכור ולסרב לשכוח את מה שנחת עלינו בגזירת שמים בשנה שעברה - בשבת שמחת תורה.
אין ספק, שהתחושות, המחשבות והרגעי הזכרון - יוליכו אותנו ברגעי התפלות, השירה וההקפות - כולנו נהרהר במחשבה של איפה היינו ומה עשינו - מאז אותו רגע שבו השתנו חיי עמנו באותו יום ובמשך השנה שחלפה.
את התהליך הקשה והמזכך ביותר עוברים אלו שנקלעו באופן פיזי ממש לתוך מעגל השכול, הצער, היגון והאובדן. אלו שהתמודדו עם המלחמה באופן בלתי אמצעי - ויותר מכולנו - אלו הילדים הצעירים שלפעמים נשארים בלי מילים ורק עם המחשבות הקיומיות והמצערות - שרק התקווה והשמחה יכולה להעניק להן את המענה הנכון, את הריפוי וההחלמה.
מצד שני, חג שמחת תורה - בקהילות רבות הוא חגם של הילדים, שנהנים מהאווירה המיוחדת, חלוקת הממתקים ומנהג העליה לתורה במעמד 'כל הנערים' סמוך לבימה כמו הגדולים.
אז כיצד נצליח עם ילדינו לשמוח בחג - בו אנו גם זוכרים את שנת הכאב והמלחמה שחלפה?
מי שמדייק עבורנו את המסר המקצועי מתוך ניסיון קליני הוא מאיר סורוצקין, ביבליותרפיסט ופסיכותרפיסט מירושלים, שתחום התמחותו הוא ליווי ומתן מענה לילדים שמתמודדים עם קשיים באמצעות אומנות וחשיבה יוצרת.
אנו נמצאים בערב שמחת תורה, שנה מלאה כאב אובדן ויגון לצד תקווה, גבורה ונחישות במלחמה מול אויבנו - והנה אנחנו שוב צריכים לשמוח בשמחת החג, עם התורה
איך עושים זאת? איך דוחקים את הרגשות הכואבים ושמחים?
"מבחינה אמונית ותורנית, לכל יהודי יש את בית המדרש עליו הוא גדל, את ההדגשים הספציפיים הרוחניים שהוא מכיר ככאלה ש'מרימים' אותו" מדגיש לנו מאיר סורוצקין.
"מן הבחינה הפסיכולוגית, אפשר להשתמש בכיוון החשיבה וה'טכניקה' של רבי נחמן מברסלב זיע"א (ליקוטי מוהר"ן חלק ב' כג' בענין השמחה) לפיה, השמחה לא מושגת דרך ההדחקה של הכאב בהכרח, אלא לפעמים להיפך. היכולת להכניס את הכאב לתוך הריקוד ולכלול אותו במה שמרגישים, הופכת את השמחה לשלמה יותר. היהודי לאורך הדורות מכיר את השמחה בדרך של 'ואף על פי כן'"
במשך השנה, נחשפת יחד עם חביריך ועמיתיך למקצוע - להרבה מאוד סבל, פוסט טראומה, צער וכאב של ילדים ששהו או נמצאים במעגלים רחבים של פגיעה בעקבות המלחמה, - מה הם אבני הדרך בהם אתם משתמשים כדי להכין אותם לחגים, לזמנים משפחתיים בהם יש שמחה?
"העבודה עם ילדים מתחילה עוד הרבה לפני בוא החגים. באופן כללי ניתן לומר שרווחתם הנפשית של ילדים מושפעת באופן משמעותי ביותר מאיכות השיח הרגשי שהוריהם והסביבה הקרובה מקיימים איתם"
"החל בחשיפה מוסברת ומותאמת כמה שניתן ליכולת שלהם להכיל ולהבין, דרך תקשורת רציפה ו'בגובה העיניים' עם הילדים על מה הם מרגישים, כיצד הם מבינים את המתרחש ואלו שאלות עולות להם"
"והכי חשוב, שימור נקודות החוזק, הבטחון המשפחתי, הנוכחות ההורית המיטיבה. למרות שבימים אלו גם להורים מאד קשה, והמשאבים הרגשיים של המבוגרים גם הם מדולדלים, אפשרי ליצור לילד סביבה טובה דיה המאפשרת לו לשמוח בחייו בטבעיות המאפיינת את שמחת הילדים"
מעגל השנה, נסגר בימים אלו - כעם ומדינה אנו נמצאים במצב ביטחוני יותר בטוח ויציב באופן יחסי מאשר בחג הסוכות בשנה שעברה כאשר האויבים הקרובים לנו היו חזקים הרבה יותר,
האם יש לכך משמעות גם בתהליך הריפוי וההסתגלות של צעירים ומבוגרים אחרי השנה שחלפה?
"לשינויים טובים במציאות, בוודאי שיש חשיבות לתחושת הביטחון. הם מחזקים את הרציונליות של מחשבות טובות לגבי ההווה והעתיד. כמה שאפשר למצוא עוגנים לתפיסת עתיד טובה, זה רצוי ומועיל. יחד עם זאת במצב של חוסר וודאות שאנו עדיין מצויים בו, לא תמיד זה מספיק. יש עדיין מאמצים רבים לעשות, לקוות ולהתפלל לטוב שיבוא בע"ה"