חיים קליגר, מנהל השיווק לשעבר בעיתון "המבשר", מפרסם הבוקר (שלישי) טור פרידה ביומון שעל פיתוחו המסחרי שקד בשנים האחרונות.
בטור המתפרסם במדור הקבוע "רזולוציה גבוהה" שהיה כותב עד עתה, נפרד קליגר מקוראיו הנאמנים ומגדיר את המבשר כהצלחה מסחררת.
"כנראה שזה נכון שאין כמו "גירסא דינקותא", כשהרהרתי לעצמי איך אני הולך להיפרד מכם קוראי המדור הנאמנים", פותח קליגר את טורו וממשיך: "עלתה לי בראש המשנה במסכת ברכות אותה למדתי כשהייתי בערך בן שש, על תפילתו של רבי נחוניא בן הקנה בכניסתו וביציאתו מבית המדרש, בכניסתו הוא התפלל שלא תארע חלילה תקלה על ידו, שחבריו ישמחו בו, שלא יאמר על טמא טהור ולא להיפך, ועוד תפילה הוא הוסיף, שחבריו לא יכשלו חלילה, הוא לא חשב רק על עצמו בתפילתו אלא גם על חבריו. ביציאתו הוא הודה לרבש"ע על ששם חלקו עם יושבי בית המדרש".
"השבוע זהו השבוע האחרון בו אני כותב את המדור, השבוע אני מסיים את תפקידי כמנהל השיווק והפרסום בעיתון "המבשר", זהו פרק חשוב בחיי המקצועיים, זהו פרק שיכל להכיל כמה ספרים עבי קרס, ספרים שיכולים להיות רבי מכר בכמה וכמה תחומים", כותב קליגר.
קליגר ממשיך וכותב: "אבל אני רוצה דווקא להתייחס לשורה אחת מתפילתו של רבי נחוניא בן הקנה שמבחינתי היא סיפור ההצלחה של "המבשר", בתפילתו בכניסתו הוא התפלל גם על חבריו שיצליחו, לא רק על עצמו, מטבע הדברים מערכת של עיתון מורכבת מהרבה מאוד אנשים".
קליגר מפרט את תהליך הפקתו של העיתון על שלל המעורבים בו וכותב: "תארו לעצמכם כמה שמן צריך למרוח על כל השרשראות הללו כדי שהם ינועו ללא חריקות, וזוהי גדולתה של מערכת "המבשר", החברות בין כל העובדים, הערבות ההדדית, האכפתיות, התפילה של כל עובד ועובד גם להצלחתו אבל גם להצלחתו של חברו, התקווה של כל אחד ואחד מעובדי המערכת שכל השרשראות ינועו בכיוון הנכון כדי שהמוצר יצא מושלם לקורא. ותאמינו לי, זה לא מובן מאליו, בפרט במערכת עיתונאית, כשמצליחים ליצור הכל בהרמוניה בחסרות ובדבקות במטרה זוהי הצלחה מרשימה ומעוררת השתאות".
"בימים אלה בהם אני נפרד מתפקידי", כותב קליגר לקוראיו, "אני מחליף תפקיד, אבל אני לא עוזב את מקום העבודה, אני לא עוזב את החברים לעבודה, אני לא נפרד מהרעיון. יחד במשך קרוב לשש שנים אנחנו בונים את אחד מאיי השפיות החשובים ביותר במדיה החרדית, מי האמין לפני כשש שנים שזה בר השגה, אם לא חשבו שאנחנו מתאבדים כלכלית, לפחות ראו אותנו כהוזים וכחולמים".
"אבל בחסדי שמים ובזכות ברכתם ועידודם של גדולי ומאורי התורה והחסידות שליט"א הצלחנו ליצור יש מאין, הצלחנו לשנות את דפוס החשיבה של העיתונות היומית החרדית והצלחנו להביא לקורא מוצר איכותי, יצרתי, מעניין. אני גאה על החלק שהיה לי במהלך הזה ואני מברך ומודה על האמון שנתנו בי יוזמי ומקימי "המבשר" החל מהימים של טרום הקמת העיתון, זה לא מובן מאליו, ואני מודה להם על כך", כותב קליגר.
קליגר ממשיך וכותב: "ישנם ניירות המעוררות תחושת גאווה וישנם ניירות המחזירות לרגעים קשים בחייו הקצרים של המבשר, אבל נייר אחד הוא מבחינתי נייר אותו אקח איתי לתמיד, נייר בו כתבתי לעצמי כמה מילים לקראת ראיון שהתראיינתי לכבוד שלוש שנים להקמת המבשר, רשמתי לעצמי משפט אחד אותו היה חשוב לי לומר למראיין "אם אחרי שלוש שנים הצלחנו להגיע למצב בו אומרים את שלושת היומונים בנשימה אחת זוהי הצלחתנו ב"ה", היומונים במדיה החרדית יש להם משמעות הרבה יותר מסתם עוד עיתון המביא לקורא חדשות או כתבות מגזיניות, היומונים הם אלה הקובעים את סדר היום הציבורי, הם אלה המשמשים לשופרה של היהדות הנאמנה, "המבשר" הצליח ב"ה למצב את עצמו בשורה אחת עם עיתונים וותיקים ומכובדים שיוצאים לאור כבר עשרות שנים".
לסיום הוא מודה לקוראיו הנאמנים ומתנצל בפני מי שאולי נפגע אי פעם ממה שכתב.
כאמור קליגר שניהל את השיווק בעיתון מאז הקמתו יעבור לנהל מסחרית את המגזין "זמן".