רבי משולם דוד הלוי סולובייצ'יק זצ"ל | שורות קצרות לרגל יום ההילולא

רבי משולם דוד היה בנו של הרב יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק, רב העיר בריסק, ולאלטע הענדיל לבית אויערבאך. הוא נישא ליהודית בת הרב אשר שטרנבוך מלונדון, שהייתה נכדת הרב שלמה זלמן פינס מציריך.

בקיץ ת"ש (1940), נדד הרב סולובייצ'יק עם משפחתו לווילנה, ולאחר מכן עלה לארץ ישראל בשנת תש"א, בתקופת מלחמת העולם השנייה, והתגורר עם אביו בירושלים.

עוד בחיי אביו מסר הרב משולם דוד שיעורים לתלמידיו. בתשכ"א פתח את ישיבתו בירושלים. בתחילה, השיעורים התקיימו בביתו, לאחר מכן בדירה ברחוב צפניה, ולבסוף בבניין קבע בשכונת גבעת משה בשנת התשנ"ז. הוא נודע בדקדוקיו בהלכה. הרב סולובייצ'יק היה קרוב בעמדותיו לאנשי העדה החרדית.

בחייו, נדפסו סיכומים משיעוריו בשם "שיעורי רבנו משולם דוד" על התורה ועל מסכתות מסדר קודשים. לאחר פטירתו, החלו להדפיס חידושים וכתבים שהשאיר, ביניהם "חידושי רבנו משולם דוד הלוי" על משנה תורה לרמב"ם.

הרב משולם דוד סולובייצ'יק נפטר בי"ח בשבט תשפ"א, בגיל 99. בהלווייתו השתתפו כעשרת אלפים איש, והוא נטמן בהר המנוחות בירושלים, סמוך לקבר אביו. זכותו תגן עלינו.

מה הוא עול תורה?

ברשימות התלמידים אנו מוצאים דברי חידוש ופלא, כי פעם כשדיבר רבנו בעניין גיור, הביא דברי הרמב"ם בהל' איסורי ביאה, שגירות צריכה להיות בקבלת עול תורה, ואמר כי מבואר בדבריו שהוא תנאי בעצם הגירות ובלי זה אין הגירות כלום. אמר לו אחד הנוכחים בשיעור, כי אולי כוונת הרמב"ם היא לקבלת עול ולהאמין שזוהי חובתו, אבל לא קבלה לקיים למעשה? רבנו השתומם והתפלא: "איך מגיע להעלות על הדעת הבנה כזו, וכי לזה 'עול תורה' יקרא? אין זה אלא שבזמננו הרגילו ש'בן תורה' הוא שם תואר בלי הסתכלות על ה'למעשה', מזה נובע שחושבים לפרש כן דברי הרמב"ם"…

אחד מתלמידו מציין: "כי כשרעשו העיתונים החרדים בשנת תשע"א נגד חוקי הגיור, הביע רבנו את כאבו על חורבן הדור שמהפכים את היוצרות, כי תופעת ההתבוללות אינה תלויה בחוקים אלו [הרבה גויים מקבלים אישורי גיור בקלות בעוונותינו הרבים], ולעומתו גזירת הגיוס קשה הרבה יותר, כי היא פגיעה בכרם היהדות ובעולם התורה. בארצנו הקדושה, וחומרתו גדולה בהרבה, אולם על זה לא מקפידים כל-כך לכתוב בעיתונים…"

הכל לפי 'דעת תורה'

וכך אמר פעם מרן ראש הישיבה זצ"ל "רק ועד של גדולי תורה וראשי ישיבות שיתכנס על בסיס יומי, לטכס עצות ולתכנן דרכי ביצוע הופך את ההתמודדות מענין פרטי של בודד לענין של הציבור. ועד ציבורי יכול למצוא הרבה יותר אישים וגופים בעלי השפעה ברחבי תבל שמנהלים איתם קשרים, אם זה אנשי עסקים או שגרירים שהם נזקקים להם, ואלה יכולים להשפיע.

"מה אתם חושבים אין לראשי המדינה אינטרסים שהם קשורים אליהם הרי בין האישים שהם נזקקים להם ישנם כאלה הקרובים לתורה ויהיו מוכנים לפעול!

"אבל זו רק דרך אחת - הדורון, כי גם בתפילה ובמלחמה צריכים לפעול בצורה מתוכננת ומשותפת של כל הנושאים בעולה של תורה. מתי להפגין ואיפה ואיך, כי גם מלחמה אינה יכולה להתנהל בלי יד מכוונת של דעת תורה. (מתוך המבשר התורני)