ממצא ארכיאולוגי יוצא דופן ומסתורי ייחשף לראשונה לציבור הרחב לרגל אירועי העצמאות תשפ"ה: כותרת עמוד אדריכלית עתיקה, בת למעלה מ-1,500 שנים, המעוטרת בדגם מנורה בעלת שמונה קנים. כותרת זו, העשויה אבן גיר, התגלתה כבר בשנת 2020 בחפירות שניהלה רשות העתיקות בשיתוף עם חברת נתיבי ישראל, לקראת הקמת הכניסה החדשה לעיר בסמוך למוצא.
מומחי רשות העתיקות מציינים כי מדובר בפריט ארכיטקטוני נדיר שאין לו מקבילות ארכיאולוגיות ידועות. הכותרת נחשפה במבנה מהתקופה הביזנטית (מאות 6-7 לספירה), שם הונחה הפוך על רצפת חדר. חוקרי רשות העתיקות והאוניברסיטה העברית סבורים שהיא שימשה במיקום זה בשימוש משני, וכי במקורה עיטרה מבנה קדום יותר, ייתכן בתקופה הרומית המאוחרת (מאות 2-4 לספירה).
כותרות אדריכליות בתקופות הקלאסיות ניצבו בראשי עמודים ותמכו בקורות התקרה. לרוב, הן עוטרו בעיטורים צמחיים, ולעיתים גם בסמלים שונים. הכותרת ממוצא ייחודית בשל עיטור המנורה בעלת שמונה קנים המופיע בחלק העליון של כל אחד מארבעת צדדיה, בעוד חלקה התחתון מעוטר בשמונה עלים.
ד"ר אורית פלג-ברקת מהאוניברסיטה העברית, שחוקרת את הפריטים האדריכליים מהאתר, מציינת כי כותרות קורינתיות מעוטרות בעלים חלקים נפוצות באזור, אך הכותרת ממוצא בעלת מאפיינים ייחודיים. היא סבורה שהגילוף, למרות איכותו, בוצע בידי אמן שלא היה בקיא היטב בעיטור מבני ציבור בערים הגדולות. במקום בו לרוב מופיע דגם פרח, גולף דגם הנראה כמנורה סכמתית בת שמונה קנים.
ד"ר פלג-ברקת מוסיפה כי מנורות שבעת קנים מופיעות בדרך כלל על כותרות שעיטרו בתי כנסת מהתקופה הרומית המאוחרת והביזנטית, כמו אלו שבכפר נחום ובקיסריה, אך במוצא לא נתגלו עדויות לקיומו של בית כנסת קדום. היא מעלה אפשרות שהמגלף כלל לא התכוון לתאר מנורה אלא פרח, והיכרותו המוגבלת עם הדגם המקובל הובילה ליצירת דגם הדומה למנורה סימטרית בעלת שמונה קנים.
נהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, הזמין את הציבור להגיע לקריה הלאומית החדשה לארכיאולוגיה בירושלים ולהתרשם מהפריט הנדיר. הוא הדגיש כי הכותרת מוצגת כחלק ממחויבות הרשות להנגיש את נכסי התרבות של ארץ ישראל, וכי "אין זמן מתאים יותר לחשוף את הממצא הזה לציבור מאשר בימים לאומיים אלה". הוא סיכם כי "החיבור לשורשים ולערכים הוא מקור הכוח שלנו".
הציבור מוזמן לראות את הממצא הייחודי בתערוכה בקריה הלאומית לארכיאולוגיה בירושלים. ניתן להירשם לסיורים מודרכים באתר רשות העתיקות