"קרב חירבת כוריכור": ניצולי התופת החרדים שנפלו בהגנת האזור שהפך למודיעין עילית

בי"א בתמוז תש"ח (18 ביולי 1948), שני בחורים צעירים, צבי שיק ומרדכי שטיינברגר, יצאו יחד עם חבריהם מהמחלקה הדתית של הפלמ"ח למשימה מבצעית באזור חירבת כוריכור (היום באזור מודיעין עילית וצומת שילת). איש לא שיער שהמשימה תהפוך למארב קטלני שיגבה את חייהם של 45 לוחמים, ביניהם שני הבחורים הצעירים הללו.

צבי שיק נולד ב-א' בשבט תרפ"ו (16.1.1926) בעיר טיסופולגר, הונגריה, למשפחה יראת שמיים. בילדותו קיבל חינוך יהודי מסורתי, והקפיד על קיום המצוות במשך כל חייו הקצרים. כשהגיעו הנאצים להונגריה ב-1944, נותק צבי ממשפחתו ועבר את מחנות המוות. בשחרור מחנה דאכאו הוצא בנס מבין גופות המתים, ולאחר שחזר לאיתנו עלה לארץ ישראל בתחילת 1946 באוניית המעפילים "מכס נורדוי".

מרדכי שטיינברגר נולד בשנת 1927 בבודפשט, הונגריה, למשפחה חרדית. הוא סיים את בית-הספר החרדי "תורת אמת" בבודפשט והמשיך ללמוד תורה בישיבות שונות בהונגריה. כאשר השתלטו הנאצים על הונגריה, נרצחו אביו ואחיו הצעיר, ומרדכי נשלח למחנות ריכוז. לאחר השחרור ב-1945, הצטרף להסתדרות פועלי אגודת ישראל ולמרות גילו הצעיר עבד במזכירות הארצית של ההסתדרות בבודפשט. עם חברים נוספים ארגן את פעולות ה"בריחה" לארץ ישראל.

מרדכי עלה על אוניית המעפילים "כ"ג יורדי הסירה", אך האונייה נתפסה על-ידי הבריטים והוא הוגלה לקפריסין למשך שישה חודשים. גם בימי הגלות באיטליה ובקפריסין, ארגן מרדכי שיעורים ללימוד השפה העברית ותנ"ך, והקפיד על קיום מצוות למרות הקשיים.

לאחר הגעתו לארץ התגורר במוסד נוער של אגודת "גאולה" בפתח תקווה והיה היחיד מכל בני הנוער שבמוסד שהצטרף לפלמ"ח.

צבי שיק, שהגיע לארץ בתחילת 1946, הסתגל במהירות לחיי היישוב. הוא עבד בבניין ובערבים עסק בלימודים, כשהוא ממשיך לשמור על אורח חיים דתי. בחודש מרס 1948 התגייס לפלמ"ח בטירת צבי וצורף לפלוגה הדתית שבחטיבת "יפתח".

חרדים בשירות הפלמ"ח

המחלקה הדתית של הפלמ"ח שאליה השתייכו השניים, הייתה יחידה ייחודית שאפשרה לחיילים דתיים וחרדים לשרת בצבא תוך שמירה על אורח חיים דתי. צבי ומרדכי מצאו בה בית מתאים, המשלב את אמונתם עם רצונם העז ליטול חלק בהקמת המדינה היהודית שבדרך.

צבי עבר את כל קרבות חטיבת "יפתח", מהדיפת ההתקפה הסורית בקרב מלכיה ועד הירידה לצריפין, והשתתף בעשרת ימי הקרבות שבין ההפוגה הראשונה לשנייה בקרבות ענבה, אל-קובאב ודניאל, בהם הצטיין כמקלען.

מרדכי עבר קורס מ"כים, השתייך לגדוד הראשון של הפלמ"ח בחטיבת "יפתח" והשתתף בפעולותיו, תוך שהוא נשאר נאמן לאמונתו ולמסורת אבותיו.

הקרב האחרון והאובדן הטרגי

בליל 17-18 ביולי 1948, רק שעות ספורות לפני תחילת ההפוגה השנייה במלחמת העצמאות, תפס גדוד "העמק" את שילתא ומשלט בחלקו המזרחי של רכס קוריקור, כדי לאיים על אגפו של מערך הלגיון בלטרון. עם בוקר התברר כי כוח לגיון מחזיק בחלקו המערבי של הרכס. האויב תקף את הכוח במשלט משני כיוונים בסיוע שריוניות, והלוחמים נאלצו לסגת. בנסיגה הקשה בשטח פתוח, הנתון לאש צולבת, נפלו רבים מהלוחמים.

צבי נפצע בכתפו ולא יכול היה לעמוד בנסיגה המהירה. הוא ומרדכי נפלו יחד עם 43 חבריהם באותו יום מר ונמהר - י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948).

מבצע הקבורה ההירואי של הרב יצחק מאיר

במשך שנה וחצי נותרו גופותיהם של הנופלים בשטח, ללא יכולת להביאם לקבר ישראל. לבסוף, בפעולה אמיצה יוצאת דופן, הרב הצבאי יצחק מאיר (לימים ראש עיריית בני ברק מטעם הסיעה המרכזית של חסידות גור), שם נפשו בכפו וחדר לשטח ירדן כדי לאסוף את שרידי הגופות.

בסיוע אסף שמחוני, שהיה סמג"ד הגדוד הראשון של הפלמ"ח בעת הקרב, ובפקודת הרב גורן, הצליח הרב מאיר לאסוף את שרידי הגופות מהשטח, להכניסם לארונות עץ ולהעבירם לישראל. הם הובאו לקבורה ביום י"א באדר תש"י (28.2.1950), בקבר אחים בבית העלמין הצבאי בהר הרצל בירושלים.

כיום מונצחים צבי שיק, מרדכי שטיינברגר וחבריהם במספר אנדרטאות ברחבי הארץ, המספרות את סיפור גבורתם ונפילתם:

- אנדרטה ליד בסיס משמר הגבול הצופה אל עמק איילון

- גלעד המ"ה בשילת

- חדר זיכרון בשילת עם תמונות החללים וסיפורם

- אנדרטה במקווה ישראל לחללי "הכשרת גבע"

- אנדרטה "משבר לתקווה" - גלעד לזכר ניצולי השואה שעלו לארץ ונפלו במלחמת העצמאות ביער המגינים

מדי שנה, בי"א בתמוז, מתקיימת אזכרה לזכרם בקבר האחים בהר הרצל, בהשתתפות משפחותיהם של חיילי "המחלקה הדתית".

סיפורם של צבי שיק ומרדכי שטיינברגר, שני בחורים חרדים צעירים וניצולי שואה שהקריבו את חייהם למען הקמת המדינה, מהווה עדות חיה למסירות הנפש של בני הציבור החרדי ועל חלקם הרב בהקמת המדינה.

יהי זכרם ברוך.