היועצת המשפטית לממשלה, גלי בהרב-מיארה, שיגרה הבוקר (יום שישי) מכתב חריף לשר המשפטים יריב לוין בו דרשה ממנו לכנס כבר ביום ראשון, את הוועדה לבחירת שופטים כפי שקבע בית המשפט העליון - בניגוד לניסיונותיו לדחות אותה פעם נוספת.
המשבר הגדול סביב כינוס הוועדה נוסע מכך שהשופטים מעוניינים לבחור ביצחק עמית לתפקיד נשיא בית המשפט העליון, מינוי שזוכה להתנגדות חריפה מצד שר המשפטים לוין.
היועמ"שית עו"ד גלי בהרב מיארה, ציינה במכתבה כי כל הטענות נגד השופט עמית יכולות להיות מוצגות בפני הוועדה ואין צורך בנתיבים עקיפים ובדיקות חיצוניות.
אתמול, (חמישי) אחרי חילופי מכתבים סוערת, שופט העליון יצחק עמית הודיע במכתב לשר המשפטים יריב לוין כי אין לו כל כוונה למשוך את התמודדותו מלכהן כנשיא העליון.
שופט העליון שיגר שני מכתבים ללוין, בראשון כתב עמית כי לא בוצעו על ידו עבירות בנייה וכי הנושא היחיד בו היה טעם לפגם נגע בשיפוץ באמצעות רעפים במקום בגג יצוק.
בשלהי המכתב השני התייחס השופט עמית לטענות נגדו כאל רדיפה פוליטית:
"הריני להפנותך לבג"ץ בהחלטתו מיום ,16.1.2025 ולפיה יש לקיים את הוראת החוק לעניין בחירת נשיא לבית המשפט העליון. ההחלטה מורה לשר לכנס את הוועדה לבחירת שופטים לשם הצבעה לבחירת נשיא לבית המשפט העליון, לא יאוחר מיום .26.1.2025 על אף זאת, עד למועד כתיבת מכתבי זה, טרם נקבע דיון כאמור בהחלטה".
בהרב-מיארה הדגישה בפני לוין כי החלטת בית המשפט העליון, שדחה את כינוס הוועדה בעקבות הדיווח שעמית הופיע בשם אחר בהליך משפטי מבלי לדווח על כך.
באותה החלטה, בית המשפט העליון קבע כי יש מקום לתת ללוין אפשרות להעלות בפני הוועדה חומר "שלא עלה בפניה עד כה", לכן דחה את כינוסה ב-10 ימים - ל-26 בינואר.
באותו דיון, פסק בג"ץ בניגוד לעמדת היועמ"שית שאמרה כי אין לדחות את כינוס הוועדה.
כזכור, השר לוין הגיש קובלנה, נגד מינויו של השופט עמית, לנשיא בית המשפט העליון, בעקבות עמדת היועמ"שית לאמץ את החלטת המשטרה שלא להעמיד לדין ולא לחקור טאת השופםט עמית בגלל שאין חשד לפלילים במעשיו
לדברי היועצת המשפטית לממשלה, לוין ביקש מהיועצת המשפטית של משרד המשפטים להתייחס להסתייגויות, ועל בסיס זה פנה לבית המשפט לדחיית מועד דיון הוועדה. "מיד לאחר מכן הודעת כי בכוונתך להגיש קובלנה וכי מינית עורך דין פרטי לשם כך", ציינה במכתב.
"במקביל פנית למ"מ הנשיא וביקשת את התייחסותו לטענות שפירטת ומענים שהתקבלו. נקיטת הפעולות בנתיבים השונים והסותרים, במקום להביא את הדברים בפני הוועדה, מעלה חשש כבד כי המטרה היא להימנע מקיום החלטותיו של בית המשפט העליון".
היועמ"שית הוסיפה: "בפני הוועדה נמצאים הטענות והמענים ובאפשרותך להביא בפניה כל חומר רלוונטי לדעתך. משכך אין מקום בעת הזו להתייחסות נוספת של גורם חיצוני לוועדה, לרבות גורמי הייעוץ המשפטי והציבורי. באשר לקובלנה, על פני הדברים, החלטתך התקבלה בחריגות מפרקטיקות נהוגות, בהליך חפוז, וללא תשתית עובדתית מספקת. הדבר אינו הולם את העובדה שהגשת קובלנה נגד שופט היא סמכות רגישה ביותר, אשר נעשה בה שימוש פעמים בודדות בעבר, בנסיבות שונות לחלוטין. נוכח האמור, לרבות השינויים שחלו בתשתית העובדתית משעה שמ"מ הנשיא השיב לפניותיך, ההחלטה אינה יכולה לעמוד מבחינה משפטית".