הוועדה שאמורה לגבש חלופה ל'חוק טל' תגלה במהרה כי הדברים מורכבים הרבה יותר מכפי שהם נשמעים בפולמוס הססמאות הפופוליסטי. אך נניח לוועדה לעשות את עבודתה, ובינתיים ניתן את דעתנו למושג הזה – 'לימוד תורה'.
אחת הטענות הנשמעות בציבור היא למה פוטרים משירות צבאי את מי שבוחרים ללמוד תורה, ואין מעניקים פטור למי שבוחרים ללמוד משפטים או רפואה. הטענה הזאת נובעת מאי הבנת מהותו של לימוד התורה, בגלל השימוש באותן מילים – 'לימוד', 'לימודים' – לציון שני דברים השונים לגמרי במהותם.
יש לימודים ויש לימודים
בעולם הרגיל לימודים נועדו למטרה כלשהי. מי שלומד רפואה רוצה להיות רופא, והלומד משפטים מעוניין בהסמכה לעריכת דין. בני-אדם לומדים לצורך קבלת תואר, להשגת גמולים, לרכישת מקצוע. מעטים לומדים כדי לקנות דעת וחכמה, וגם כאן ניתן גמול – רכישת הדעת בתחומי העניין של אותם בני-אדם.
לימוד התורה בעם היהודי משמש למטרה אחרת לגמרי. טועים הסבורים כי הלימודים בישיבה נועדו להשיג הסמכה לרבנות. מסלול הלימודים הרגיל בישיבות אינו מכשיר אדם לרבנות כלל. כדי לקבל הסמכה לרבנות יש צורך בלימודים מוגדרים מאוד של ארבעת חלקי השולחן-ערוך, ומי שלא פנה למסלול מיוחד זה לא יוסמך לרבנות. כלומר, אדם עשוי ללמוד עשרות שנים בישיבה ובכולל ולא לזכות בשום תואר.
יהודים לומדים תורה כדרך להתחברות עם הבורא. אמנם על-ידי הלימוד גם קונים דעת וחכמה, אך בעיקר מקיימים מצווה גדולה ומרכזית, שמאפשרת לנו להתחבר עם הקב"ה ולאחד את שכלנו עם חכמתו האין-סופית של בורא העולם.
את חשיבותו של לימוד התורה ממחישה ההלכה כי מי שתורתו אומנותו פטור אפילו מתפילה. שכן ללימוד התורה כוח רוחני כביר, שהוא למעלה מכל המצוות. לכן נאמר שהתורה מגינה ומצילה, כי בזכות כוחה הרוחני הגדול היא מגינה על העולם כולו.
תנאי לדו-שיח אמיתי
אכן, מי שחשיבתם חומרנית ולא חונכו על בסיס הערכים האלה, מתקשים להבין את המשמעות הזאת של לימוד התורה. באותה מידה הם גם יכולים שלא להבין את חשיבותן של הנחת תפילין ושמירת שבת. אבל גם אם הם אינם שותפים לתפיסה זו, לפחות עליהם להבין עד כמה הערך הזה מרכזי וחיוני למי שמאמינים בו.
ההבנה הזאת חיונית כדי שייווצר דו-שיח אמיתי, וכדי שיימצאו פתרונות נכונים, מעבר לססמאות סרק. צריך להבין באמת מה מקומו של לימוד תורה בהוויה היהודית. מה גורם לאנשים מוכשרים להקדיש את חייהם, פשוטו כמשמעו, ללימוד התורה. מדוע הם מאמינים באמת ובתמים שאם יהגו בתורה יומם ולילה יביאו ברכה, ביטחון ושגשוג לעם-ישראל.
חג השבועות איננו חג של גבינות ומוצרי חלב בלבד, אלא קודם כול 'זמן מתן תורתנו', היום הגדול שבו קיבלנו את התורה, ועמה הציווי "והגית בו יומם ולילה". התורה היא מקור עוצמתנו, ובזכותה שרדנו יותר משלושת-אלפים שנים. את זה חייבים להבין.
הצגת כל התגובות