אחרי יותר משלוש שנים ללא תקציב, ובתום לילה לבן של דיונים קדחניים, אישרה הממשלה הבוקר (שני) את תקציב המדינה ואת חוק ההסדרים לשנת 2021-2022. התקציב אמנם אושר בממשלה, אולם הוא יצטרך לעבור את אישור הכנסת, שם יהיה הקרב האמיתי.
לאחר מערכות בחירות סוערות, ועמן שורה בלתי נגמרת של הבטחות מאת פוליטיקאים, רפורמות רבות ומשמעותיות יעברו במסגרת התקציב החדש.
ביקורת רבה נשמעה על חלקים רבים מההצעות שעברו. כך לדוגמה בימים האחרונים התרחשה מחאה של החקלאים כנגד הרפורמה המוצעת בתחומם. ח"כים רבים תקפו את ההחלטות וטענו כי הם פוגעות באוכלוסיות מוחלשות רבות ויגרמו ליוקר מחייה.
בכתבה המלאה נסקור את כל הפרטים על שלל הרפורמות הצפויות, ואת הסיבה להן כפי שצוינה בידי הממשלה.
• אגרת גודש
ברקע העומס התחבורתי הגדול בכבישי ישראל ועומסי התנועה, תוטל אגרה שתעבוד בדומה לאגרות דומות שקיימות ברחבי הארץ (דוגמת כביש 6). האגרה תחול באזור גוש דן, כשמחירה ישתנה על פי שעות העומס והאזורים השונים.
מטרת התוכנית, לדברי הממשלה, היא להפחית את השימוש ברכבים פרטיים ולעודד את הנוסעים לעבור ולהשתמש בתחבורה הציבורית. הכסף שייכנס מהאגרה ילך למימון תוכנית 'חומש' בשווי 2.7 מיליארד שקלים ולשיפור תשתיות התחבורה הציבורית ואפשרויות נסיעה אחרות, על מנת שאלו יהוו אלטרנטיבה ראויה לרכבים פרטיים.
• מס על כלים חד פעמיים
בכדי להפחית את הזיהום הסביבתי שנגרם ביצור שימוש וסילוק פלסטיק, יוטל מס קנייה על שימוש בכלים חד פעמיים. הגדרת כלים חד פעמיים תהיה על פי עובי הכלי, והמס יהיה 11 ש"ח לקילו, כשהמטרה היא להכפיל את מחיר התשלום על הכלים החג פעמיים.
• מס על משקאות ממותקים
במטרה לצמצם את התחלואה שנגרמת מצריכת משקאות עתירי סוכר או עם ממתיקים מלאכותיים או טבעיים, יוטל מס קנייה בשיעור של 1.3 ש"ח לליטר על כל משקה שיש בו מעל 5% סוכר (כולל משקאות ללא סוכר עם ממתיקים תחליפיים).
• רפורמה במערך הכשרות
תוכנית רוחבית לרפורמה במערך הכשרות. התוכנית שואפת לבטל את מתן תעודת הכשרות ע"י הרבנות הראשית, וצפוי לתת את אפשרות מתן הכשרות גם לכשרויות פרטיות בלבד. בכך תהפוך הרבנות הראשית רק ל"מפקחת העליונה" על הנעשה בתחום הכשרות.
• העלאת גיל הפרישה לנשים
על מנת לאזן את שוק העבודה, להגדיל את שיעורי התעסוקה ולייצב את הביטוח העולמי - גיל הפרישה לנשים יועלה בהדרגה במשך 11 שנים, לגיל 65.
בשלוש השנים הראשונות גיל הפרישה יעלה בארבעה חודשים בכל שנה, ובשמונה השנים הבאות הוא יעלה בשלושה חודשים בכל שנה. יתבצעו גם צעדים נלווים על מנת לעודד נשים מבוגרות שישתלבו אף הן בשוק התעסוקה, כמו זכאות לדמי אבטלה למבוגרות למשך 12 חודשים, מענק עבודה לנשים עובדות ותקציב להכשרות ולמלגות לשילוב נשים.
סכום ההכנסה שמקבלי קצבת אזרח ותיק יוכלו להשתכר מבלי לפגוע בקצבה יוגדל לכ-6,000 שקלים.
• רפורמה בחקלאות
בכדי להוריד את המחירים, לפתוח את השוק, להגדיל את מגוון הפירות והירקות הזמינים לצרכן ולהביא לזמינות של פירות עונתיים בכל משך השנה, יפתח ענף החקלאות ליבוא ויופחתו המכסים על יבוא ביצים וענפי הצומח. כן תינתן תמיכה ישירה לחקלאים, שצפויה להביא לקפיצה טכנולוגית בענף.
• שיפור הרגולציה
בכדי להוריד את רמת הרגולציה, להקל על עסקים ביציאה ממשבר הקורונה ולהביא להעלאת התל"ג, יקבעו עקרונות לרגולציה מיטבית שיתבססו על סטנדרטים בינלאומיים. במסגרת השיפורים יינתנו הקלות לעסקים קטנים ותרוסן כל רגולציה חדשה, זאת בכדי לאפשר לעסקים התקדמות והתפתחות בפרט לאחר סיום משבר הקורונה והתמודדות העסקים עם כך.
• פרויקט המטרו
בכדי להאיץ את הפיתוח בגוש דן, יקודם פרויקט המטרו - מערכת רכבת תחתית. הפרויקט יקודם עם לו"ז מתוכנן תוך תעדוף לפרויקט והסרת חסמים רגולטרים. בנוסף, הוכנה חבילת תקציב ייעודית במטרה למהר את ביצוע הפרויקט.
• קידום בנקאות פתוחה
בכדי להגביר את התחרות הבנקאית ולהפחית את ההוצאות ללקוח. החוק יחייב את הבנקים להעביר את פרטי הלקוחות - בהסכמתם כמובן, ליועצים פיננסים טכנולוגים ייעודים, שם יוכלו לראות הלקוחות את השירותים הפיננסים אותם הם צורכים, כמה הם משלמים עליהם וכמה יוכלו לחסוך אצל ספק אחר - מה שלדברי הממשלה יגביר את התחרות ויצור שקיפות.
• הסבת משרדים למגורים
בעקבות מצוקת הדיור ועשרות מילוני מטרים רבועים הפזורים ברחבי המדינה ומיועדים לבניית משרדי מסחר יוסבו כ-50% מהשטחים לבניית דירות קטנות.
• הקלת רישוי לעסקים
הרגולוציה לקבלת רישיון לעסק מורכבת כיום ביותר, כששבעה רגולטורים שונים קובעים את התנאים ללא כל תיאום ביניהם. על פי החוק תוקם ועדה מסדרת שתרכז את הרישיונות, תיתן הקלות ותפעל להוזלת, קיצור ומיקוד דרישות הרישוי.
• גמישות ניהולית בחינוך
במטרה לקדם את מערכת החינוך ובכדי שתהיה מותאמת לכל תלמיד נקבעה תוכנית לגמישות ניהולית, תוכנית שתעביר סמכויות למנהלי בית הספר באופן הדרגתי ותיושם על פי מאפייני בית הספר ותפוקתו. התוכנית צפויה לצאת לפועל במישור הארצי תוך כארבע שנים.
• אימוץ חוק התעסוקה ושיפור ההכשרות
במטרה לשלב מיעוטים בשוק העבודה יקבעו יעדי תעסוקה עד לשנת 2030 לאוכלוסיות מעוטות השתתפות ותיערך רפורמה בתחום ההכשרות כך שיהיו מקצועיות יותר.
• שיפור דיגיטליזציה בממשלה ובמגזר הציבורי
על מנת להשתמש ביתרונות הטכנולוגיה ובכדי לעודד עסקים לעשות זאת יפעלו בממשלה לשיפור הדיגיטליזציה, באמצעות רישום מען דגיטלי לדיוור לאזרחים שיחסוך מיליונים בשנה וכן באמצעות האצת מעבר הממשלה לרשת ענן דיגיטלי ציבורי.
• רגולוציה בשירות הכבאות
כיום שולטת שירות הכבאות בכל הרישיונות וקובעת דרישות בטיחות אש במאות אלפי מוסדות. הדרישות נקבעות על ידי הוראת נציב שמוציאה גם כן שירות הכבאות. על פי ההצעה החל מ-2026 יעוגנו כל דרישות הבטיחות של הנציב באישור הכנסת, מהלך שעשוי לחסוך מיליונים.
• מעבר לאנרגיה ירוקה
הוחלט לעודד מעבר לאנרגיה נקייה בשלל דרכים, לשם כך יוסרו חסמים רבים בתחומי האנרגיה המתחדשת לוחות סולרים וכדומה וכן הכנת תשתית למעבר לרכב חשמלי כך שכל בניין יחוייב בהתקנת תשתית בסיסית שתאפשר הקמת עמדות טעינה לרכב, בנוסף לייעול אנרגטי במשרדי הממשלה.
• יצוא קנאביס
בעקבות הידע הרב שהצטבר בתחום בקרב המגדלים בארץ ועל מנת לפתח את התחום בארץ ואת הכלכלה בכלל, הוחלט להפחית את הרגולציה בתחום על מנת לאפשר יצוא לשאר המדינות תוך כמובן שמירה על האינטרסים הציבוריים.
תקציב המדינה לשנת 2021 יעמוד על כ-432.5 מיליארד שקל וב- 2022 על כ-452.5 מיליארד שקל. בשנת 2021 יעמוד הגירעון על 6.8% וב-2022 על 3.9%.
הצגת כל התגובות