הפעם זה נגמר בנס, אולם במרחק של דקות בודדות היינו צועדים להלוויה של בחירי הישיבות, כמידי בין-הזמנים.
הגיע הזמן לעשות מהפך בכיוון החיצים, לא הבחורים אשמים, אנחנו אשמים!
כבר מספר ימים שזורמות ידיעות על בחור שנתקע בצפון ואחר שחולץ בדרום, כותרת הידיעות הינה קבועה 'בין הזמנים', ו.. נשאר רק לחכות לכותרות האדומות שמגיעות בריטואל צורב וקבוע.
גם כאשר הגיע בבוקרו של יום הידיעה המלחיצה על שני בחורים שנעדרו במצב נואש, לא ריגשה כהוא זה.
ברוך השם הפעם במקרה זה נגמר בהפי-הנד מושלם, אבל ממש במקרה.
זה כבר הפך רשמית ומעשית למעין עוד אחת מחוויות 'בין-הזמנים', צעידה להלוויה של בחור שפתע הופך לצדיק נשגב, שכל טיוליו ומעשיו היו לשם שמיים.
העיתונים מרעננים טורי כאב על חוסר הזהירות של הבחורים וכולם מצקצקים בכאב - נו-נו.
רבותי, הגיע הזמן לדפוק על השולחן ולומר, די! אין בבחורים אשמה ולו כמלא נימה, האשמים היחידים הם אנחנו, ההורים, הישיבה, וכל מי שיכל להשפיע ולא נקף אצבע.
הבחורים, כפי שנאמר היום ואומרים תמיד, הינם בחורים אחראים לגמרי, זה לא ילדים, אז איך בכל זאת הם נתקעים ומתייבשים שוב ושוב?
התשובה כרגיל כואבת ומפנה חץ מלובן ישיר אלינו, ההורים, שלא הסברנו את חובת הזהירות ממסלולים לא-מוכרים, גם אם נראה לבחורים שהם מקצרים את הדרך היישר הביתה לחיקם של ההורים הדואגים.
הנהלת הישיבה שמעולם לא חשבה לטרוח ולומר לבחורים, תעצרו רגע, תחשבו הגיוני, אל תקחו סיכונים בשביל האקשן הטהור או כדי שיהיה מה לספר לחבר'ה בתחילת ה'זמן'.
ברי לי לגמרי, שגם מיטב הבחורים שכבר שיכלנו ר"ל במהלך השנים האחרונות (ועוד נשכל ח"ו, אם לא יתעוררו), הינם קורבנות אשר דמם תלוי בצווארינו בלבד.
הבחורים עצמם יצאו נקיים וזכים בב"ד של מעלה.
אני קם וזועק: הגיע הזמן להסברה נורמלית ובטוחה בנושא, הן מצד ההורים והן מצד כל מי שיכול להשפיע בעניין.
מקרי המוות הבאים שיהיו בידינו למונעם. מודעות של זק"א בלבד בעיתונים - לא מספקת!
כל אחד מאיתנו שיבוא לשמיים ויצא פתע דינו כרוצח ישר דרך - טרם שישאל בתמיהה אייה מצוותי ומעשי הטובים, יזכור את שזעקנו כאן, לא מחית והסברת, לא נתת קווי זהירות.
ר צ ח ת !
הצגת כל התגובות