הגאון רבי דוד לאו בריאיון חג: "השנה קשה לשמוח - אבל יש לנו מצווה, וזו לא מצווה קלה"

הרה"ר הגאון רבי דוד לאו, סיים לפני מספר חודשים את כהונתו כרב ראשי לישראל, נשיא בית הדין הגדול ונשיא מועצת הרבנות הראשית. כהונתו של הגר"ד לאו הייתה ארוכה, כ-11 שנים, בשל הדחייה בבחירות לרבנות הראשית.

במהלך כהונתו ניהל מספר מאבקים ונקלע לקדנציה של השר לשירותי דת מתן כהנא שביקש להוביל רפורמות בניגוד לעמדת הרבנים הראשיים.

בשנה האחרונה לכהונתו ישראל ידעה תקופה קשה שלא הייתה דוגמתה בעבר, תחילה הקרע הגדול בתוך העם סביב רפורמת המשפט ואז מתקפת הפתע הרצחנית של חמאס ששינתה את השיח הישראלי.

בריאיון מיוחד ובלעדי ל'כיכר השבת', מסכם הגר"ד לאו את כהונתו הארוכה ברבנות הראשית ומתייחס לסוגיות הבוערות שהעסיקו את עולם הרבנות בעשור האחרון. צפו בריאיון המלא.

כותרות מהריאיון

תחילה חזרנו עם הגר"ד לאו בבוקר הראשון שלאחר בבחירתו, במעונו של מרן הגר"ע יוסף זצ"ל: "זה באמת היה בוקר מיוחד, כשהוא נכנס לחדר הוא שאל 'איפה רבי דוד?', הוא התרגש, היה מאוד מאושר, לצערי הייתי גם ברגע הפטירה".

לפני שצללנו לכהונה הארוכה של הרב ברבנות הראשית, שאלנו איך חוגגים השנה את שמחת תורה כשמציינים יום שנה לטבח הנוראי של ארגון הטרור חמאס: "וכי בשואה יהודים לא חגגו? יהודים לא שמחו? יש מצווה בתורה, יש הגדרות בדיוק מה עושים.

"יש לנו מצווה, יש לנו בורא בעולם, הוא מצווה אותנו, מאוד קשה, מאוד מאוד קשה, לפעמים יש מצווה להתאבל ויש מצווה לשמוח, מי אמר שמצווה לשמוח זו מצווה קלה? אנחנו מבינים שהשנה זו מצווה קשה".

חזרנו לסיכום הכהונה של הרב ברבנות ושאלנו אם אפשר לסכם 11 שנה: "כשנכנסתי לתפקיד הצבתי לעצמי כמה משימות, אחת מהן הייתה לחבר יהודים ככל האפשר האחד עם השני ולהשתדל לחבר אותם לאבינו שבשמיים.

"הייתי ב-11 השנים הללו במקומות שרגלו של רב לא דרכה בהן, הייתי בישיבות שרב ראשי לא דרך. זה דבר מהותי, השתדלתי להגיע לכל אחד ואחת מעם ישראל, תפקידו של רב זה להסתכל על כל יהודי ולתת לו יד לעזור לו לעלות מהמקום בו הוא נמצא".

החזרנו את הרב לאו לריאיון שערכנו איתו לפני כשנתיים, אז הוא זעם כשנשאל על הקריאות לרבנות 'מאירת פנים': "אני גדלתי בבית, אפשר לומר על אבא שלי שהוא לא רבנות מאירת פנים? ראיתי אצל סבי הרב פרנקל רבנות מאירת פנים".

הגר"ד לאו מתייחס לשנאה כלפי כל דבר שבקדושה והאם יש הקשר בין השנאה הזו לרפורמת המשפט שהובילה לקרע הגדול בעם: "לצערי במקומות מסוימים בלבד ישנה איבה כלפי כל דבר שבקדושה, איבה שהייתה לפני וזה לא נולד היום, היא הוקצנה וגם קיבלה הכשר, אני לא זוכר שהייתה הסכמה להדליק מדורה ולעצור כביש ראשי במשך שעות, זה לא היה".

אנחנו עוברים לדבר על הסוגייה הבוערת בימים אלו, חוק הגיוס והסדרת מעמד תלמידי הישיבות והגר"ד לאו מציג לראשונה את עמדתו בסוגיה: "כל סוגיית הגיוס היא סוגייה פוליטית ולכן אני נזהר". בהמשך מתבטא הרב: "אלה שלא לומדים - אני אומר לך מפורש - שלא יתעכבו יום אחד, חייבים להתגייס, אבל הצבא לא ערוך, אלה שלא לומדים ולא נמצאים בישיבה הם גורמים לחילול שם שמיים".

שנתיים לפני סיום כהונתו, הגר"ד לאו התמודד עם רפורמת הכשרות שביקש השר דאז מתן כהנא להעביר, ולמרות זאת פגש אותו בביתו. כעת חושף הרב על מאחורי הקלעים של הפגישה: "הרפורמה שלו הייתה גרועה מאוד. יום אחד הוא מצלצל ואומר שרוצה לבוא דחוף, כתבתי לו חמישה תנאים שכתבתי לו שאם הוא יעמוד בהן זה אומר שזו רפורמה אמיתית וטובה, הוא אמר לי 'חוזר אליך', עד רגע זה לא".

בסיום הריאיון שאלנו את הרב לאו על הטענות לנפוטיזם בעולם הרבנות, הרב לא אהב את ההגדרה: "זה הכי טבעי בעולם, עם כל הכבוד, זה גם היה בעולם לאורך כל הדורות. אדם גדל בבית, סליחה, לא מצאנו דברים כאלה אצל רופאים ומקומות אחרים, אדם גדל בבית ורואה דבר מסוים. עם כל הכבוד, ברגע שאותו אחד הוא מועמד, הבוחרים הם 150 אנשים, מה זה דיל פוליטי? זה משפיע על רב עיר גדולה שהוא נמצא מאחורי הפרגוד בקלפי? בואו קצת נרגיע את המילים הללו, קצת יחס של כבוד והערכה לרבנים ודיינים, לאיזה פוליטיקאים הם בדיוק מחוייבים? קצת פרופורציות".