This browser does not support the video element.
שר הכלכלה, ניר ברקת, מתארח לריאיון מיוחד ב'כיכר השבת' ומתייחס לסוגיית עסקת החטופים והטענות נגד התנהלות הממשלה, ללחימה בדרום והחזית הצפונית לצד טענות התושבים שישראל איבדה את הצפון.
בהמשך הריאיון מתייחס ברקת לשאלת הוועדה שתחקור את אירועי השבעה באוקטובר, הטענות נגד מינוי השרה מירי רגב שתעמוד בראש הטקס הממלכתי לטבח הנוראי ושאלת הבחירות.
כמו כן, ברקת מתייחס בהרחבה לעמדתו בסוגיית גיוס חרדים, ההבהרה שלו כי מי שלומד תורה - קדוש ובו אין לגעת ושאלת הסנקציות. בסיום הריאיון, שר הכלכלה מסביר את רפורמת 'מה שטוב לאירופה - טוב לישראל', רפורמה אותה הוא מקדם ועברה פה אחד במליאת הכנסת. צפו בריאיון המלא.
תחילה התייחס השר ברקת לעטנות שראש הממשלה נתניהו וחבריו לממשלה מטרפדים עסקה לשחרור החטופים: "ראינו לאחרונה שלא רואים צד שני שמגיע לשולחן למשא ומתן, החמאס לא מתייצב למו"מ, לקודם צריך לראות שאנחנו לא מנהלים משא ומתן עם עצמנו.
"לראש הממשלה יש אחריות כבדה, כולנו רוצים לראות את החטופים חוזרים הבייתה ומהר, לצד זה כולנו מבינים שבסיום המלחמה החמאס לא יכול לשרוד את האירוע הזה, אסור לתת לנאצים האלו לשרוד כי הם אומרים שיעשו את זה עוד פעם, יש פה שיקולים רחבים".
לדבריו: "לא חכם לנהל את המשא ומתן בתקשורת, זה לא חכם. עדיף את כל הלחץ להפעיל על החמאס, על הבינלאומי, הלחץ הפנימי מעלה את המחיר, יחיא סינוואר יושב ומקשיב, איך הוא אוסף את המודיעין שלו? הוא קורא מה כותבים בעיתונים, צריך לאפשר לראש הממשלה שמסתכל בהסתכלות רחבה על כל הנושא".
ברקת מתייחס לטענות שנתניהו נמנע מעסקה בשלל חשש שהקואליציה שלו לא תשרוד: "לא התחברתי לזה, אני חושב שהשיקולים רחבים, אני מסתכל ומבין את שיקולי הביטחון ושיקולי העתיד ובוודאי ששיקול החטופים הוא מרכיב משמעותי כאן, כשראש הממשלה יביא את העסקה בסבירות גבוהה היא תעבור".
אנחנו עוברים לדבר על החזית הצפונית, ברקת ממהר לטעון: "אני לא מרוצה ממה שקורה בצפון, העובדה שתושבי הצפון לא יכולים לחזור לצפון זה מעין כניעה, ברור לנו שצריך להרחיק את חיזבאללה מהגבול הצפוני, אני לא מרוצה ואני לא היחידי שלא מרוצה, ועדיין ראש הממשלה והקבינט שאני לא בתוכו מנהלים כמה זירות במקביל".
ברקת מתייחס לשאלת הוועדה שתחקור את אירועי השבעה באוקטובר: "אם לא על האירוע שהיה על מה כן עושים ועדת חקירה ממלכתית? הרעיון המרכזי לנתק את זה מהממשלה והכנסת, לעשות ועדה בלתי תלויה, ועדת חקירה ממלכתית. המטרה שלה זה לא לערוף ראש כזה או אחר, אלא להבין את הכשלים, איך הגענו למצב הזה, כמובן גם האחריות האישית של ראש הממשלה, השרים, כולל אותי, כולל הרמטכ"לים לשעבר, דרג מדיני ודרג צבאי".
השר ברקת נחשב לאחד מבכירי 'הליכוד' הדורש שינויים בחוק הגיוס שיסדיר את מעמד תלמידי הישיבות. בריאיון ל'כיכר השבת' הוא מבהיר את עמדתו ומדגיש: "אני טוען כך, לומדי התורה? קדוש, הם בחוץ, חד משמעי. אני, כראש עיר הקודש, אני מבין את הצורך, מבחינתי אין ויכוח על מי שלומד תורה. מהצד השני, איך משלבים את מי שלא לומד תורה במערכותה ביטחון במדינת ישראל.
"אני רוצה לוודא שבחור חרדי שהולך ומתגייס - מרגיש בנוח, היום הצבא לא מותאם לזה, שבחור ייכנס וייצא חרדי. ושוב, לומדי התורה שים בצד, לא מדבר על מכסות. כמה לומדים? נגיע לסוגיה הזאת אחרי זה, אבל גם אתה יודע שלא כולם לומדים מבוקר עד ערב ואותם המדינה צריכה, הקהילה החרדית צריכה אותם מגוייסים. ושוב, אני רוצה שבחור חרדי שמתגייס - ירגיש בנוח בצבא".
בשבוע שעבר פורסמו דברים של השר ברקת על הסנקציות שהוא דורש על מי שלא מתגייס, כדוגמת אי סבסוד מעונות, למנוע אפשרות להוציא רשיון נהיגה ולא יוכל להוציא דרכון, כעת הוא מבהיר: "מי שלא מתגייס, זה לא קשור למגזר החרדי, גם חילוני שלא מתגייס. מי שלומד תורה שים בצד, כל הסנקציות הללו לא כוללות את מי שלומד תורה. כל הכללים שנקבע רק למי שלא לומד, לומדי תורה הם כמו מתגייסים לטובת העניין אבל מי שלא מתגייס - לא מקבל הטבות כמו כל האחרים".
שר הכלכלה ברקת מתייחס לרפורמת 'מה שטוב לאירופה - טוב לישראל': "בראשון לינואר בשנה הבאה זה נכנס לתוקפוף, עד אז יש זמן התארגנות, אתה תוכל ללכת ולעבוד עם יצרן באירופה ולהכניס את המוצרים שלו לישראל, אף אחד לא יכול לעצור אותך, לא עוצרים במכון התקנים בנמל, בנינו תשתית שמקלה מאוד להרחיב את התחרות. הצפי שהחיסכון למשפחה תהיה כ-500 שקלים לחודש, כ-6000 שקל לשנה ובמשפחה שהצריכה שלה יותר גדולה אז החיסכון יהיה גדול יותר. מה שעשינו זה לעקוף את הרגולציה של ישראל, פתחנו את השוק לתחרות".
צפו בריאיון המלא
הצגת כל התגובות