בפרקים הקודמים של 'דיבור היסטורי', הפודקאסט מבית 'כיכר השבת', עסקנו בגדולי ומאורי הדורות האחרונים. הפרק הנוכח הוא הפרק הראשון מתוך 2 פרקים. הפרק יעסוק בתרבות יוון העתיקה, בעקבות ימי החנוכה, ויבדוק כיצד היא משפיעה על ימינו.
עוד בפודקאסט מבית 'כיכר השבת'>>>
- הסיבה ש'המתנגדים' הלשינו על האדמו"ר הזקן
- 'דיבור היסטורי': מי היה הבעש"ט? • האזינו
- מה גרם לרמב"ם לכתוב את פירוש המשניות? • האזינו
- 'דיבור היסטורי': למה רבי נחמן עבר לאומן? • האזינו
- מה ההבדל בין 'משנה תורה' ל'שולחן ערוך'? • האזינו
- 'דיבור היסטורי': כך הופצה השמועה שהאתיופים לא יהודים
- לרגל חג הסיגד: מה אתם יודעים על מנהגי היהודים האתיופים
- 'דיבור היסטורי': מי היה הרמב"ם? • האזינו
- איך הרמב"ם התמודד עם הוצאת 'מורה נבוכים'
התוכנית, שכאמור עוסקת בהיסטוריה של עם ישראל בחנוכה, מגוללת מה בדיוק קרה שם ומה הוביל לחגוג את החג, וחושפת לא מעט פרטים שלא מוכרים לכולנו.
נדבר על האימפריה היוונית, שהתחילה כ-200 שנה לפני חנוכה, על הפיתוי העצום שהיה להצטרף ל"תרבות יוון", למה היוונים הטילו גזירות על היהודים ואיך התחילו המכבים את דרכם.
לצורך כך הזמנו את הרב יוסף מילר, המומחה במחשבת ישראל, תולדות עם ישראל ופילוספיה.
המשמעות של להיות יהודי בשנים הללו
לפי המקובל היום, לפני 2104 שנים, יהודה המכבי חידש את עבודת המקדש - לאחר שלוש שנים שלא הייתה בו כלל עבודה כלל במקדש ושנים רבות לפני זה שהעבודה במקדש לא הייתה סדירה.
בשנת 164 לפני הספירה, שנתיים וחצי אחרי המאבק של היהודים בינם לבין עצמם, בין היהודים שרצו להשתייך לתרבות היוונית לבין היהודים שיש להם קווים יהודים שלא הסכימו לוותר על יהדותם בשביל התרבות היוונית.
המאבק הזה היה קרוב ל-150 שנה, כאשר היהודים החלו להתמודד עם "תרבות יוון", כשמנסים להבין את התרבות של מרד המכבים חייבים להבין למה אנטיוכוס הטיל גזירות על העם היהודי, למה היוונים רצו שהיהודים יהיו חלק מהתרבות שלהם ולמה היהודים התנגדו לזה.
כ-3,000 יהודים השתתפו במרד, הם היו מוכנים לשים נפשם בכפם כדי להילחם נגד היוונים.
יוון של היום, נמצאת בדרום מדינות הבלקן ולצד טורקיה, כיום יוון היא מדינה מאוד קטנה, אך באותן שנים יוון הייתה אימפריה גדולה מאוד, יוון מעולם לא הייתה שרק מי שיווני הוא יווני, אלא להיות יווני היה הפירוש להיות חלק מהתרבות - בשונה מכל האימפריות האחרות.
לכן הייתה השתוקקות גדולה להידמות ליוונים, כי זה היה פתח לקבל שיוון זכויות ולהרגיש שייך לעם הנבחר והבכיר של הימים הללו.
This browser does not support the video element.
בדרך כלל החברה היוונית הבדילה בין שכבות האוכלוסייה; אזרחים בעלי זכויות פוליטיות מלאות, האזרח המטויקוי - אלו תושבי קבע חסרי זכויות פוליטיות ועבדים.
באזורים שונים היו אמות מידה שונות לכניסה לאחת הקטגוריות הללו. לפעמים, המדד היה הכסף והרכוש ודי היה ברכוש מעל רף מסוים כדי להיות אזרח בעל זכויות פוליטיות מלאות.
יחד עם זאת לפעמים היה מספיק להיוולד להורים ממוצא מסוים, בלי קשר לרכושם, כדי לקבל זכויות פוליטיות - בדומה למצב בדמוקרטיות המודרניות. באותה התקופה הנשים היו חסרות זכויות פוליטיות, בלי קשר לרכוש משפחתן.
החברה ביוון העתיקה אופיינה בהבחנה בין עבדים לבני חורין, הבחנה בין תפקידי גברים לתפקידי נשים, חוסר משמעות יחסי למוצאו של האדם ומרכזיותה של הדת. סגנון החיים האתונאי אפיין את העולם היווני העתיק, בניגוד למערכת החברתית של ספרטה, שהייתה ייחודית לה.
This browser does not support the video element.
האימפריה הזו הייתה מיוחדת בכך שהיא מיהרה לאמץ את התרבויות השונות שהיו סביבה עם זה מצרים או פרס, הם לא התביישו לקחת מנהגים שהיו נראים טוב בעיניהם וזה היה חלק מהצלחתם לחבר אליהם את האנשים, כי הם היו רב תרבותיים.
והמלחמות באותו הזמן לא היו רק על שטחים או קרקע אלא היה בעיקר על אידאולוגיה, בשונה מרוב המלחמות של האימפריות האחרות.
בפודקאסט המלא תוכלו לשמוע בהרחבה על התרבות היוונית והקשר היהודי • האזינו
הרב יוסף מילר, הוא בוגר ישיבות לומד ומלמד פילוסופיה של ההלכה, מחשבת ישראל ודברי ימי עם ישראל. ניתן ליצור עמו קשר במייל : ynmiler@gmail.com