תחום תוספי התזונה הטיפוליים פופולרי מאוד במגזר החרדי. מוצרים להרזיה, להגבהה, לעירנות, לריכוז, לילודה, להגברת התזונה של תינוקות, לכל בעיה רפואית ואפילו שיקויי פלא האמורים לתת לכם אנרגיה, או לשפר תפקודים בגיל מבוגר. בעברסקרנו את התחום ומצאנוכי רוב מוחלט של אותם פרסומים הם למוצרים חסרי כל משמעות רפואית. פלצבו הומופאתי במקרה הטוב, רעילים או מזיקים במקרה הרע.
>> למגזין המלא - לחצו כאן
אך דווקא בתחום תזונת ותוספי הספורט שלכאורה אמין ומעוגן מחקרית, התפלאתי לפגוש במאמרו של אלכס האצ'ינסון שנחשב כמומחה עולמי בתחום שכותב בצורה נחרצת: רוב התוספים לא עובדים! בדבריו במאמר במגזין outside הוא גם מרחיב למה התוספים גם מסוכנים.
וכך הוא מסביר: בכל פעם שאנחנו רואים מדען כזה או אחר ממליצים על תוספים במאות שקלים אני מקדיש כמה דקות והולך לאוסף מאמרי ומחקרי רפואה PubMed שם אני מגלה שאותו חוקר מתבסס על איזה מחקר מעורפל שנעשה על חולדות ובו כביכול נמצא כי החולדות שאכלו את הצמח הספציפי הזה מראים תוצאות גופניות טובות יותר. עזבו שזה לא מדע ולא מחקר, כותב אלכס, הבעיה המרכזית יותר היא החשיבה הילדותית שיש לאנשים שחושבים שאם ירכשו גלולה או מוצר כזה או אחר זה ישפר את חייהם.
לדבריו, גם אם יש איזשהוא שיפור מינורי בביצועים, הרי שהוא קטן ממש כאשר על פי הסקירה המדעית של הוועד האולימפי הבינלאומי נמצאה השפעה עבור התוספים הבאים: קפאין, קריאטין, סודה לשתייה, חנקה ובטא אלנין. אבל זו השפעה מינורית ודומה לאדם שיגלח את שיער ראשו בשביל יתרון אווירודינמי שהרוח לא תפריע בשיער. יש השפעה אבל היא חסרת משמעות משמעותית.
בנוסף, כולנו שונים. ואם יש, נניח, תה שנותן אנרגיה. יהיו כאלו שזה יוסיף להם אנרגיה אבל יהיו כאלו שזה לא יוסיף ואולי אפילו יוריד או יפגע בתפקוד אחר. זה גם כולל משתנים כמו עונות השנה, מיקום בעולם, יום או לילה וכמובן גיל או מין. כך שזה שאותו תה עזר לפלוני לא בהכרח שהוא יעזור לאלמוני.
אם ניקח לדוגמה את הקפאין שנחקר באינסוף מחקרים, הרי שבנוגע ליעילות הביצועים בספורט נמצא כי יש 8% מהאנשים, מבחינת מטבוליזם הוא דווקא פוגע בהם. אולי אתם מבין אלו? ואם אתם מרגישים הבדל חיובי שמא זה בכלל אפקט הפלצבו?
אבל למה ככה? אתם תשאלו. למה להיות סקפטיים? אם לא יעיל לא יזיק? מה אכפת לנו לנסות. ובכן. זה עולה כסף ודורש משאבים ואנרגיה ופעמים רבות בא במקום פעולות נכונות ויעילות.
ניקח לדוגמה אדם בשם חיים. הוא בן 40 והבריאות שלו לא משהו, יש לו עודף משקל והוא סובל מבעיות במערכת העיכול ותשישות כללית. יש מספר דברים שהוא צריך לעשות בשביל לשפר אותה: תזונה בריאה, פעילות גופנית אירובית ואנאירובית, שינה טובה והפחתת לחץ.
אך במקום כל זה, הוא פוגש באיזו מודעה שמספרת לו על תרכיז אגסים קסום שעוזר למערכת העיכול ומבריא את הגוף. השימוש במיץ אגסים גורם לו שלא להתמקד בפתרון הנכון ואף פחות לשמור על הרגלים בריאים.
השימוש בתוספים בריאים נבדק ונמצא מחקרית כגורם לאורח חיים פחות בריא!
במחקר גדול שנעשה בטייוואן לקחו קבוצה גדולה של אנשים וחילקו אותם לשתיים. אמרו להם שהם חלק ממחקר על הקלות והיעילות שבלקיחת תוספי תזונה.
קבוצה מספר 1 קיבלו אבקות וגלולות שונות ואמרו להם שזה תוספים מאוד מיוחדים ויקרים שיוסיף להם לבריאות ואילו לקבוצה השניה נאמר במפורש שאלו מוצרי אינבו (פלצבו) שאין להם שום משמעות. שתי הקבוצות ענו על שאלונים מפורטים על כל מיני נושאים והתוצאה הייתה מפתיעה. הקבוצה שחשבה שהם מקבלים תוספי בריאות אמיתיים הרבו באכילת ג'נק פוד והפחיתו באכילת אוכל בריא בנוסף הם גם עשו פחות פעילות גופנית. ואילו הקבוצה שקיבלה את מה שנאמר להם שהוא פלצבו, עשו יותר ספורט והקפידו יותר על תזונה בריאה.
בשביל להרחיב ולהעמיק ולהבין מה כן טוב ומה לא יעיל ואף גרוע. החלטנו ללכת למי שבעבר כבר דיברנו אתה ושגילתה לנו אתהסוד לדיאטה מוצלחתללא ספורט. הגר מילר היא סגנית מנהל היחידה לתזונה קלינית ודיאטנית נפרולוגיה כבר 16 שנים ומומחית לתזונת ספורט כך שבטוח שהיא תיתן לנו את הידע המדויק.
שלום וברכה!
"שלום גם לך ותודה על האירוח".
תוספי תזונה כן או לא ומתי?
"יש שני חוקים מאוד ברורים בנושא הזה. החוק הראשון - אתה לוקח תוסף רק כשאתה צריך. אקמול לוקחים כשכואב הראש, לא לוקחים אם אין סיבה. לא לוקחים כי למה לא - אם לא יועיל לא יזיק. החוק השני הוא שהתוסף יהיה ספציפי למטרה. כשמדברים על תוספים שהם מולטי, פותרי כל שגם ישפרו לך את השינה גם את האון גם את האינטליגנציה והערנות כנראה שזה לא עובד. כמו שברפואה אתה לוקח אקמול בשביל להוריד חום אבל לא אם יש לך דלקת או שבר ברגל. צריך תוסף ומענה ספציפי.
"אני יכולה לחשוב על סיכון לחוסר, לדוגמה אם ילד לא אוכל בכלל ירקות או פירות טריים שזה המקור היחיד לויטמין C אז יכול להיות שכדאי לו לקחת ויטמין גם אם עדיין לא יודע שיש לו ועדיין אין לו צפדינה. אז הוא לוקח תוסף שיחסוך לו. עוד דוגמה זה אדם שלא אוכל דגים בכלל או מקורות צמחיים של אומגה 3 ובטח קבוצות בסיכון כמו נשים בהריון, הם יכולים לקחת תוסף בשביל לקבל.
"או חוסר או סיכון, תמיד נשאל מה המטרה. אם בן אדם אומר לי, תראי בתקופה האחרונה אני לא אוכל טוב בגלל המלחמה וירדתי במשקל. אז דבר ראשון שיתחיל לאכל מסודר. דבר שני אתה יכול עכשיו לקחת תוסף של מולטי ויטמין כדי לשפר בינתיים את המצב במידה ויש חוסרים אבל דבר ראשון הוא צריך לשפר את התזונה שלו".
אם בן אדם עושה בדיקה שגרתית ויש לו מחסור. זה מקרה שאין ספק שצריך?
"בוא ניקח דוגמה אדם שמגיע אלי ויש לו חוסרים בברזל. אז אני מתלבטת לגבי לתת לו תוסף או לא. מה יהיו השיקולים שלי? שיקול מספר אחד זה גיל. כי כשאני יתן לו תוסף ברזל בלי לדעת גיל ורקע רפואי, יכול להיות שאני מפספסת משהו. כי חוסר בברזל יכול להיות בכלל אובדן דם, שאצל אישה יכול להיות מבעיות נשים ואצל גבר אולי יש גידול או אובדן דם במערכת העיכול? אז אני דבר ראשון אבדוק את הבירור הרפואי. האם ראית רופא גסטרו? האם יש בעיה? אחר כך אבדוק את התזונה ואראה האם יש בעיה תזונתית ואז אני יראה את עומק החוסר. יכול להיות שהוא לא צריך תוסף. בלי התשאול הרפואי אולי אני מפספסת סרטן מעי הגס".
את אומרת נקודה שלא חשבתי עליה. שגם אם זו לא שרלטנות, הבעיה היא שאנחנו יכולים לפספס בעיה אמיתית. נקודה חשובה כי רחובות הערים החרדיות מלאים במודעות עם פתרונות לכל בעיה. מוצרים להגבהת ילדים נמוכים, לקשב וריכוז, לבעיות עיכול. לכל תחום אפשרי...
"הילד שלך לא גובה? קחו אותו לרופא אנדוקרינולוג והוא ישלול את הבעיה. אולי הוא לא אוכל מספיק, אולי הוא צריך דיאטן. קודם כל לשלול בעיות רפואיות".
זו אמירה מאוד משמעותית לגבי כל הפרסומים על תוספים שיש ברחובות...
"בהחלט. זו תופעה שלילית ביותר. יש מרוויח אחד בכל הסיפור הזה וזה מי ששם כסף על המודעה. יש בתחום הזה רווחים מאוד גדולים, קח תוסף של ויטמין B12 שבבית מרקחת עולה כמה עשרות שקלים ואילו בכל מיני מוצרים כאלו זה יעלה גם מאות שקלים".
גם לחברות התרופות יש אינטרסים ולרופאים יש אינטרסים. כולם מפרסמים...
"פרסומות ברחוב, דבר ראשון זה פרסומת. פרסומות במהות תפקידם לייצר אצלינו אי שביעות רצון. כשאני רואה פרסומת על חופשה ורואה אנשים יושבים על חוף לבן עם דקלים מרהיבים זה יוצר אצלי אי שביעות רצון מהחיים שלי, אני חושקת באותו מוצר. הם מנסים למכור לי מוצר שלא בטוח שאני רוצה או שיש לי את היכולת הכלכלית לקנות או אולי לא את הזמן לזה. אם הלכתי והתייעצתי עם הרופא זה המטרות שלי. אם אנחנו מדברים על פרסומת שהזכרת לילד נמוך, מי אמר שהילד נמוך? או מי אמר שיש לו את היכולת להיות יותר גבוה? הפרסומת יוצרת חוסר שביעות רצון".
נכון, אבל יש בעיות אמיתיות. קחי את נושא הריטלין. אנשים לא ששים לתת לילדים שלהם תרופות. לפעמים כשהם רואים מודעה ברחוב על מוצר טבעי ואפילו כתוב במודעה שיש מחקר שאותו צמח שיש במוצר הזה הוכח כיעיל ותורם לריכוז...
"נכון, ובחזרה לשאלה הקודמת שלך, גם חברות התרופות רוצות להרוויח כסף. אם הם יראו משהו שעובד הם ייקחו אותו בשביל להרוויח כסף. אבל בדרך לשם הם יעבירו אותו סט של מחקרים קליניים. פעם היו מביאים לאנשים בשביל להוריד חום קליפת עץ הערבה. היום יודעים שהחומר הפעיל נקרא חומצה אצטיל-סליצילית והחומר הזה מסונתז וקוראים לו אספרין. זה טבעי, זה עץ. זה קיים, זה עבד אז, וזה עובד הרבה יותר טוב היום. אז אם מישהו בא ואומר לי זה טבעי ולא יזיק - אז זו טעות. אולי אתה נותן אספרין ואתה לא יודע?
"דבר שני גם חברות התרופות רוצות כסף אז משהו כל כך טוב ויעיל חברות התרופות ידעו איך לעשות כסף אם המחקרים הקליניים יוכיחו שזה עובד".
"עכשיו יש המון דברים שלעולם לא נדע. עבדתי באונקולוגיה והגיע אלי מטופל, בחור צעיר שהמליצו לו על תוסף מסוים שהוא התעקש לקחת. בדקתי בפארמד את המוצר הספציפי הזה לא מצאתי, אבל כשחיפשתי על החומר הפעיל מצאתי מחקר אחד שנעשה על עכברים. ומה לעשות אבל הבן אדם הצעיר הזה היה טייס, לא ממש עכבר".
אני כדיאטנית יכולה להגיד יש מידע או אין מידע. אולי הייתי מוצאת ארבעה או חמישה מחקרים על עכברים וקופים או גם על בני אדם אבל כדי שארגוני בריאות ורופאים ימליצו על טיפול נדרש - צריך הרבה יותר. עשרות ומאות מחקרים על אלפי מטופלים ומבקרים רק כדי להוכיח את הבטיחות ואחרי זה גם להראות יעילות של התרופה. אולי הוא יעיל ולא משפיע קליני".
על נושא הפלצבו לא דיברנו. על דברים שפעם נחשבו ליעילים כמו הקזת דם או כל מיני תרופות פלא, בכלל לא נכנסנו...
"בגדול לאדם רגיל שרואה מודעה ברחוב מאוד קשה לו לדעת. נורא קשה לדעת מה גוף המחקר, כלומר כמה גוף הוכחה יש על תוסף כזה או אחר ולכן זה שוק נורא משגשג, עובדים בו על הספק ועל זה שאנחנו תמיד רוצים להיות יותר טובים, יותר בריאים או יותר מוצלחים במשהו ומוכרים לנו שטויות".
ואם אנחנו מדברים על מחלות חורף אז מוכרים לנו ספרולינה ומוצרים כאלו ואחרים. אין מוצר שאת יכולה להגיד לי שזה יעיל ועובד ומחזק את המערכת החיסונית?
"לצערי רק שטיפת ידיים. זה הדבר היחיד שמוריד מעליך חיידקים. כי אנחנו נחשפים לחיידקים שמגיעים דרך הידיים".
אבל המערכת החיסונית לא צריכה חיזוקים? קופות החולים עצמן משווקות לנו כל מיני מוצרים שבחלקם התקבלו כיעילים...
"המערכת החיסונית צריכה תזונה בריאה. היא צריכה שינה טובה והיא צריכה פעילות גופנית. אין לנו שום תרופה שיכולה לשפר ולו בדבר אחד את מערכת החיסון. אפילו ויטמין C שיש שם המון מחקר, אם תבדוק לעומק תראה שהפער בין אנשים שלקחו ויטמין לבין אלו שלא זה קיצור של משך המחלה בחצי יום. זה מדהים, יש מלא משמעות מבחינה קלינית אבל מה זה משנה לי, אשכב עוד חצי יום עם נזלת, בשביל זה תקנה את התוסף?".
החלק האחרון שעליו בעצם עשיתי את הכתבה שלי זה על תחום הספורט. שם התוספים לא נותנים קיצורי דרך? יש אינסוף מחקרים על קריאיטין, קפאין. או אפילו קח אבקת חלבון כי אתה לא אוכל מספיק חלבון...
"אם אתה אוכל מספיק או לא זה קל לבדוק, יש הערכות ברורות. אפשר לבדוק מה הצריכה, להכניס נתונים לאפליקציה והצרכים והמטרות ולבדוק. קל להגיד, אבקות חלבון הם לא תוספים הם פשוט מזון, אבקות חלבון הן מזון נוחות convenience food. נוח להשתמש בהם כי זה מקצר לך תהליכים. במקום לעבוד ולהכין ארוחה אז אתה סוגר פינה עם אבקת חלבון.
"התוספים מוגדרים תוספים ארגוניים - תוספים לשם שיפור ביצועים, המטרה שלהם היא שיפור ביצועים. הם לא מחליפים את הביצועים. אם אני רוצה להוריד כמה שניות במהירות הריצה שלי כמתחרה בתחרות ריצה אולי אקח קריאטין אבל האפקט שלהם הוא בדרך כלל החלק הקטן בפירמידה הנדרשת בשביל הבניה של הכושר. בעולם של ספורט יש חוק מאוד פשוט: אם זה עובד זה לא חוקי, אם זה חוקי זה לא עובד".
לא עובד בכלל?
"התוספים שנועדו לשפר את הביצועים זה למתחרים או כאלו שעובדים בעומס מאוד גדול וזה נותן להם עוד 3 אחוזים. שום תוסף לא יכול לתת תחליף לתזונה הבריאה, לשינה הטובה ולהתמדה באימונים. אם אדם לא יתמיד באימונים והוא יקח את כל התוספים בעולם הוא לא יראה תוצאות. אם תלך לאימונים 3-4 פעמים בשבוע, אתה תראה תוצאות גם בלי שום תוסף".
אין שום קיצורי דרך?
"מצטערת, אבל אין קיצורי דרך. גם בעולם של תרופות הרזייה כמו סקסנדה ואוזמפיק. אף תרופה לא תחתוך לך סלט ואף תרופה לא תעשה במקומך פעילות גופנית".
אבל זה מוריד לך את התיאבון...
"נכון. אבל עדיין אם במקום מגש פיצה אתה תאכל חצי ותמשיך את אורח החיים הלא בריא, התרופה לא תחזיק עליך לאורך זמן. היא בסך הכל צריכה להיות מקפיצה לשיפור ההרגלים. כנ"ל קיצורים לקיצור קיבה שעושים בשביל לקבל את האפקט הבריאותי יותר מהר, את הסיפוק. אבל מפה אתה צריך לקחת את זה בעצמך. איך אומר הביטוי: תבטח באלוקים אבל אל תשכח לנעול את האוטו".
איך כתוב אצלינו בחדר כושר: 'נו פיין נו גין' - אין כאב אין רווח...
"לא חייב כאב, חייב התמדה. תבוא תעשה. כמו שאתה קם בבוקר והולך להתפלל בלי לשאול שאלות ולעשות חשבונות, ככה גם אימון. קום לך לאימון. קום ותכין אוכל בריא".
אבל לפעמים אין כוח ומצב רוח ואתה רואה מודעה על בוא ויחברו לך אלקטרודות ותרד במשקל וכתוב שזה נחקר. למרות שזה לא הגיוני לי שיחברו לי אלקטרודות ואני ארד במשקל ובכ"א קראתי על זה קצת וזה נראה משהו שבאמת נחקר...
"יש בזה משהו, מטפלים בזה בטיפולי פיזיותרפיה. זה לא התחום שלי אבל מעוררים שריר כשיש בעיה במיקום מסוים. אבל אל תשכח שזה עצמו נעשה עם פעילות גופנית ואני חושבת על עלות תועלת. בסופו של דבר זה לא חוסך לך את האימון. זה בסך הכל אימון עם אלקטרודות שעולה לך המון כסף ויכול להיות שאימון רגיל יעלה לך פחות ותוכל להרשות את זה לעצמך יותר".
ואם אנחנו מדברים על אמבטיות קרח וסאונות וכל מיני שיטות, בכל פעם מפרסמים טרנד חדש.
"אז אני חוזרת על התשובה - השאלה למי ולמה. יש דברים שהייתי מקבלת החלטה עם איש מקצוע. בנושא של אמבטיות קרח יצא מחקר שזה כן מפחית תהליכי דלקת אבל במקביל מעכב את בניית השריר. אז אני שואלת מי צריך את זה? יש לזה אפקט אבל האפקט בא עם מחיר. אם אתה רוצה לגדול זה לא בשבילך והשאלה באיזה אחוז. אם זה כלי טיפולי להפחית דלקת תכניס לסל ותבדוק מול שאר הפתרונות הקיימים. אם למטרת גדילה תמצא דרך אחרת להתעלל בעצמיך".
תודה רבה!
הצגת כל התגובות